וולוו V70/XC70 - המתמחה - אוטו

וולוו V70/XC70 - המתמחה

בסגמנט שהפך כמעט לסימן ההיכר של וולוו, ממציא היצרן השוודי מחדש את הסטיישן עם שילוב של פאר וגמישות

הגשם הכבד שירד – באמצע הקיץ – והכבישים הצפופים מאוד שבפרברי קלן היו תפאורה ראויה למדי להשקת אחת המכוניות החשובות ביותר בליין של וולוו – ה-V70 – ושל אחותה המוקשחת – XC70. גם אם תפריט הנהיגה כלל מעט מאוד מהכבישים הנדירים ^ההם^ אשר מזרימים דם רווי אדרנלין בנימים, והופכים נהיגה רגילה לחוויה מיסטית, היה משהו בין הכבישים המשניים לקטעי האוטובאן אשר התאים מאוד לסטיישן החדשה: יעילות – כשאת הגוון האפור מספק הפעם מזג האוויר. והיעילות מתחילה הרבה לפני הדרך שבה ה-V מתנהל. וולוו ניצלה את הפלטפורמה החדשה של ה-S80 (יחד עם פורד) גם במקרה הזה, כדי לשמש שני דגמים קרובים מספיק כדי להיות גרסאות. גם מערכות ההנעה מגיעות בחלקן מענפים אחרים במשפחה וכוללות: דיזל (185 כ^ס ו-40 קג^מ), T6 טורבו חדש, בנפח 3.0 ל' ( 285 כ^ס ו-40 קג^מ) ו-3.2 ל' (238 כ^ס ו-32 קג^מ ובנוסף גם T5 שמספק 200 כ^ס ו-30 קג^מ. לא נפקד מקומה של תיבת הילוכים אוטומטית עם שישה יחסי העברה ואופציה להנעה כפולה. בוולוו מצהירים שפיתוח המכונית היה תחת הקונספט של יצירת הסטיישן הכי טובה שאפשר – לא עוד גרסת סטיישן מבוישת של דגם אחר – אלא דגם עצמאי ובעל יכולת ומאפיינים משלו, ולא סתם ^S80 עם תחת מרובע^. בנוסף, בוולוו חשו את הצורך לשפר את המיצוב של המכונית ולהרים את תדמיתה מ^סתם^ סטיישן ל^סטיישן פרימיום^, ואת זה הם עשו עם המון עור, עץ, אלומיניום ועיצוב מבריק. אפילו סדר הדברים בפרזנטציה של היצרן כבר מבהירה את העדיפויות: בטיחות ילדים, בטיחות הלכי רגל, מערכות אקטיביות לשיפור הבטיחות, מערכות פאסיביות לשיפור הבטיחות... מנגנון בידורי שלם שמתחיל מחיבורים (מקוריים) ל-MP3, אייפוד ומסכי LCD למושבים האחוריים. רק לאפשרויות השונות לכוון את המושב האחורי (המתפצל לשלוש) ואופן קשירת המטען או אחסונו בבאגז' הענקי, אפשר לכתוב ספר הדרכה שלם. כאשר הפרק הראשון ידון בעיבוד השבבי של אוזני הקשירה מאלומיניום ועל האופן המדויק שבו אלו נעים במסילת האלומיניום. הפרק השני יעסוק ברשת המטען ואיך אפשר לתלות עליה בגד ים רטוב או לתחום בעזרתה מטען שלא ירוץ בתא מאחור. והפרק השלישי ידון בעיצוב דלת המטען החכמה, רצפת המטען הכפולה ואופן הסתרת הסאב וופר. ואז כמובן יש את צריכת הדלק המצומצמת, פליטת המזהמים המינימאלית (הדיזל עומד כבר בתקן אירו 5 וכמעט בדרישות של 6) לצד הספקים מתוגברים וביצועים משופרים – שיהיה ספורטיבי. כיאה להשקה של דגם כה חשוב ליצרן, המכוניות שחיכו לנו במגרש החניה של בית הספר לקציני תותחנים (לשעבר) היו מהגרסאות המאובזרות ביותר. כך שיכולנו למצוא בהם את כל ארסנל הבטיחות החדש כולל בקרת שיוט אקטיבית, מערכת מתלים/שלדה אקטיבית, מערכות בקרת יציבות/משיכה, פנסי קסנון עוקבי פניה, מערכת ניווט, מערכת שמע סופר איכותית, מושבים מחוממים/מקוררים, דיפוני עץ נפלאים, ריפודי עור מפנקים, מושבי-ילדים (בוסטרים) אינטגרליים, חישוקי סגסוגת, גלגל הגה עמוס בפקדים בחזית ומאחור ושאר טופינים ומיני מתיקה. שלא במפתיע, הנהיגה במכוניות החדשות האלו מרשימה מאוד. סביבת הנהג – שגם בדגם הקודם נהנתה מהנדסת אנוש טובה – נעימה יותר, עיצובה זורם והומוגני והנדסת האנוש הטובה התחדדה עוד יותר. לצד היכולת המרשימה של מנוע הדיזל וה-T6, בהם נהגנו בהשקה, להזיז את האוטו הזה בקצב ראוי, אפשר עוד לציין לחיוב את השקט היחסי של מנוע הדיזל בכל תחום הסל^ד, את המומנט הרב של שני המנועים הללו ואת האיטיות וההססנות של העברת ההילוכים האוטומטית (מצב ^S”, הקיים רק ב-T6, משפר את העניין הזה). אפשרות מעניינית היא לכוון את משקל ההגה דרך תפריט מחשב הדרך. כך יכול הנהג לבחור לו דרגת משקל מבין שלוש דרגות שמוצעות. זה לא ישפר את המשוב – שאין – אבל יוסיף משקל. למרות הגשם שירד, אחיזת הכביש שהופגנה בכל טווח המהירות טובה מאוד וגם אם הורגשה מעט לחימת הגה בפניות-תחת-כוח, לרוב הייתה הורדת הכוח לכביש חלקה ונקודת העברת המומנט לגלגלים האחוריים בלתי מורגשת (כל המכוניות היו AWD). אולם, אפילו כבישיה המצוינים של גרמניה לא הצליחו להסתיר בעיית נוחות טורדנית. שיבושי אספלט לא מבודדים מספיק ועוברים באופן מורגש לתא הנוסעים. כמו גם גלים ואי-אחידות של פני הכביש אשר מתורגמים לתנועה מתמדת של המרכב. אם בגרמניה ה-V70 הייתה מוצקה על גבול האי-נוחות, אני חושש מהבאות כשזו תגיע לרחוב המסגר. האחות הקשוחה – ה-XC70 – לא רק שמיוצרת בשוודיה ולא בבלגיה כמו ה-V70 – היא מעוצבת אחרת עם חלקי מרכב מובלטים ואגרסיביים יותר. משטחי כמו-אלומיניום מגנים על גחונה, שהורם ל-21 ס^מ טמירים מעל לכביש. סרחי העודף המצומצמים, יחד עם מרווח הגחון המוגדל, שיפרו את זוויות המרכב ויחד עימן את חופש התנועה בשטח. מתוך התא יהיה קשה לנהג להבחין בהבדלים (למעט המצאות מתג HDC – בקרת ירידה במורד) מול ה-V70, מה גם שהתנהגות הכביש נותרה ניטראלית ובטוחה למרות תוספת הגובה. כאן נהגנו ב-דיזל וב-3.2 ל' האטמוספרי. זה האחרון חש מעט אנמי, גם אם חלק ושקט מאוד, ואילו הדיזל התאים למכונית הזו כמו כפפה עם המון כוח זמין כבר מרצפת הסל^ד וצריכת דלק קמצנית. מבחינת אבזור הבטיחות, הנוחות וכו' שתיהן זהות. למרות בעיית נוחות מטרידה, הדור החדש של ה-V70 וה-XC70 מרשים מאוד. הוא מרשים לא רק כמו שמכונית טובה יכולה להרשים אלא בשלמות – בהוליסטיות – של המוצר המוגמר. אם זו איכות יצור מבריקה, הנדסת אנוש מצוינת, מערכות הנעה מרשימות שהן חזקות מאוד אך גם חסכוניות ו^ירוקות^, וכן אפילו נהיגה מהנה – רחמנא ליצלן – ועל הדרך ליהנות מהביצועים של מערכת שמע כה מורכבת שנדרש שיתוף פעולה של שלושה ענקים בתחום האודיו (אלפיין, דינאודיו ו-B&O) כדי לספק את וולוו. אלינו תגיע ה-V70 בשתי גרסאות: 3.2 ל' עם הנעה קדמית במחיר 382,000 ש^ח, ו-T6 כפולת הנעה במחיר 430,000 ש^ח. ה-XC70 בגרסה בודדת עם מנוע ה-3.2ל' – כפול הנעה כמובן – במחיר של 390,000 ש^ח. לכשעצמו תג מחיר נאה, אבל כשחושבים שמערכת קולנוע ביתי של B&O לבדה יכולה להגיע למחיר זה – פתאום הכל נכנס לפרופורציה.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות