דלק סביבה ו-וולוו - אוטו

דלק סביבה ו-וולוו

וולוו מציגה אפשרויות שונות לעתיד ירוק

במסיבת עיתונאים שנערכה במפעל המשאיות של וולוו בגנט, בלגיה, הוצגה בפני המשתתפים התשובה של וולוו לבעיית פליטת ה-CO2 ממשאיות, הגורמת כידוע לאפקט החממה והתחממות כדור הארץ. התחזית אופטימית. עד שנת 2020 ניתן להפחית ב-50 אחוז את פליטת דו-תחמוצת הפחמן (CO2), את פליטת ה-NOX ואת פליטת החלקיקים ממשאיות דרך טיפול מגוון ומאמץ משולב של כל כוחות השוק. זה לא חלום, שכן הפתרון נמצא מעבר לפינה – שימוש בדלקים חלופיים, לוגיסטיקה נכונה, שיפור נוסף בתצרוכת הדלק של המנועים והדרכת הנהגים לנהיגה נכונה. כבר כיום צורכים כלי רכב 40 אחוז פחות דלק מאשר כלי רכב מקבילים בשנת 1975 והמגמה היא להפחית את תצרוכת הדלק באחוז אחד בשנה. הפתרונות שוולוו הציעה מתמצים בשני תחומים: האחד, דלק תחליפי והשני התארגנות שונה של עולם הרכב לעידן שלאחר השימוש בדלק מאובנים (נפט וגז טבעי). המטרה היא כמובן הפחתה משמעותית בפליטת ה-CO2 והנחת העבודה היא הסתמכות על מנוע הדיזל הקיים, הנחשב כמנוע יעיל יותר ממנוע הבנזין. שורת הפתרונות שהציעה וולוו מתמצה בהצגת שבעה סוגי דלקים חדשים (או תערובות בינם). כשלב ביניים טוענים בוולוו כי אפשר להשתמש בתערובת של ביו-דיזל וסולר כדי להפחית את פליטת ה-CO2. החידוש באסטרטגיה של וולוו היא ההנחה כי בעתיד יעשה שימוש ביותר מסוג דלק אחד, הכל בהתאם למטלת העבודה ולאזור הגיאוגרפי שבו פועלת המשאית. עוד מוסרים בוולוו כי השימוש בדלקים החדשים לא יחייב שינוי במנוע, במקרים של שימוש בתערובת של סולר וביו-דיזל או בסולר סינתטי או לחילופין שינוי מינורי במנוע בעת שימוש בדלקים תחליפיים מהדור השני. ההכרה שיש תחליף לדלק המאובנים יוצרת מציאות חדשה, סוג של תובנה שאפשר אף להגדירה כיציאה מהקיבעון המחשבתי. העתיד, כאמור, יראה כנראה שונה בשל העובדה שהדלק למכוניות ולמשאיות לא יהיה סטנדרטי. האפשרות המהפכנית הזו מחייבת כמובן השקעות מסיביות בתשתיות אספקת הדלקים, וגם התארגנות ברמה גבוהה בין מספר גופים: הגופים המפקחים (ממשלות), יצרני הרכב וספקי הדלק והצרכנים. בסמינר שערכה חברת וולוו הוצגו מגוון של דלקים חלופיים המיועדים לשימושים שונים. מפעל וולוו בגנט, אגב, מוביל את הנושא האקולוגי לא רק בצורת הרצאות וכנסים – המפעל משתמש באנרגיה המופקת מטורבינות רוח המוצבות במפעל, ומחוות קולטי שמש שנבנתה על גג המפעל. בנוסף יש בשטח המפעל מתקן לשריפת ביו מסה (שאריות עץ) לשם ייצור מים חמים לחימום ולצרכים נוספים, ולבסוף צביעת המפעל כולו בלבן כד לחסוך בתאורה. לדברי אנשי המפעל ההשקעה החזירה את עצמה לאחר שנתיים בלבד. חלופות הדלק בפני העתונאים הוצגו שבעה סוגי דלק או תערובות דלק בנוסף למשאית היברידית שהשיווק שלה מתוכנן כבר לשנת 2009. משאית זו המשלבת בין מנוע דיזל למנוע חשמלי, ומבטיחה חסכון של עד 30 אחוז בצריכת הדלק. כבר עכשיו אפשר לראות בכבישי אירופה משאיות המונעת על יד תערובת של ביו-גז וביו-דיזל. כאשר היא מונעת על ידי תערובת של 5 אחוזים ביו דיזל, שהוא במידה רבה כבר דלק זמין יחסית, עם סולר. במקרה הזה שני הדלקים