407 - הירידה לפרטים - אוטו

407 - הירידה לפרטים

אחרי שגמרנו להתלהב מהעיצוב, הגיע הזמן לרדת לעובי הקורה. ה-407 תחת אזמל המנתחים

יש לה נטל כבד על הכתפיים, ל-407. ה406 שאותה היא מחליפה הייתה מכונית מצטיינת מבחינה דינמית וגם היום שמונה שנים לאחר הצגתה היא נחשבת לאחת הטובות בקטגוריה. ועם מטען כל כך מחייב, אנו מנסים למצוא רמזים שיעידו על כך שה-407 תעמוד בציפיות הגדולות, כאשר בודקים את הנתונים והמסרים שפרסמה פיז'ו. מבחינת מימדים ה-407 צמחה, כצפוי – לאורך בכ-10 ס^מ, אך רק 2.5 ס^מ נוספו לבסיס הגלגלים שעומד על 2.725 מ'. הגידול ברוחב וגובה זהה, תוספת של 4.5 ס^מ. זה טוב למרחב הפנימי אבל היחס הדינמי לא יוצא נשכר מכך. מידות הSW- היפייפיה לא נמסרו אך, בניגוד לסטיישן של ה-406 שהיתה ארוכה מהסדאן, זו של ה-407 נראית דווקא קצרה יותר בזכות עיצוב הירכתיים. היא נראית אתלטית במיוחד הודות לקורה C הייחודית וקו מותניים עולה. גם באגף המנועים אין חדשות מרעישות. מנועי הבנזין הם המנועים המוכרים מסדרת WE: 1.8 ל' עם 117 כ^ס, 2.0 ליטר עם 137 כ^ס, 2.2 160 כ^ס ובפסגת ההיצע מנוע ה-3.0 V6 המוכר עם תזמון שסתומים משתנה ו-211 כ^ס. תיבות ההילוכים הידניות בנות 5 הילוכים (ל-1.8) ו-6 הילוכים (ל-2.0 ו-2.2) כאשר את האופציה האוטומטית ממלאות תיבות בנות 4 הילוכים בלבד (עם ^טיפטרוניק^ הכרחי, לתפעול ידני בעת הצורך) שמוצעות בדגמי ה-2.0 וה-2.2. החידוש המעניין מופיע במנוע ה-V6 הבכיר – תיבה הילוכים אוטומטית בת 6 מהירויות, לראשונה בפיז'ו. פרט מעניין: התיבה החדשה היא מבית ^אייסין^ היפנית (ממנה הגיעה גם התיבה האוטומטית החדשה בת 5 המהירויות של האלפא 166). היצע הדיזל כולל בינתיים שני מנועי HDi – שניהם מהדור החדש שפותח עם פורד, ואשר הוצגו לראשונה בתחילת 2003. מדובר ב-1.6 ל' 110 כ^ס, שיוצע עם תיבה ידנית 5 הילוכים, ו-2.0 ליטר 136 כ^ס עם תיבה ידנית 6 הילוכים. בעתיד יצורף מנוע ה-2.7 V6 HDi שמפותח בשיתוף עם פורד (ומיועד גם עבור היגואר S-טייפ), ואליו תתלווה גם תיבה אוטומטית. השלדה, תחום התמחות מסורתי של פיז'ו, לא טומנת בחובה חידושים אך מציעה שינוי עבור היצרן כאשר את מקום המקפרסון הקלסי והפשוט מלפנים תופס מתלה מתוחכם יותר בעל עצמות עצה כפולות – כך שאולי כאן בעצם (תרתי משמע) יש מקום להתעודד. מאחור יש מתלה רב חיבורי מסיבי עם קורת רוחב מרכזית מאלומיניום, כאשר יחידות הבולמים/קפיצים מוטות פנימה ולאחור כדי לשחרר מקום בתא הנוסעים והמטען. מבט אל תא הנוסעים מגלה עיצוב דומה לזה שפגשנו במכונית התצוגה 'אליקסיר' בפרנקפורט, אך עם גוונים שגרתיים יותר והרבה פחות אלומיניום. אלמנט מעניין הוא שילוב אלומיניום בגלגל ההגה בנקודות האחיזה בשעות 3 ו-9. האבזור כולל בין היתר חיישני חניה ופנסי ^עקוב אחרי^ שנשארים דלוקים כמה שניות לאחר עזיבת הרכב. בגרסת ה-SW ישנה אפשרות גישה לתא המטען מבחוץ על ידי פתיחת החלון ללא פתיחת הדלת, כנהוג בסטיישנים ורכבי SUV אמריקאים. האבזור הבטיחותי כולל 7 כריות אויר כמינימום (עד 9 כאופציה) ומערכת ESP כסטנדרט בכל הגרסאות, כשבנוסף ישנן מערכות חלוקת בלימה ובקרת משיכה. על הנייר, חוץ מעיצוב מרשים במיוחד לגרסת הסטיישן, לא מגלים מהפכות של ממש. ה-407 היא אבולוציה מתבקשת ל-406 הקשישה ללא פריצות דרך מהותיות בקטגוריה. מעניין, לאור זאת, לקרוא את ההגדרה הרשמית של פיז'ו למיצוב המכונית – Middle to upper segment. הגדרה זו נפוצה לאחרונה בקרב יצרנים שמנסים לשדרג מיצוב של דגמיהם – כאלו שקודם היו משוייכים, מבחינת תדמית, מחיר וקהל קונים, לפלח העממי של הקטגוריה. בסגמנט המשפחתיות הגדולות קיים בידול ברור (או לפחות היה קיים, עד לאחרונה) בין מותגים ^עממיים^ ל^יוקרתיים^; לקבוצה האחרונה שייכות בבירור אודי, ב.מ.וו, וולוו, לקסוס ומרצדס; לאחרונה ניסו להצטרף לכאן האופל וקטרה וההונדה אקורד, ואפשר להניח שגם הפאסאט החדשה שתושק ב-2004 תנסה לבצע את הצעד כלפי מעלה. וזהו גם הכיוון של ה-407 – נסיון ברור של פיז'ו למשוך קונים מפסגת הסגמנט ולשדרג את התדמית של המותג, תדמית שלפחות בפלח מכוניות גדולות/יקרות לא רוותה נחת לאחרונה (ע^ע 607). האם זה יעבוד? קשה לדעת לפני נסיעה בפועל ב-407, ופולקסווגן כבר הוכיחה עד כמה ניתן לשדרג תדמית ומיצוב. הדגם החדש אמנם אינו שובר מוסכמות או פורץ דרך, אך במבט לאחור גם ה-406 לא הייתה מהפכה בהשוואה ל-405 – וזה לא הפריע לה להיות בין מובילות הקטגוריה עד יומה האחרון. כך שלמרות האכזבה הקלה מהנתונים לאור העיצוב המרשים אנחנו עוד יכולים להיות מופתעים על הכביש. לא לפני 2005 אצלנו.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות