אחת האופנות בתחום הרכב בשנים האחרונות היא חישוקים ההולכים וגדלים במקביל לירידה בחתך הצמיגים. זה לא רק נראה טוב, אלא גם נושא ניחוח של יכולת ספורטיבית – וזה תמיד מועיל למכירות. אלא שיש מי שהולכים עם זה קצת רחוק מדי. אני לא מדבר על אופנת הבלינג האמריקאית, עם חישוקי ^24 מבריקים – הם אומנם מופרכים, אבל משתלבים באווירה הכללית באותם מקרים – אלא דווקא על מכוניות מסגנון הקולט ^בלק הוק^. מדובר בסדרה מוגבלת המשווקת בבריטניה, שם המיצובישי הקטנה זוכה לפופולריות רבה. עם צביעה שחורה מעוטרת בפסים אורכיים (סכמת צביעה המקושרת דווקא לפורד...), חלונות כהים וחישוקים גדולים העוטים צמיגים נמוכי חתך, הסופרמיני הזו משדרת קרביות. אלא שהקרביות הזו שורדת בדיוק עד שמגיעים לדף הנתונים – כי עם 75 כ^ס ממנוע 1.1 ל', הביצועים מתקשים להלהיב, ובטח לא מצליחים להצדיק צמיגים במידה 205/45-16... אם להיות הוגנים, הם מציעים גם גרסה שכן יכולה להצדיק את המראה (אם כי בייצור מוגבל עוד יותר – 200 לעומת 400), אחת המבוססת על גרסת ה-CZT הספורטיבית. כמו בגרסה ה^רגילה^, גם כאן הבסיס מכני זהה, עם מנוע 1.5 ל' מוגדש המפיק 150 כ^ס. וזה כבר מנוע שמתחיל (אבל באמת רק מתחיל) להצדיק צמיגים נמוכי חתך שכאלו (ולכן זוכה לצמיגי 205/40-17). מי יודע, אולי אנשי היבואן יחליטו לקחת דוגמא מאנשי לובינסקי (שטורחים ומייבאים את הגרסה המקבילה של ה-207, שלא לדבר על יבוא ה-C2 אך ורק בגרסתה החמה), ואז נוכל לבדוק אם באמת יש טעם בצמיגים כאלו על רכב כזה...