לפני מספר ימים פירסם קונצרן פורד את הדו^ח הראשוני לרבעון הראשון של 2007, על-פיו נרשם בתקופה המדוברת הפסד נטו של 282 מיליון דולר. לכאורה זהו שיפור נאה לעומת 2006, כאשר באותה תקופה הפסיד הקונצרן 1.4 מיליארד דולר; זהו גם הפסד נמוך בהרבה מהתחזיות, הן של פורד עצמה והן של אנליסטים חיצוניים. בפועל, המצב פחות מרנין. תפעולית ולא כולל סעיפים מיוחדים הפסידה פורד 171 מיליון דולר, לעומת רווח של 223 מיליון ב-2006; ההכנסות הכלליות עלו מ-40.8 מיליארד ל-43 מיליארד דולר, אך כמות המכוניות שנמכרה ירדה (מ-1.756 מיליון ל-1.65 מיליון). פורד יכולה לשאוב עידוד מתוצאות חיוביות של החטיבה האירופית, עם רווח נאה של 219 מיליון דולר – פי ארבעה מאשתקד בתקופה המקבילה; חטיבת היוקרה (וולוו, לנד רובר, יגואר ואסטון-מרטין, בפעם האחרונה) רשמה רווח-שיא של 402 מיליון דולר, לעומת רווח של 152 מיליון אשתקד; והקונצרן הצליח להמשיך בקיצוץ-העלויות שלו, בעיקר בצפון-אמריקה שם הופחת כוח העבודה ב-18,000 איש. שם גם נעוצה הבעיה העיקרית, המעיקה והמתמשכת של פורד: הפסד תפעולי של 614 מיליון דולר עקב פעילויות חטיבת הרכב ברבעון, לעומת הפסד של 442 מיליון ב-2006. פורד מצפה להמשיך ולהפסיד בצפון-אמריקה עד 2009. בסך הכל הפסידה פורד 225 מיליון דולר מפעילויות-רכב, לעומת 203 מיליון באותה תקופה ב-2006. במלים אחרות, ההפסדים מהפעילות העיקרית של הקונצרן גדלו – וזה כלל לא מעודד. חטיבת מאזדה, אגב, תרמה רווח של 22 מיליון דולר, כמחצית הרווח בתקופה המקבילה ב-2006.