אנשי סובארו ישראל הלכו על איכות, לא על כמות. מסלול קצר - 75 ק^מ לשני נהגים - אבל כזה האמור להיות בבחינת מעט המחזיק מרובה. רצועות האספלט מתפתלות ומבטיחות, והשביל הרחב שרץ ביערות בשיפולי הרי הטרודוס העלה ניחוחות של ראלי. אבל לשלג היו תכניות משלו. קטעי כביש נחסמו, מעקפים היו כורח השעה (היום, בעצם), ואותם, שלא הופיעו בספר הדרך, היה צריך לעבור בנסיעה מנהלתית. באעסה. ובכל זאת. קצת תנועה רגילה, מעט שביל יער, קטע כביש מעוקל מרוכז - ולא מעט B4 בישראל (אוטו 216) שאפשר התמקדות במיוחד שבאאוטבק - אפשרו לקבל משהו מדגם זה. השאר, בארץ. באריכות. האוטו האאוטבק הוא למעשה B4-סטיישן-מוגבה-גחון. הדגם החדש הזה הוא דור שלישי לאאוטבק הראשון, שהוצג לפני שמונה שנים (ה-B4 הראשון הוצג ב-89' ונקרא אז לגאסי). ה-B4 מביא עמו את המאפיינים הידועים של סובארו מימים-ימימה - הנעה כפולה-קבועה ומנוע-בוקסר - כאשר הרצפה הוגדלה, המשקל הופחת, המנועים חוזקו, תיבות חדשות נכנסו לשירות וסביבת הנהג שודרגה רבתי בעיצוב, כמו-גם באבזור הנוחות והבטיחות. האאוטבק, שאינו מוצע עם מנוע ה-2.0 ל', מוצע עם מנועי 2.5 ל' 165 כ^ס ו-3.0 ל' 245 כ^ס, כאשר לזה האחרון צמודה תיבת חמישה הילוכים. מרכב הסטיישן, שיש לו מערכת השוואת-גובה אוטומטית, מאפשר נפח הטענה הנע בין 459 ליטר ל-1628, כאשר קונספט האאוטבק מביא עמו מרווח גחון של 20 ס^מ. האבזור מועשר ביחס לגרסת הבסיס, עם ריפוד עור למושבים מופעלי החשמל וגג שמש מופעל חשמל. ואם כבר דיברנו, הרי לאאוטבק מערכת בקרת-אקלים עם תצוגה דיגיטלית, מערכת שמע ובקרת-שיוט, מחשב-דרך ועוד. בתחום המכני נרשם לזכות האאוטבק מנוע בוקסר 3.0 ל' עם תזמון-שסתומים משתנה המייצר 245 כ^ס ב-6500 סל^ד ו-30.3 קג^מ ב-4200 סל^ד, מה שיוצר רצועת כוח רחבה - וגבוהה. לתיבה האוטומטית מצב אוטומטי מלא, מצב ^ספורט^ ידני שגם משלב הילוכים אוטומטית ומצב ידני מוחלט. מערכות נוספות ראויות לציון הן: מערכת בקרת משיכה ואחיזה ניתנת לביטול (חלקי; רק משיכה); משענות ראש אקטיביות ודוושות קורסות בתאונה. אה, כן. האאוטבק עולה 260,000 ש^ח. הדרך בקטע המנהלי אפשר היה להתרשם מהשקט והשלווה בתא הנוסעים, מאיכות החומרים הנאה, מהגוונים הנעימים ומהאווירה המכובדת בזכות העור המתוח למטה והאור שבא מלמעלה. הרכות הבסיסית של ה-B4 נשמרה והתחושה הכוללת הייתה נעימה בהחלט. לבסוף, נגמר המעקף ולנוכח עינינו השתרעה לה דרך יער רחבה, ארוכה יחסית ומפתה לנהיגה מהירה. רק זוטות - סלעים אכזריים שבצבצו מלמטה ותהום שחייכה בצד הדרך - המליצו על נהיגה מנומסת יותר, לא כזאת שתקרא תיגר על סולברג. אלא שבנהיגה שבכל זאת הייתה הרבה הרבה מעבר לראוי עבור המשפחה מאחור, הרשימה האאוטבק ברכות נעימה ובמרכב נשלט יחסית, בהתנהגות בטוחה וגם הבלמים היו חביבים אלינו. גם בסוף הדרך הזאת חיכה מלווה קפריסאי שהכריז על ביטול קטע הניווט האחרון והוביל אותנו. אלא שהוא, עם STI נמרצת וקטע אספלט משובח וגם מתעקל בהרים, אפשר לנו לטעום משהו מהכושר הדינמי של האאוטבק. משהו - גם בגלל קוצר הכביש וגם בגלל הרטיבות-כדי-שלג ששרתה עליו (כפונקציה של הגובה). ובמגבלות אלו, ניתן היה לדמות כי ההגה עדיף על זה של ה-B4 הרגילה; לציין כי המנוע בעל ביצועים נאים, אך אינו מחבר את שרירי החזה לעמוד השדרה בהאצה (שילוב רצועת כוח גבוהה והילוכים ארוכים מנע זאת) ושילוב ההילוכים חלק; כי ההתנהגות נייטרלית ואף מעודדת; וכי רמת הביטחון גבוהה. בסוף הגיע שלג רבתי, וכל שנשאר היה להחליק להנאתנו לפתח המלון. סיכום ביניים הסובארו היקרה ביותר של סובארו נמצאת בטריטוריה של מותגי יוקרה, והיא יקרה משמעותית מרכבי פנאי אחרים (אלו, יש לציין, מבוססים על קטגוריה קטנה יותר ויחידת הכוח קטנה יותר). ולמרות שהיא (סובארו) לא יוקרתית, הרי היא (האאוטבק) - בהסתייגות נדרשת בגלל קוצר הנהיגה ובגלל המבחן הממתין בישראל - מכונית פנאי מכובדת ומרשימה בהחלט.