חניית החלומות / מנהרת הזמן - אוטו

חניית החלומות / מנהרת הזמן

דורון קדם, נהג אוטוקאד מחונן ורומנטיקן חסר תקנה

400 אלף שקלים להגשמת חלומות מוטוריים. האמת היא שכדי להגשים באמת את החלומות המוטוריים שלי, גם עשרה מיליון שקלים לא היו מספיקים, ולו רק בגלל המחיר של הבית במושב, עם נחלה צמודה, שאצטרך כדי להחנות את כל החלומות.
קנייה של אוטו חדש יורדת מהפרק; יש לא מעט נחמדות בתקציב, אבל אף אחת אינה ממש חלום שלי. ואם אי אפשר חדש, נלך על ישן. ואין כמו נוסטלגיה עבור חלומות. הרי ממרחק הזמן אנחנו סולחים על כל החסרונות, וזוכרים רק את היתרונות.
ראשונה היא אוטוביאנקי A112. המכונית הראשונה עליה נהגתי. ולמרות חוויה עתירת דימומים והחלפות הילוכים חורקות (באשמתי, שתיהן), אני זוכר לה חסד ראשוניות. מצאתי כמה כאלו, בלוחות ובחרתי באחת יד 3, מודל 82', במחיר פעוט של 13,000 שקלים.
קצת ספורט, וזה הרי טוב לבריאות. חיפשתי פורשה 911 ישנה או קורבט 67'. על הראשונה לא צריך להסביר, והשנייה כיכבה על פוסטר בחדר ילדותי, ושמורה לה פינה חמה בליבי. לא מצאתי מי מהן – אך כן מצאתי לוטוס אירופה S2, נדירה ולא רק בארץ. התנהגות הכביש שלה זכתה לשבחים בימים ההם, והעיצוב שלה כל כך מכוער שהוא כבר מקסים. המוכר מבטיח שהיא בשלבי שיפוץ סופיים ובמצב נסיעה מצוין, אבל כבר החלטתי – במקום קורבט פופולרית או 911 המונית, אגרום גם לחובבי רכב לגרד את ראשם בתמיהה: 1970, יד 2, 60,000 ק"מ ושלי ב-80,000 שקלים. מעולה!
אני גם אוהב מאוד לטייל, בשטח ובכלל, ולטובת העניין החלטתי לקנות שני כלי רכב. הראשון, המתבקש, האמיתי, לא החיקויים, הוא ג'יפ, והשפע רב; CJ5 יד 1, 1980, 29,000 שקלים – והילדים יסתדרו איכשהו במושב האחורי. השני הוא פולקסווגן טרספורטר T3 בגרסת קמפר, נכון יותר ווסטפלדיה ג'וקר עם גג מתרומם; התחיל את חייו כרכב או"ם, עבר 4 ידיים ו-158,000 ק"מ, אבל הוא אחרי אוברול ובמצב מכאני מעולה ועולה 105,000 שקלים.
נשארו 173,000 שקלים אותם אוציא על רוח בשיער כל זמן שעוד יש לי. מכונית פתוחה היא עניין מתבקש, בעיקר עם הסתיו המתקרב; מזג האוויר מושלם לנסיעה רגועה עם גג פתוח. ואם פתוחה, אז אחת שהיא לא רק קלאסית, אלא גם עם קלאסה: מרצדס SL. מהלוחות קורצת SL450 מודל 78'. המוכר מצהיר על 120,000 ק"מ (120,000 מייל? יובא כרכב אספנות). גם מההצהרה שהיא "יד ראשונה" אפשר להתעלם באלגנטיות. אבל יש שני גגות, רך וקשיח והמחיר הוא 69,000 שקלים.
אבל זה עדיין לא מספיק רוח בשבילי ואני רוצה גם אופנוע, וישן, וכזה שקוסם לי שנים, עוד מהכתבה של טל שביט זצ"ל במוטו – גולדווינג 1200. במפתיע, ההיצע די גדול, וממנו בחרתי במודל 84', ב-27,000 שקלים – לא הרבה בשביל אופנוע התיור האולטימטיבי. אז.
נשארו לי 77,000 שקלים, אבל נגמר לי המקום – ברחוב ובמדור. עד שיגיע הצ'ק מ'אוטו', אמשיך לחפש קורבט סטינגרי בארה"ב, או שאחזור לאהבתי משכבר הימים, רכיבת שטח, עם איזה חרגול 250 צר מותניים. הסכום יספיק בדיוק לאופנוע וציוד...
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות