משפחת הדגמים הקטנה של אסטון-מרטין קיבלה תגבור. כשנתיים לאחר שהוצגה כקונספט בתערוכת דטרויט 2003, נחשפת היום בז'נבה ה-V8 ואנטייג' (Vantage) – אחות קטנה לואנקוויש ול-DB9. בכך הושלם תהליך חידוש פניה של אסטון-מרטין, שהחל ב-2000 עם הואנקוויש – ועכשיו יש לאסטון מכונית קצת יותר עממית, עם פוטנציאל מכירות גבוה. ה-V8 מבוססת על אותה פלטפורמה ^אנכית-אופקית^ של ה-DB9, שתוכננה לגמישות מירבית ולשימוש במגוון רחב של דגמים. כאן בסיס הגלגלים הוא 2.60 מ', לעומת 2.74 ב-DB9 (ו-2.69 בואנקוויש). סרחי העודף קצרים במיוחד ולכן ההבדל באורך הכללי משמעותי עוד יותר: רק 4.38 מ', 32 ס^מ פחות מה-DB9 ו-29 פחות מהואנקוויש. הרוחב, לעומת זאת, נותר כמעט ללא שינוי – 1.87 מ', לעומת 1.88 מ' ב-DB9 ו-1.92 מ' בואנקוויש. עם ממדים אלו, ה-V8 החדשה היא דו-מושבית בלבד, עם תא מטען צנוע של 300 ל' שאמור להספיק לזוג בדרך לחופשת סקי באלפים... מבחינת מכנית, ההבדל המשמעותי ביותר הוא כמובן המנוע – V8 במקום V12 של שני הדגמים האחרים. כאן מדובר בנפח 4.3 ל', וזהו מנוע חדש וייחודי לאסטון-מרטין. ההספק המרבי הוא 380 כ^ס (ב-7,000 סל^ד) – פחות אמנם ממנועי ה-V12 הגדולים, אבל המכונית גם קלה יותר, 1,572 ק^ג לעומת 1,710 ק^ג של ה-DB9 וכ-1,800 ק^ג בדגמי הואנקוויש. בזכות זאת גם נתון התאוצה מ-0 ל-100 לא מפגין כל נחיתות: 4.9 שניות, בדיוק כמו ה-DB9, עשירית מהר יותר מהואנקוויש הרגיל ורק עשירית אחת איטי יותר מהואנקוויש S. ההבדל ניכר יותר במהירות המרבית – כאן ^רק^ 280 קמ^ש, לעומת 300 קמ^ש ל-DB9, 305 קמ^ש לואנקוויש ו-320 קמ^ש לואנקוויש S. ה-V8 מצויידת בתיבה ידנית בלבד, להבדיל מאחיותיה עם התיבות הרובוטיות (וגם אוטומטית, במקרה של ה-DB9), ומגיעה עם חישוקי ^18. המרכב עשוי שילוב של מתכות קלות וחומרים מרוכבים, לחלק מהפאנלים בעלי הצורה היותר-מורכבת. ה-V8 תיוצר במפעל אסטון-מרטין בגיידון שבאנגליה, כאשר המנועים מיוצרים בגרמניה. השיווק באירופה יחל בסוף הקיץ, ובשאר העולם (טוב, רוב שאר העולם) – בסוף השנה. לא נמסרו מחירים עדיין.