מבחן דרכים: הונדה FR-V 1.8 אוטומט - השישייה - אוטו

מבחן דרכים: הונדה FR-V 1.8 אוטומט - השישייה

הפתרון הקומפקטי של הונדה להובלת נוסעים – שסבל עד עתה מהיעדר גרסה אוטומטית ומחיר גבוה – זכה לתיבה המיוחלת ולתמחור אטרקטיבי, אבל מתייצב לשוק שהחוקים בו השתנו

הכתבה המלאה פורסמה במקור בגיליון 255 - אפריל-מאי 2007
זו תהיה הנחה די סבירה להניח שאתם מכירים את הפיאט מולטיפלה. כן, זו שנראית משונה, אבל הציגה פתרון שימושי וייחודי להובלת שישה נוסעים. אולם למרות התלהבות המבינים והעוסקים בתעשייה, ההדיוטות לא יצאו מגדרם והמולטיפלה המבריקה נמכרה במספרים זעומים, ולו רק בשל העדרה של תיבת הילוכים אוטומטית (טוב, נו, גם בגלל העיצוב). באופן מפתיע בעולם הרכב, עברו כמעט שש שנים עד שחברה מתחרה – הונדה – הציגה קונספט דומה ב-2004: מוביל נוסעים, תמיר תקרה ועם שתי שורות של שלושה מושבים. היתרון על המולטיפלה היה בעיקר עיצוב מאופק יותר, אך עדיין עליז יותר משל סדאן אפרורית. אלא ששוב, היעדר תיבה אוטומטית מנע מה-FR-V להפוך לרב מכר אצלנו. עד עתה, לפחות.
מהפך
שנת היצור 2007 הביאה בכנפיה שינוי של אמצע החיים ל-FR-V. בעוד הבסיס נותר ללא שינויים מהותיים, הוחלפה מערכת ההנעה במנוע 1.8 ל' 140 כ"ס i-VTEC מהליין של היצרן, אשר מחליף הן את מנוע ה-1.7 ל' המחוספס והן ואת ה-2.0 ל' הקודם ומשודך לתיבה אוטומטית בת חמישה יחסי העברה. להיצע נוספה גם גרסת דיזל 2.2 ל' עם 140 כ"ס ו-34 קג"מ שמיוצרת רק עם תיבת הילוכים ידנית.
השינויים החיצוניים מינוריים לחלוטין וה-FR-V – למרות שאינו אקסצנטרי כמו המולטיפלה – עדיין מעט מוזר למראה, כשעיקר האשמה נעוצה בעיצוב האחוריים הכבד. בפנים, עיצוב לוח המחוונים נשען על שני מישורים אופקיים שבהם משולב לוח המחוונים, הקונסולה המרכזית וידית ההילוכים (שטיפסה לגובה כדי לפנות מקום לברכי הנוסע במרכז). אין כאן שינוי מהותי מהארכיטקטורה של הדגם הקודם, עם סידור אינטואיטיבי למדי של מערכת השמע, בקרת האקלים ועוד. לא כל כך אהבתי את ההחלפה שנעשתה בין מיתוג המראות לזה של החלונות אשר הופכת את תפעול החלונות ללא טבעי ומצד שני ממקמת את מתגי המראות במצב הנגיש ביותר לידי הנהג. השימוש בפלסטיקים רכים נדיב ומתפרש לכל אורך הדשבורד, וגם ההקפדה על ההרכבה טובה מאוד ומחמיאה לחומריים איכותיים.
תנוחת הנהיגה נעימה מאוד והידיים נופלות בדיוק על מנוף ההילוכים וגלגל ההגה. החלל לגוף הופך לצר אם תבחרו לקפל את המושב המרכזי ולנצל את המגש ומחזיקי הספלים שבגבו. שורת המושבים השניה נגישה בקלות בזכות מפתן דלת רחב וגבוה יחסית. המושבים הקיצוניים מרווחים לנוסע בוגר בעוד שהמרכזי יהיה רק "בסדר" לזמן לא ארוך מדי. עם זאת, החלל לגוף ולרגליים יותר ממספק לנוסע בעל גוף ממוצע ובוודאי עדיף על זה שבכל פרייבט. מאחורי שורת המושבים הבודדים תגלו תא מטען שימושי בעל נפח של 440 ל', שגדל למעל 1000 ל' כשהמושבים מקופלים.
שלוש רמות גימור מוצעות בארץ: הבסיסית ביותר כוללת בקרת יציבות, 4 כריות אוויר, עיגוני איזופיקס ועוד, ומחירה הושווה למדרגת שווי שימוש 4 (151,000 ש''ח) ולמתחרות כדוגמת מאזדה 5 ופיז'ו SW307; גרסת הביניים מכונה "קומפורט" ומוסיפה למפרט גם מיתוג שליטה מגלגל ההגה ואילו גרסת ה"אקזקיוטיב" המאובזרת מציעה פנסי קסנון, חיישני גשם, מחליף דיסקים, חישוקי אלומיניום ועוד בתמורה ל-182,000 ש''ח. זו גם הגרסה שלקחנו לסיבוב.

גלגול
הדור החדש של מנועי הונדה מצטיין בגמישות טובה, ללא מדרגת הכוח שאפיינה את הדור הקודם של מנועי החברה בסל"ד גבוה. לתיבת ההילוכים חמישה יחסי העברה כאמור והיא מדלגת ביניהם מעדנות, אם כי מעט באיטיות. בנהיגה ראשונה לוקח קצת זמן להתרגל למכונית ברוחב של מכונית סלון ובאורך של קומפקטית, אולם מהרגע שנסגרים עם המיקום של הפינה הימנית הרחוקה ההתנהלות עם ה-FR-V נעימה מאוד. הצצה במפרט מגלה שה-FR-V בעל מפשק גלגלים ובסיס גלגלים גדול משל הסיוויק החדשה, אולם הוא ארוך מגרסת החמש דלתות רק בשלושה ס"מ וצר רק בשני ס"מ מהלג'נד הגדולה.
המתלים מבודדים יפה את רוב שברי האספלט בעיר ורק הגסים שבהם יגרמו לחבטה או לקרקוש בריהוט הפנים בתגובה לרטט שעבר. מחוץ לעיר השיוט נינוח מאוד – המכונית רכה ומבודדת יפה את פני הכביש שלרוב עשוי באיכות טובה יותר מזה שבתוך העיר. אולם בתפקידו כמוביל נוסעים הייתי מצפה ל-NVH מוקפד יותר. ואני לא מתכוון לרעשי המנוע המתגברים עם המאמץ – זה בסדר גמור ואפילו ראוי – אלא לאוושה רמה מבתי הגלגלים ולרעשי רוח נוכחים כבר מ-120 קמ"ש (שזו, פחות או יותר, המהירות מקובלת בכבישים הבינעירוניים אצלנו, למרות הכתוב בחוק).
בכביש מפותל בולטת רכות היתר של המתלים ובעיקר המחסור בשיכוך החזרה של המתלה הקדמי. זה מתבטא בקיפוץ של החרטום ובנטייה לחדד ולהקצין את הפקודות מההגה. אגב הגה, לזה יש מעין מדרגת התנגדות קצת אחרי תחילת הפניה ובקשתות ארוכות – לא בהכרח מהירות – גורמת המדרגה לאי-דיוק מטריד למדי. מצד שני, אפשר בהחלט ליהנות מאורך הנשימה של המנוע ותפוקת ההספק הנאה בסל"ד גבוה, כמו גם מבלמים חזקים שנהנים ממהלך קצר לפני תחילת הפעולה והתגברות פרוגרסיבית ומבוקרת עם המשך הלחיצה.

אבולוציה
ה-FR-V במתכונתו החדשה הוא בדיוק מה שהיה צריך להיות כבר בגלגול הקודם – מוביל נוסעים קומפקטי-אוטומטי שאינו גדול מדי מחד, ואינו יקר מדי ביחס למשפחתיות-גדולות מאידך. מתכון בדוק להצלחה בשוק המקומי השמרן והמוּנע-מאוד מתכתיבי מחיר (בין אם בליסינג ובין אם לא). אלא שכיום, בניגוד לעת השקתו ב-2004, גם המתחרים השתנו: המולטיפלה כבר לא ממש משחקת בתפקיד היריבה, בעוד ה-SW307 זוכה להצלחה מפתיעה, הקארנס החדש מאיים בפתח והמאזדה 5, הלהיט הגדול של פלח השוק, מוצע במחיר זהה ומציע מושב (תיאורטי) נוסף.
הונדה אולי פתרה את בעיות העבר של ה-FR-V, אך בינתיים צצו להן בעיות חדשות ומטרידות אף יותר.
*המחירים בכתבה נכונים לעת פרסומה המקורי
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות