נתחיל בקצת מספרים. קוטר כל בוכנה במנועי הדיזל של הפרשינג 115 הוא 16.5 ס"מ. נפח כל צילינדר הוא פחות או יותר 4.06 ליטר, מוזן על ידי 4 שסתומים בסיוע הזרקת מסילה משותפת והגדשת טורבו.כל צילינדר תורם בערך 230 כ"ס, ובכל אחד מהמנועים יש 16 כאלו (מסודרים בצורת V, כשכל שמיניה מקבלת מגדש טורבו ענק משלה), מה שנותן נפח כולל של 65 ליטרים, שמוציאים יחד הספק של 3700 כ"ס ב-2100 סל"ד. אורך כל מנוע הוא 4.5 מ', רוחבו 1.5 מ' וגובהו 1.9 מ', ומשקלו 9.5 טונות כולל שמן ומים. אני מדבר על מנועים בלשון רבים כי לפרשינג 115 יש שניים כאלו. הם נקראים 4000 16V MT90 ומיוצרים על ידי MTU הגרמנית, חברה מובילה בתחום ההנעה לכלי-שיט ולרכבות ואשר בעברה הרחוק והמפואר ייצרה בין היתר את מכוניות מייבאך (בגלגולן המקורי, לפני מלחמת הועלם השנייה). רוצים עוד קשר מוטורי? ההנעה מתבצעת לא באמצעות מדחפים אלא באמצעות משאבות סילוני מים – כמו באופנועי-ים, למשל, אך בקנה מידה קצת יותר גדול – כאשר את המערכות של הפרשינג 115 מייצרת חברה שבדית בשם Kamewa, שנמצאת כיום בבעלות חטיבת המנועים של רולס-רויס, אשר נפרדה מחטיבת המכוניות המהוללת ב-1973 ומייצרת כיום, בנוסף למנועי הסילון המוכרים, גם מנועים ימיים). סילוני המים מבצעים גם את ההיגוי (שוב, כמו באופנועי ים). אחד החידושים שהונהגו בפרשינג 115 היה שילוב פתחי היניקה של המים כחלק אינטגרלי מגוף הסירה, זה אפשר תכנון הידרודינמי יעיל יותר – פרט חשוב בכלי שיט ימי שתכליתו להגיע למהירויות גבוהות. וה-115 בפירוש תוכננה לכך.
בעולם המאד-מגוון של יאכטות מוטוריות, הפרשינג 115 איננה הגדולה ביותר אבל היא בהחלט נחשבת למגה-יאכטה, הנושאת מחיר בסיס של 12 מיליון אירו פלוס-מינוס. המספר 115 בשם מייצג את האורך בפיט – רגל בעברית – למרות שבפועל מדובר ב-116 אם רוצים לדייק. במטרים זה יוצא 35.37, דהיינו בערך כמו 7 ריינג'-רוברים העומדים בטור. גם המשקל דומה. לא, סתם: היאכטה שוקלת כ-130 טון לפני שממלאים אותה בדלק (קיבולת המיכלים היא 16,500 ליטר), מים (3000 ליטר), מוצרי מזון ואנשים (דווקא לא הרבה, יש מקום ל-22, מתוכם רק 8 אורחים). היא מסוגלת להגיע למהירות של 40 קשר – מיילים ימיים לשעה – שזה יוצא בערך 74 קמ"ש. במהירות הזו צריכת הדלק של היאכטה הזו היא, שימו לב טוב, 55 מ' לליטר. כן כן, מ'. לא ק"מ. בקצב הזה היא מרוקנת את מיכלי הדלק שלה בתוך משהו כמו 800 ק"מ. מחיר התדלוק מחדש באירופה יהיה בסביבות 20,000 אירו...
וכל זה, חברים, נכון לגרסה הבסיסית של הפרשינג 115.
40 קשר ליאכטה סופר-מפוארת בגודל הזה הוא נתון, נו, לא גרוע, ותאמינו לי שכל מה שעושה את המהירות הזו על פני המים מרגיש מ-א-ד מהיר. מהר על פי כל קנה מידה אבל לטילי אנטונלי, מנכ"ל פרשינג, זה לא הספיק. אז הוא תכנן את ה-115 עם אופציה לקבלת תגבורת. התגבורת הזו מגיעה בדמות טורבינת-גז, גם היא מתוצרת MTU, מדגם הנקרא TF50. ההספק? 5100 כ"ס נוספים, שמעלים את המספר הכולל ל-12,500 כ"ס ואת המהירות המירבית ל-52 קשר. 96 קמ"ש בשבילכם (יש, אגב, כמה גרסאות סותרות לגבי המהירות המירבית. יתכן שהיא 55 קשר ולא 52, מה שאומר שהיא חוצה את מחסום ה-100 קמ"ש). אם תרצו את הטורבינה, אגב, תוספת המחיר היא משהו כמו 2.5 מיליון אירו. מדובר בטכנולוגיה שאינה נפוצה בתחום הימי, והיא דורשת אמצעים מיוחדים לסינון האוויר שיונקת הטורבינה, ולטיפול בטמפרטורת הגבוהות שנוצרות בטורבינה. רכיבים כמו צנרת הפליטה, צירי הינע ותשלובות הפחתה של גלגלי שיניים עשויים טיטניום. אבל התוצאה היא תוספת משמעותית לדחף, תוך פעולה חלקה לחלוטין, שקטה ונעדרת ויברציות.
