נושא הגדישה זוכה לעדנה בעשור ומשהו האחרונים – ה^פלא^ שמאפשר להוציא הספקים אדירים ועקומות מומנט בשרניות ממנועים צנומי נפח מעסיק יצרנים וחובבי ביצועים כאחד. את עיקר תשומת הלב, ותקציבי הפיתוח, תופסים מגדשי הטורבו, גם בשל תקציבי הפיתוח שמושקעים במנועי הטורבו-דיזל שהפכו לפופולאריים. אבל חסרונות מגדש הטורבו, ובעיקר בעיית זמן התגובה, לא נסתרו מעיני המפתחים והמשתמשים ולכן מבליחים מדי פעם פיתוחים מכיוון מגדשי העל. לא מזמן הציגה פולקסוואגן מנוע שמשלב מגדש-על ומגדש טורבו לטובת תגובת מנוע מידית ועקומת מומנט שטוחה ורחבה. עכשיו מציגה חברת אנטונוב (שום קשר ליצרן המטוסים הרוסי) תיבת הילוכים שתאפשר גם היא, במובן מסוים, לשלב את יתרונות מגדש הטורבו ומגדש העל. הפיתוח של אנטונוב כולל בעצם תיבת הילוכים בעלת שני יחסי העברה המתחברת למגדש על צנטרפוגלי של רוטקס, ופועלת בצורה אוטונומית, ללא פיקוד ממקור חיצוני. כדי להבין את תכלית התיבה, יש להקדיש תשומת לב למגדש אליו היא משודכת – מגדש על מקובל דוחס אוויר שכלוא בין חלקיו ע^י הקטנת הנפח בו כלוא האוויר – בדומה לעקרון הפעולה של משאבת יד מוכרת. מגדש העל הצנטרפוגלי משתמש בעיקרון דומה לזה שמשמש במגדשי טורבו – המגדש מסובב את האוויר במהירות, ומהסיבוב ^נזרק^ האוויר כלפי חוץ בכח וכך מושג אפקט הגדישה. מגדש כזה מצטיין בפשטות מבנית ומחיר זול, אבל לוקה ביעילות נמוכה כאשר מהירות הסיבוב אינה גבוהה מספיק (בדיוק כמו מגדש הטורבו, שעובד על עקרון דומה). את הבעיה הזו בדיוק אמורה לפתור ההמצאה של אנטונוב – במקום יחס קבוע בין מהירות סיבוב המנוע למהירות סיבוב המגדש (במגדש-על, בניגוד למגדש טורבו, המגדש מונע ישירות ע^י המנוע, בד^כ דרך רצועה), מספקת התיבה יחס העברה גבוה בסיבובי מנוע נמוכים ויחס העברה נמוך יותר בסיבובי מנוע גבוהים, ובכך שומרת את המגדש בתחום העבודה היעיל שלו ע^פ טווח סל^ד רחב יותר. התיבה עצמה היא תיבה פלנטרית – התצורה הבסיסית של כל התיבות האוטומטיות הקונבנציונאליות בעולם – ופועלת, כאמור, בצורה אוטונומית, ללא צורך בחיבור למחשב המנוע או צנרת הידראולית כלשהיא, מה שאמור לפשט את תהליך ההתקנה. החברה בנתה שתי מכוניות הדגמה – אחת על בסיס מוסטנג ואחת על בסיס מכונית של מרצדס, אולם מדגישה כי היא רואה את היעוד העיקרי של המערכת במנועים פשוטים וזולים יותר, שישרתו מכוניות עממיות. ואנקדוטה מעניינת – כבר במלחמת העולם השניה צוידו מנועים אוויריים במגדשי על צנטרפוגליים בעלי שתי מהירויות. וזו לא הפעם הראשונה בה עולם הרכב עוקב, גם אם באיחור מה, אחר עולם התעופה.