בחודש יוני של 2017 פרסמה וועדת מנכלים, בראשות מנכל משרד ראש הממשלה, שורה של המלצות בתחום הבטיחות. אחת מאותן המלצות הייתה כי "הרשות הלאומית תפרסם תוך חודשיים 'קול קורא לתמיכה במיזמים לפיתוח אמצעים טכנולוגיים להגברת הבטיחות בנהיגה, בדגש על מניעת השימוש בטלפונים חכמים ועל פתרונות לצורך אכיפה כנגד שימוש מסוג זה'".
 
וועדה בעניין זה מונתה על-ידי מנכלית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), רחל טבת-ויזל, עוד במרץ 2017, וקול קורא יצא כבר ביולי אותה שנה. אתמול, 22.4.17, פרסמה הוועדה, בראשה עמד אלוף (מיל.) נמרוד שפר, את מסקנותיה בתחום הקשר בין השימוש בסלולרי בזמן נהיגה ובין תאונות דרכים, וצירפה להן גם המלצות.
 
דבר הוועדה
כבר עם מינוי הוועדה, קבע יו"ר הרשות, גיורא רום, כי "הסמארטפונים הפכו לאויב הנהיגה בארץ ובעולם", והמניע המרכזי להקמתה, כך מנכלית הרלב"ד, "העלייה העקבית במספר הנפגעים וההרוגים ב-5 השנים האחרונות והנחת העבודה לפיה לשימוש הנפוץ בסמארטפון בזמן נהיגה יש חלק משמעותי במגמת העלייה בתאונות דרכים".

בעיקר כתיבה בסלולרי וקריאה – הרלב
מימין לשמאל: יו״ר הרלב"ד, גיורא רום, יו״ר הוועדה לבחינת הדרכים להפחתת מספר הנפגעים משימוש בסמארטפונים בנהיגה, נמרוד שפר, מנכ״לית הרשות, רחלי טבת-ויזל

 
הוועדה מצאה כי היקף החומר בתחום זה אינו גדול יחסית, וגם כי "לא ניתן למצוא מחקרים אשר חושפים קשר סיבתי מובהק בין השימוש בנייד לבין התרחשות תאונות דרכים". עם זאת, הוועדה כן מצאה כי לפי מחקרים מהעולם "התגבשה תמונה ברורה לפיה קיים קשר הדוק בין שימוש בטלפון נייד בנהיגה ובין העלייה בתאונות דרכים".
 
לפי הוועדה, עיקר הסיכון הנובע מעיסוק בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה, נגרם במהלך קריאה וכתיבה – לא רק בהקשר רשתות חברתיות אלא גם בחיפוש אנשי קשר, כתיבת כתובת לניווט ועוד כיו"ב.
 
המלצות
מכיוון שהוועדה טוענת כי הסיכון לתאונת דרכים בגלל שימוש כזה בסלולרי גדל פי עשרה, היא מציעה להגדיל את הקנס על כתיבה וקריאה בזמן נהיגה פי שלושה, לסכום של 4500 שקלים (לאחר התראה ראשונה); בפעם השלישית (תוך שנתיים) יזומן הנהג לבית משפט לתעבורה (לא ברירת קנס) ורישיונו יישלל מנהלתית ל-30 יום. הוועדה ממליצה גם כי שילוש הקנס יהיה מיידי ולא באופן הדרגתי, וממליצה גם שהמשטרה תתמקד בפעולה זו. היו"ר שלה, נמרוד שפר, אמר כי הקמת יחידה שזה עיקר תפקידה תשפר בהרבה את האכיפה והצלחתה.
 
הוועדה מציעה לבחון פתרונות טכנולוגיים, כמו הטמעה של חסימת משלוח וקבלה של הודעות טקסט, ולעשות זאת דרך אפליקציות פופולריות. עוד בהמלצות: הכנסת מרכיבי הסיכון האלה לחינוך התעבורתי וכנושא מוביל בהסברה; הכנסת נושא הסחת הדעת והשימוש בסלולרי לחומר הלימודים בלימוד נהיגה; החדרת הנושא לתודעתו של הנהג המלווה; פיתוח תוכן בתחום זה גם בלימודי נהיגה מונעת.

בעיקר כתיבה בסלולרי וקריאה – הרלב

 
הוועדה ממליצה לאפשר למשטרה, דרך שינוי בחקיקה, בדיקת פעילות בסלולרי אחרי תאונה בלי צו שופט. באותה עבירה שלישית (תוך שנתיים), בה יחויב הנהג להגיע לבית המשפט, ייפסל רישיונו מנהלתית ל-30 יום; איסור מוחלט של שימוש בטלפון סלולרי על נהגי אוטובוס ורכב כבד; חיוב התקנת מערכת ניטור נהיגה ברכב מעל 5 טון/מוביל חומ"ס/אוטובוסים. 
 
*******
 
כמה דברים שלא מסתדרים
הוועדה מציינת כי מידע של ממש חסר – אבל היא קבעה כי השימוש בסלולרי מעלה את הסיכון לתאונת דרכים פי עשרה(!); "אינטגרציה של ממצאי החקירות מלמדת שהשימוש בטלפון נייד מעלה את הסיכון למעורבות בתאונה בסדר גודל אחד (פי עשרה)". רפרוף ממש שטחי במספר מחקרים מצא כי הם מדברים על עלייה של 50% עד 90% – אבל עלייה של 1000%? 

מכיוון שהוועדה הוקמה בגלל העלייה בקטל בדרכים מאז 2012, והנחת העבודה(!) עם הקמתה הייתה כי הסיבה לכך היא הגידול בשימוש בסלולרי בכלל, בכתיבה/קריאה בפרט, היה כמובן מקום לבדוק מה קרה בארצות מערב אירופה וצפון אמריקה. קובעת מנכלית הרשות "כבר מ-2012 ישנה עלייה במספרי ההרוגים בכל שנה בעולם, והדעה הרווחת היא כי לסמארטפונים ישנו חלק בכך". במסיבת העיתונאים שאלתי על כך במפורש, וזו הייתה גם התשובה שקיבלתי במקום. 

אז זהו, שקביעה נחרצת זאת אינה מסתדרת עם הנתונים. כך, למשל, בארצות אירופה (EU-28), לא נרשמה עלייה כזו מאז 2012, כן נרשמה מאז עצירה קלה במגמת הירידה. בנוסף, מאז 2010 (ועד 2016), מדובר בירידה בכל ארצות EU להוציא אחת.
 
בארה"ב, למשל, נרשמו בשנים אלה ירידות וגם עליות, ממש כמו בעשורים קודמים, עם/בלי סלולרי. ב-2006, למשל, היה מספר ההרוגים שם 8.8 לכל מיליארד ק"מ נסיעה, ואילו ב-2016 מדובר ב-7.3 הרוגים לכל מיליארד ק"מ – ירידה של 17%.

בעיקר כתיבה בסלולרי וקריאה – הרלב


ובאותו עניין: בתחילת העשור הקודם הייתה בישראל עלייה גדולה במספר ההרוגים (ולא בפעם הראשונה) – והרי סמארטפונים לא היו.
  
הוועדה ממליצה כי נהגי רכב כבד לא יוכלו אפילו לדבר בסלולרי. מעורבות רכב כבד בתאונות קטלניות ידועה, אבל נראה שהוועדה לא ממש בדקה את היחס בין מעורבותו לבין אחריות הנהג שלו וביחס לנסועה של אותם כלים. כלומר, אם ברוב המקרים, האחריות לאותן תאונות קטלניות היא דווקא בגלל נהגי מכוניות נוסעים – מה הואילה הוועדה בהמלצתה? ונתון אחד לעיון: ב-2016 היו 72 נהגי רכב כבד מעורבים בתאונות קטלניות – אך ב-40 מקרים התייחסות המשטרה אליהם הייתה "ללא אשמה" – כלומר: הם היו אחראים ל-44%, פחות מהמעורבים האחרים. אז מה הקטע? 

אבל הבעיה אינה רק בהמלצה שאינה מבוססת על נתוני יסוד בתחום. לא נראה כי הוועדה בדקה – מעבר לנתון הכולל של מספר ההרוגים שעלה בשנים המדוברות – את המרכיבים שיצרו את העלייה בקטל. ייתכן, למשל, כי חלק מהגידול במספר ההרוגים הוא ברכב דו-גלגלי, או בין הולכי רגל מעל גיל 65 – אז מה ייעשה כאן?

בעיקר כתיבה בסלולרי וקריאה – הרלב

 
כמה בעיות לסיכום
הוועדה הוקמה מלכתחילה כדי לאשר את הטענה שהסיבה לעלייה בקטל בשנים 2013-2016 נובעת מהעלייה בשימוש בסלולרי. גם אם ברור לכולם כי הסחת הדעת בגלל עיסוק במכשיר בכלל, כתיבה וקריאה בפרט, מסוכנות, נראה כי הוטל על הסלולרי תפקיד הגדול בהרבה ממידותיו – כזה המספק הסבר על העלייה בקטל בשנים המדוברות (ובאחריות הנהג, כמובן).
 
בדרך למסקנות, כך נראה, לא נעשו מספר בדיקות ממוקדות שהיו אמורות לנטרל קשרים שאינם קשורים. בנוסף, טענות שעלו, כמו מתאם בין השימוש בסלולרי ועלייה בתאונות במדינות רלוונטיות, לא ממש הסתדרו. שם, בפשטות, לא נרשמה עלייה כזו, שלא לדבר על ירידה בלא מעט מדינות וגם לפי מדדי בטיחות.