הכתבה פורסמה במקור בגיליון 249 - נובמבר 2006
השקת ה-Q7 התקיימה בתנאי שלג מושלמים – לא פחות – באחד החורפים הקשים ביותר שהיו בשנים האחרונות בגרמניה. גם כאשר האודי הגדולה טרפה את הכבישים המושלגים ואת מסלול השטח/שלג שהוכן להשקה, היה קשה להגיע למצב שבו אפשר ליצור מספיק עומס על השלדה ורכיביה כדי לתור את מגבלות היכולת של המכונית החדשה. עד שהגיעה לישראל לכבישים המוכרים שלנו ולדרכי העפר הביתיות, זאת אומרת.
רוני נאק עובד מהשטח - אנחנו מעדיפים שישאר שםQ7 מי יודע?
אם חשבתם שמדיניות הפלטפורמות של פולקסווגן מיושמת גם במקרה הזה – חשבתם נכון. ה-Q7 עושה שימוש ברצפה מוארכת של טוארג אשר נמתחה לבסיס גלגלים של 300.2 ס"מ (285.5 ס"מ בטוארג) ומפשקי הסרנים הורחבו בס"מ אחד בכל קצה. גם מערכות המתלים ותתי-השלדות מקבלות שימוש נוסף, אך עם כיול יותר ספורטיבי ויותר אלומיניום שמחליף רכיבי פלדה. תצורת המתלים לא השתנתה מהותית והיא כוללת עצמות עצה כפולות בחזית ומנגנון רב-חיבורי מאחור, כשבמשקל תומכים קפיצי סליל ויש אופציה למתלי אוויר (תוספת של 34 אלף ש''ח*).
מערכת ההנעה מתחילה מגרסה מחוזקת של ה-TDI 3.0 ל' מהטוארג אשר מפיק 233 כ"ס ו-51 קג"מ (כבר ב-1800 סל"ד). הכוח עובר דרך תיבת הילוכים בת שישה יחסי העברה ולתיבת ההעברה שהיא לב מערכת ה"קוואטרו". זו מכילה דיפרנציאל מרכזי עם הגבלת החלקה ומווסתת מומנט עד ליחס של 60% לאחור. על הורדת הכוח לכביש ממונים חישוקים בקוטר "18 שעליהם צמיגים במידה 255/45 (המידה המקורית של גרסה זו היא 235/60-18) באופן משעשע, אגב, רכב המבחן – אשר כבר עבר התעללות ב-17 אלף הקילומטרים שקדמו למבחן – צויד בצמיגי כביש מאחור וצמיגים דו-שימושיים בחזית...
לוח המחוונים לקוח "קומפלט" מה-6A ומסודר בהתאם. שינויים קלים בקונסולה המרכזית מבדילים בין השניים כמו גם הרוחב של המבנה כולו. קו הגובה ממשיך ימינה כדי לעטוף את המסך הגדול של מערכת ה-MMI ויורד בחדות ליצור קונסולה מרכזית. קווים אלו מגדירים באופן ברור מאוד את האזור השייך לנהג בעוד שהנוסע שלצדו יסתפק בתא כפפות ושני פתחי מיזוג. החומרים השונים, וההקפדה על ההרכבה היא "אודי" טיפוסית. כל החומרים אמיתיים: הדמוי-עץ הוא עץ אמיתי – כולל זָן יפני שחור ומדהים – הפלסטיק הכסוף הוא אלומיניום מוברש והעור התעשייתי הוא עור נאפה יקר ורך. מערכת השמע יכולה להיות – אם תבחרו ותשלמו תוספת, כמובן – מערכת של "Bose" עם 14 רמקולים.
שורת המושבים השלישית מכניסה את ה-"7" לשם הדגם ומתאימה בעיקר לזאטוטים או מבוגרים מאוד קטנים (לא נעים להגיד "גמדים" – אז נכתוב תומר פדר). בתחום העיצוב – לטעמי – נשבר כאן שיא חדש של עוצמה ובולטות. אין רבים הנותרים אדישים למראה ה-Q7 החולפת מולם ומעבירה באופן חד משמעי את המסר שעוסקים כאן בכלי רציני. כך שהעובדה שכל העסק לא מאוד-נאה מבחינה עיצובית, לא ממש משנה.

Qביש
ה-Q מיד מרגישה הרבה יותר חזקה מהדודן נושא סמל VW. בתאוצות מהמקום ותאוצות ביניים, נראה שהנוף עובר מהר יותר. הצצה בנתוני היצרן מאששים את מה שהישבן כבר יודע: ה-Q תגיע ל-100 קמ"ש כמעט שניה מהר יותר מטוארג 3.0 TDI, למרות פער משקל של 15 ק"ג בלבד לטובת האודי ותוספת של 8 כ"ס לא משמעותיים. כנראה שלניהול מנוע אגרסיבי יש את היתרונות שלו, לצד זמינות כוח עדיפה וניהול תיבת הילוכים אסרטיבי (יחס ההעברה הסופי זהה). מערכת הנעה כה עירנית דוחקת את הנהג למוד דינאמי ונמרץ יותר וה-Q שמחה לשתף פעולה, אם על ידי הגה נדיר בדיוקו ורמת התקשורת שהוא מציע, ואם באמצעות שלדה אשר למרות נטייה לתת-היגוי מגיבה באופן חיובי להעברות משקל. כך מצאתי עצמי נוהג ב-SUV מגודל עם משקל עצמי של כמעט 2300 ק"ג ומרכז כובד גבוה, בקצב שלא יבייש שייטת אוטוסטראדות מהירה ונהנה מכל פניה ומכל קשת ארוכה. המנוע מציע כל העת כוח רב וזמין ובין ששת ההילוכים קשה ליפול ל"בור". אפילו השהיית הטורבו קצרה ולא מורגשת. מישהו אמר ספורטיבי?
לצד נהיגה מתגמלת (שכלל לא בטוח שכל יושבי הרכב ידעו להעריך), דווקא שיוט נינוח מעט מתסכל. קפיצי הפלדה יוצרים "Ride" מוצק מאוד והרבה מאוד – יותר מדי – מפני הכביש עוברים לתא הנוסעים, אשר מצידו מקרקש פחות מזה שבטוארג. בנוסף, כבר בקצב איטי מתגלה רעש כביש טורדני למדי מבתי הגלגלים כל אימת שפני הכביש מחוספסים. עוד בתחום ה-NVH, אוושת רוח נשמעת מצמד מראות הצד הגדולות כבר מ-120 קמ"ש.
זולת נוחות הנסיעה הנוקשה, מערכת השמע המשובחת מתגברת בקלות על רעשי הרקע הלא רצויים, בין אם מקורם בכלי הרכב או ביושביו. כך שבסופו של יום ולמרות הכל, ה-Q היא מכונית טובה מאוד לשיוט מהיר וארוך טווח. חוששים שאיכות האספלט הקלוקלת שלנו תפגע באיכות החיים? הזמינו את מתלי האוויר – מה זה כבר עוד 34 אלף ש''ח* אחרי שהשקעתם למעלה מחצי מיליון.
תחום השטח שמור במקרה הזה אך ורק לשבילים ודרכי עפר כבושות. שם ה-Q נוקשה מאוד וקופצנית. מערכת ה-ESP מסוגלת להתמודד עם מצע דל אחיזה והשליטה בכלי הגדול טובה מאוד גם כשפני השטח חלקים ורטובים. הצלבות תטופלנה בדרך המסורתית לאמצעי הגבלת החלקה אלקטרוניים, זאת אומרת רגל עדינה על המצערת לשלוש עד חמש שניות ואז ממשיכים להתקדם. שטח טרשי? מחוץ לתחום.

סיQום
רכב הפנאי הראשון של אודי מגיע ובאמתחתו כל מה שהמותג הזה מציע: איכות כללית מעולה ויכולת דינאמית מרשימה. מערכת ההנעה חזקה מאוד ותורמת הרבה לתחושת הסיפוק שבתום נסיעה ארוכה, ובנוסף אליה יש ל-Q7 מקדם נוכחות שקשה להתעלם ממנו – בוודאי בעיני מי שכבר התרגל או הורגל לראות טוארג בכל קרן רחוב (נו טוב, כמעט).
עם מחיר בסיס של 513 אלף ש''ח**, רק המרצדס GL מסתמנת כמתחרה של ה-Q שגם מסוגלת להציע 7 מושבים, אך בל נשכח את הוולוו 90XC הזולה אך המאובזרת יותר ואת ה-5X החדש שגם יציע 7 מקומות לכשיגיע. בקיצור, תשכחו מהמיתון – קטגוריית הפנאי-פרימיום בוערת.

* מחירים המעודכנים ליום פרסום הכתבה במגזין.
** מחירים המעודכנים לחודש פברואר 07.