שבועיים לפני ההצגה הרשמית בפרנקפורט, אודי חושפת פרטים מלאים על ה-A4 החדשה, והטון השולט הוא דינמי. זה לא מתמצה בסופרלטיבים חוזרים ונשנים בהודעה לעיתונות, אלא בא לידי ביטוי גם בטכנולוגיות ובתכנון הבסיסי של ה-A4 החדשה, מעורר תאבון לקראת ההשקה העולמית (שתיערך באוקטובר). אז מה היה לנו? הדור החדש של ה-A4 הוא, כמה לא מפתיע, גדול משמעותית מהדור הקודם. זה מתבטא בצמיחה של 16 ס^מ בבסיס הגלגלים (ל-2.81 מ'), 11 ס^מ באורך הכללי (4.7 מ') וממד רוחב שגדל בכחמישה וחצי ס^מ (1.83 מ'). הגידול בממדים החיצוניים מתבטא גם בגודל החלל הפנימי – תא הנוסעים ארוך יותר בשני ס^מ, ומרווח הברכיים מאחור קיבל תוספת של שלושה וחצי ס^מ. למרות הגידול בממדים, שימוש בפלדות מתקדמות ובאלומיניום אפשר לשמור על משקל נמוך – השלדה החדשה קלה יותר מזו של הדגם היוצא ב-10%(!) והדגם הבסיסי שוקל 1410 ק^ג סבירים ביותר. למשקל הקל מצטרף מקדם גרר יוצא דופן של 0.27 בלבד, לטובת צריכת הדלק וביצועים במהירות גבוהה. זוכרים את בסיס הגלגלים שגדל משמעותית? הסיבה העיקרית לכך היא שינוי במבנה מערכת ההנעה, שמציב את הדיפרנציאל לפני המצמד (או ממיר המומנט, במקרה של ישראל...), בניגוד למקובל. סידור חדש זה אפשר להזיז את הציר הקדמי קרוב יותר אל קצה המכונית, לשפר את חלוקת המשקל ולהקטין את הסרח העודף מלפנים – עוד תרומה לפוטנציאל הדינמי. לסעיף הדינמי מצטרף גם הגה בעל יחס העברה משתנה (ונקווה שהישום של אודי דומה יותר לזה של לקסוס, ולא לזה שלא אהבנו בב.מ.וו) ומערכת דרייב-סלקט, השולטת באופי המנוע, תיבות ההילוכים (האוטומטיות) ובולמי הזעזועים. אלו האחרונים הם חידוש בפני עצמם ב-A4, ומציעים ארבעה מצבים שונים – נוחות, אוטומטי, ספורטיבי ומוד ^אינדיבידואל^, המאפשר קביעה עצמאית של 24 פרטמרים שונים, ל^תפירה^ מדוייקת של פעולת הבולמים לפי העדפות הנהג. המתלה הקדמי הוא במבנה רב חיבורי, בעוד מאחור אומץ המבנה הטרפזואידי שמשרת את ה-A6 וה-A8. מנגנון ההגה מאמץ את המבנה שפגשנו לראשונה ב-A5, ואם ישמרו גם התכונות שפגשנו שם, דיינו. יחידות ההנעה כוללות שלוש תיבות הילוכים – ידנית, טיפטרוניק ורציפה (לא, אין DSG) וחמישה מנועים. היצע הבנזין מתחיל ב-1.8 ל' TFSI החדש, שמציע 160 כ^ס ו- 25.5 קג^מ בין 1,500 ל-4,500 סל^ד. התאוצה למאה מסתיימת אחרי 8.6 ש' והמהירות המירבית עומדת על 225 קמ^ש. כל זה במקביל לצריכת דלק משולמת של 14 ק^מ\ל. מנוע הבנזין השני נמצא בצד השני של הסקאלה – זו גרסה משופרת של מנוע ה-3.2 ל' FSI, שקיבל הרמת שסתומם משתנה. הוא מציע 265 כ^ס ו-33.6 קג^מ בין 3,000 ל-5,000 סל^ד. ההאצה למאה אורכת 6.2 ש' והמהירות מוגבלת ל-250. צריכת הדלק עומדת על כמעט 11 ק^מ\ל. היצע הדיזל כולל שלושה מנועים, החל מגרסה משודרגת של מנוע ה-2.ם ל' TDI, שזכה למערכת הזרקת דלק חדשה ושיפור קל בהספק (143 כ^ס לעומת 140...). יש כאן 32.6 קג^מ בין 1,750 ל-2,500 סל^ד. התאוצה למאה אורכת 9.4 ש', המהירות המירבית היא 215 קמ^ש אבל תכסו 18 ק^מ לכל ליטר, לפחות לפי תנאי המבחן האירופאי הסטנדרטי. אבל חובבי הדיזל לא חייבים להסתפק בזה – הם יכולים לבחור בין מנוע 3.0 ל' המציע 240 כ^ס ו-51 קג^מ בתחום שבין 1,500 ל-3,000 סל^ד, או להסתפק במנוע ה-2.7 ל', נגזרת של המנוע הראשון, שמציע 190 כ^ס ומומנט של 40.8 קג^מ בין 1,400 ל-3,250 סל^ד. הגרסה המצוידת במנוע הדיזל הגדול יותר היא הזריזה ביותר בהיצע המשפחתית החדשה של אודי – 6.1 ש' בלבד יספיקו לה כדי להגיע למאה (אבל המהירות מוגבלת, כמובן, ל-250). הגרסה הפחות חזקה תדרש ל-7.7 שניות להשלמת המאוץ הקלאסי ותסתפק ב-226 קמ^ש. ההבדל בצריכת הדלק קטן יחסית – 14.5 ק^מ לליטר לגרסה החזקה, 15 עגולים למנוע ה-2.7 ל'. הפנים זכה כמובן לעיצוב חדש, ורשימת האבזור האופציונאלי יכולה למלא חוברת עבת כרס. אנחנו מחבבים במיוחד את אופצית מושבי העור המאווררים, עם לא פחות משש רמות איוורור. באודי גם מרגיעים כי אין לנו מה לחשוש מאיוורור יתר – כאשר חיישנים מרגישים כי קריר מדי לישבן המלכותי, נכנסת לפעולה אוטומטית אופצית חימום...