יש סיבה מדוע הפרשינג 115 נראית כמו סירת-מנוע מהירה שאכלה הרבה סטרואידים, ולא כמו אניה שעברה הקטנה כפי שמעוצבות רבות מאחיותיה באותו סדר גודל. הסיבה היא שמספנת פרשינג האיטלקית היושבת בפזארו – חלק מקבוצת פרטי (Ferretti), מהגדולות בתחום ייצור היאכטות בעולם – שמה את הדגש מאז ומתמיד על ביצועים וניהוג ותחושה ספורטיבית (אם נשתמש במונחים מתחום המכוניות) בשילוב יוקרה ופאר. ה-115 היא ספינת-הדגל – הלכה למעשה – בהיצע של פרשינג; תכנונה החל ב-2002 והיא הוצגה ב-2004, כאשר גרסת הטורבינה המתוגברת הופיעה שנה מאוחר יותר. מאז זכתה ה-115 להצלחה רבה במונחים של יאכטות מסדר גודל כזה. ביצועיה עוצרי-הנשימה בקו ישר תוכננו להשגה לא רק על פני מים חלקים ונוחים אלא גם בים הפתוח, אל מול גלים חזיתיים ואלכסוניים; עיתונאים שהפליגו עימה בתנאים לאו-דווקא ידידותיים דיווחו על שיט נינוח ורגוע, בודאי יחסית למהירות השיט הגבוהה, עם מעט חבטות וטלטולים. מצד שני, כאשר צריך לשנות כיוון מתנהגת ה-115, על כל 130 הטונות שלה, אכן כמו סירת-מנוע קטנה, עם קוטר סיבוב הדוק והטיה פנימה לתוך הפנייה. אני מניח שאם נלך שוב למונחים המוטוריים המוכרים לנו אפשר להגדיר אותה כמעין גרסת AMG של מרצדס S-קלאס...
אבל כמובן, ביאכטה מסוג זה יש הרבה יותר מביצועים והתנהגות-ים. רדו לירכתיים רחבי הידיים שלה דרך המדרגות מימין או משמאל ותמצאו שם פתח להאנגר האחורי, שם מאוכסנת סירת-גומי קטנה לגישה מהירה לחוף (מה שמכונה בשפת הימאים Tender, מעין רכב-סיוע זריז). ב"מחסן" נוסף בחלקה העליון של היאכטה ניתן להציב צמד אופנועי-ים, המורדים למים באמצעות מנוף קטן. אזורי המגורים, הבילויים והשליטה ביאכטה מפוזרים על פני מספר סיפונים, מרוהטים, מעוצבים ומאובזרים למשעי בדיוק כפי שניתן לצפות מכלי-שיט אקזוטי שכזה. התאורה החיצונית, למשל, מבוססת על טהרת סיבים אופטיים אשר מאירים גם את סילוני המים תחת המשטח האחורי. לברי-המזל המשתכנים בסירה מוקדשים שני חדרים שהם מפוארים ועוד אחד המוגדר כחדר VIP, זאת בנוסף לסוויטה המשמשת את בעלי הסירה (התופסת את כל רוחב היאכטה, 7 מטרים תמימים, וכללת שני חדרי-אמבטיה נפרדים, לה ולו) ושלושה חדרים נוספים המיועדים לצוות, באזור נפרד כמובן. ביאכטות כאלו עיצוב הפנים והאבזור הספציפי הוא עניין אישי של בעליה, אך היו סמוכים ובטוחים כי תמצאו כאן מגוון של סוגי עץ יקרים, אבזרי חשמל ממותגים מובילים, שטיחים וקרמיקה וברזים איטלקיים וכמובן מטבח רחב ידיים ומאובזר עד לתקרה (כולל, יש להניח, טבח שכל מסעדה תשמח להשתמש בשירותיו). לרשות צוות המשיט עומד גשר ראשי סגור ועוד עמדה משנית בגשר העילי הפתוח (Flybridge). יש כמובן חדר אוכל ראשי וסלון רחב-ידיים עם מיטב הציוד האלקטרוני ואזורי התרגעות ושיזוף ו... טוב, מספיק לאכול לעצמנו את הלב.
מאז השקתה זכתה הפרשינג 115 לשלל פרסים, כולל למשל בחירה כ-Best of the Best על-ידי מגזין סגנון-החיים היוקרתי Robb Report ב-2005, ותואר "יאכטת הביצועים הטובה ביותר" במסגרת פרסי World Supertyacht Awards ב-2006. במלים פשוטות: אנחנו רוצים סיבוב.