יאוחסנו במכלים נפרדים אך ישרפו באותו המנוע. לספקנים ניתן כבר לאמור כי במקרה ומסיבה כלשהי לא יהיה גז זמין, ניתן יהיה לתדלק את המערכת בסולר בלבד. הפתרונות האלה אולי טובים להיום אבל אינם מספקים כדי להקטין בצורה משמעותית את רמות פליטת הגזים המזהמים. דלקים מהדור הראשון: ביו-דיזל (Fame) ביו-דיזל (סולר ביולוגי) מופק באמצעות אסטריפיקציה של שמנים צמחיים. שמן לפתית (קנולה) ושמן חמניות הם חומרי הגלם הנפוצים ביותר באירופה, בעוד בארה"ב משתמשים בסויה. את הביו-דיזל ניתן לערבב עם סולר רגיל ביו-גז הביו-גז (הגז הביולוגי) הוא דלק במצב גזי המכיל, ברובו, מתאן פחמימני. את הביו-גז ניתן למצות ממפעלים לטיהור שפכים, מאתרי פסולת / מזבלות וממקומות אחרים המכילים חומרים המתכלים ביולוגית. הייצור אפשרי גם על ידי גזיפיקציה של ביו-מסה. ביו-גז מצריך מנוע עם מצתים ועל כן, נצילות האנרגיה שלו נמוכה יותר. הדלקים הנבחנים מהדור השני הם: סולר סינתטי סולר סינתטי הוא תערובת פחמימנים שהופקה באופן סינתטי. את הסולר הסינתטי ניתן לערבב ללא בעיות עם סולר רגיל. בסולר סינתטי ניתן להשתמש כבר היום וללא ביצוע של שינויים כלשהם במנוע. די-מתיל-אתר (DME) די-מתיל-אתר הוא גז ההופך לנוזל בלחץ נמוך. כיום מוכר ה-DME בין השאר גם כגז אירוסלים שהחליף את גז הפראון. DME מופק על ידי גזיפיקציה של ביו-מסה. הגז הזה, שמשאית קונספט הצורכת אותו כבר נעה בכבישי אירופה, נראה כאחד מהפתרונות המבטיחים ביותר בשל העובדה שאין בו נגזרות של פחמן – מה שכמובן מבטיח 0 אחוזים פליטת CO2. מתנול / אתנול המתנול מופק באמצעות גזיפיקציה של ביו-מסה ואילו האתנול - באמצעות תסיסת יבולים בעלי תכולה גבוהה של סוכר או עמילן. מחקר בנושא הפקת אתנול מתאית מתנהל בימים אלו. המתנול / אתנול נזקק לתוסף המשפר את ההצתה. ביו-גז+ביו-דיזל ביו-גז וביו-דיזל משולבים, עם מיכלים נפרדים ועם מערכות הזרקה. אחוז נמוך (10 אחוז) של ביו-דיזל או של סולר סינתטי משמש להשגת הצתה במהלך הדחיסה. בחלופה זו, הביו-גז מופיע במצב נוזל מקורר. גז מימן+ביו-גז ניתן לערבב גז מימן, בריכוז נמוך, עם ביו-גז (8 אחוז מהנפח) אך בטכנולוגיות שונות ניתן להגיע גם לריכוזים גבוהים. את המימן ניתן להפיק על ידי גזיפיקציה של ביו-מסה או על ידי אלקטרוליזה של מים, בעזרת חשמל ממקור מתחדש. חלופה זו מצריכה שינוי במערכת ההצתה. איזה דלק יהיה פופולרי בשנים הבאות? קרוב לוודאי שהעידן שלאחר דלק המאובנים יתבטא ביותר מסוג דלק אחד שיוצע בתחנות הדלק. מהו הדלק המועדף? על כך אין כל תשובה וכיום נעשית עבודה שמנסה לבדוק את החלופות השונות על בסיס שבעה קריטריונים: השפעה על הסביבה (האקלים), נצילות האנרגיה, נצילות השימוש בקרקע, פוטנציאל הדלק, התאמת הרכב, עלויות הדלק ותשתית אספקת הדלק. לגבי כל קריטריון, יש דירוג על פי סולם חמש נקודות, כשהתוצאה הטובה ביותר היא חמשה כוכבים. נקודה חשובה לציון היא, ובוולוו מדגישים זאת, שההתייחסות העכשווית לייצור הדלק החלופי מחושבת מנקודת מבט אירופית, בעוד למדינות ויבשות אחרות עשויות להיות העדפות שונות.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות