קטגוריה: משפחתיות גדולות
מתחרים בולטים: סקודה סופרב, יונדאי סונטה, מאזדה6
מחיר גרסה נבחנת: 165,000 שקלים
לפני כשנתיים החלה חברת קרסו, יבואנית
ניסאן לישראל, לייבא ארצה שני דגמים מהשלוחה האמריקאית של החברה, בניסיון לחזור לשוק הסדאן הגדולות בארץ ממנו נעדרה שנים ארוכות.
ניסאן אלטימה היתה אחת משני הדגמים הנ"ל, ונועדה להתחרות בקאמרי (שאז הוצעה גם בגרסה לא היברידית) בפרט, ובמשפחתיות גדולות בכלל. במבחן הדרכים שערכנו לה עם הגעתה התרשמנו מהמרחב הפנימי, יחידת ההנעה היעילה והחסכונית ונוחות הנסיעה. קצת פחות התרשמנו מהיכולת הדינאמית ומתשומת הלב לפרטים הקטנים - ועדיין, מצאנו כי היא נותנת תמורה נאה למחיר. ועכשיו היא מוצעת אחרי עדכון, עם אותה רמת אבזור, במחיר נמוך ברבבת שקלים. מעניין...
אחד העדכונים המשמעותיים במתיחת הפנים היה לעיצוב החיצוני. האלטימה מקבל את הפנים של משפחת הדגמים של ניסאן-אמריקה, עם גריל אגרסיבי מבעבר, וגם הזנב עודכן. האם ההבדל לעומת הדגם לפני העדכון בולט? כן. האם הוא מצליח להפוך את האלטימה למכונית נאה, מושכת או לפחות מושכת מבטים? הממ... לא ממש.
צילום: מנהל גם כאן שמו אנשי ניסאן דגש במתיחת הפנים, עם הבטחה לחומרים משופרים ואיכות הרכבה טובה יותר. ההבדלים במציאות דקים למדי, אך מצליחים לשפר את התחושה בתא הנוסעים. הריפודים החדשים מודרניים למראה ונעימים למגע; הדיפונים נראים מעט מכובדים יותר (ואולי זה רק הגוון השחור הפעם, לעומת בז' במפגש הקודם). באבזור אין שינוי משמעותי, והוא עדיין מכובד ביחס למקובל בקבוצת המחיר הזו. יש מפתח חכם, מושב נהג חשמלי, בקרת אקלים מפוצלת (אבל בלי פתחי מיזוג לאחור), דיבורית לא רעה ומערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית שכוללת, בין השאר, גם וויז ומצלמת רברס.
קל למצוא תנוחת נהיגה טובה, והמרחב לנהג ולנוסע שלידו טוב בכל המדדים. המושב האחורי מפתיע לטובה לאור בסיס גלגלים ממוצע לקטגוריה, ומציע שפע מקום, לאורך ולרוחב. תא המטען מציע נפח מספק, גם אם לא מהגדולים בקטגוריה, אך זרועות הפתיחה הפשוטות והחשופות עדיין נראות לא במקום ברכב בקטגוריה הזו.
נוחות נסיעהגם במתלים נגעה מתיחת הפנים, אבל התחושה היא כי מדובר בשינוי כיול קל לכל היותר. נדמה שהגרסה המעודכנת מעט יותר קשיחה מזו המוחלפת. יכולת הספיגה עדיין טובה עד טובה מאוד (מלבד בעת מפגש עם שיבוש רוחבי), כתלות במהירות ובסוג המפגע, והריסון על גלים בכביש בין עירוני מעט טוב יותר. ועדיין מדובר במתלים "אמריקאים" במובהק, שמקנים לרכב תחושה מגודלת, לטוב ולרע.
צילום: מנהל
מבחינת בידוד הרעשים ההבדל משמעותי יותר - בעיקר בכל הקשור לבידוד רעשי כביש, שהטרידו אותנו במפגש הקודם. האלטימה לא מרחפת על הכביש בדממה מוחלטת, אבל היא בהחלט מכונית שקטה ונעימה בשיוט בין עירוני, גם בזכות יחס ההעברה הארוך בשיוט של התיבה הרציפה.
התנהגות ובטיחותהמתלים, כאמור, מעט יותר מרוסנים מבעבר, מה שתורם להתנהגות קצת יותר טובה בסיבובים, אבל לא מצליח לשנות את האופי הבסיסי של האלטימה. זו מכונית גדולה, עם התנהגות של מכונית גדולה מאוד. יש מספיק אחיזה כדי לצלוח כל כביש בקצב סביר ובלי הפתעות, אבל התחושה מסורבלת וההגה מעורפל, והמסר הכללי בנהיגה נמרצת הוא "התבלבלת, אחינו! מכוניות ספורט זה בצד השני של האולם!".
כיאה לעובדה שהאלטימה אינה משווקת בשוק האירופאי, היא לא נבחנה במבחני הריסוק האירופאים. באלו האמריקאים היא השיגה ציונים טובים. בתחום מערכות הבטיחות המתקדמות נרשמת רק מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית (שהגרסה האחרונה שלה לוקה בהיסטריה קלה).
צילום: מנהל בסעיף הזה לא חל שום שינוי במתיחת הפנים. מנוע 2.5 ל', 182 כ"ס, משודך לגלגלים הקדמיים דרך תיבה רציפה נטולת כל אופציה לתפעול ידני. העסק עובד נעים וחלק בנסיעה רגועה - ואפילו יודע להיות חסכוני למדי בשיוט, ובכלל (11 ק"מ בתוואי משולב) - אבל לא ממש מתאים לנהיגה נמרצת. עם רגל כבדה על הגז מתחילה להפריע התגובה האלסטית של יחידת ההנעה הזו, וגם צליל המנוע לא הכי נעים. אבל בסך הכל הביצועים מכובדים, עם יציאה זריזה מהמקום ותאוצות ביניים שמאפשרות לעקוף בקלות.
סיכום ותמורהבסופו של יום, מתברר כי מתיחת הפנים לאלטימה היתה קלה למדי, ולא ממש שינתה באופן מהותי את תמונת המצב. אם אהבתם את האוטו לפני כן, תאהבו אותו גם עכשיו - ולהפך. וכך יוצא כי העדכון המהותי ביותר הוא בגזרת המחיר. עם הורדת מחיר של 10,000 שקלים, מבלי לפגוע באבזור, התמורה למחיר שמציגה ה
אלטימה השתפרה משמעותית. אם אתם מחפשים משפחתית גדולה מרווחת, נעימה ומאובזרת, ונהיגה נמרצת לא נמצאת בראש מעיניכם, או בכלל, כדאי לכם לבדוק את האלטימה.
צילום: מנהל
