שברולט, בזכות החטיבה הקוריאנית, הייתה מהראשונות להסתער על תחום המיני המתחדש בעולם, אבל אנחנו המתנו עד להופעת שברולט ספארק שנחתה בארץ ב-2011. על הנייר היא נראתה מבטיחה, עם מנוע חזק ומידות נדיבות, אך במציאות היא התבררה כלא מספיק בשלה, והעדר תיבה אוטומטית מההיצע פגע במכירות גם הוא. תחום המיני אולי הצטייר כמי שמוביל קאמבק מקומי לתיבה הידנית, אבל בסופו של דבר גם בו נצחה האוטומטית שנטלה אשתקד 80% מהמכירות.
לכן הבשורה הגדולה ליבואן בספארק החדשה היא התיבה האוטומטית. אבל הפוטנציאל מקיף יותר: בדגם החדש, שפותח בשיתוף אופל (קארל), המטרה הייתה לייצר מכונית בשלה יותר. העובדה שהיא מצוידת במנוע הגדול והחזק בקבוצה וברשימת אבזור מקיפה אמורה לעזור גם היא.

נפגשים
כאשר הספארק מתייצבת בחנית המלון בדאון-טאון לוס-אנג'לס, ברור מיד שאנשי שברולט בחרו כיוון הרבה יותר בוגר והרמוני לדור השני של המיני שלהם. הכוונה הייתה ליצור רכב שאינו מאתגר את העין, הם מספרים לנו, בניגוד לדגם היוצא שנולד ממכונית תצוגה, ולפרקים נראה כזה. הספארק החדשה אולי פחות מקורית בעיצוב, אבל נראית מכונית אמיתית וגדולה יותר (והיא אכן גדולה יותר בכל ממד למעט הגובה).
שברולט ספארק

ואם השינוי החיצוני גדול, מבפנים הוא כבר דרמטי. גם כאן הרצון הכללי היה ליצור תחושה של מכונית אמיתית ולא משהו צעצועי ומקורי מדי. שברולט נטשה את "מחווני האופנוע" ועברה ללוח מחוונים מקובל, שהוא הרבה יותר ברור וקריא. המחוונים גדולים וברורים ולצידם צג למחשב הדרך. מסביב השימוש בחומרים איכותיים מבעבר מורגש מיד, גם אם הם עדיין קשיחים למדי. הגוונים נעימים יותר לעין, תנוחת הנהיגה שופרה וכך גם המושבים, והכל אומר רכב בשל יותר.

לא פחות מרשימה היא רמת האבזור שפגשנו שהינה, כך טוען היבואן, דומה לזו שנפגוש בארץ. לגרסאות המצוידות לא רק גלגל הגה נאה (עם עור וכפתורי תפעול למערכת השמע), חישוקים קלים, התרעה על קרבת רכב וסטייה מנתיב, אלא גם מפתח חכם עם לחצן התנעה.
אבל גולת הכותרת, לפחות מבחינת שברולט, הוא מערך המיי-לינק המקורי, שכולל לא רק מצלמה ובלוטות', אלא גם את ה-APPLE CAR PLAY, שיכול להתחבר לסלולר ודרכו להציע מערך ניווט, שלפחות בלוס-אנג'לס פעל לא רע (יהיה גם חיבור לאנדרואיד).
שברולט ספארק

מאחור המרחב סביר למיני גם אם מעט פחות טוב מזה שהיה לדגם היוצא. הסיבה העיקרית היא הנמכת הרכב.

נוסעים
עוד שינוי גדול לעומת העבר הוא המעבר למנוע 1.4 ליטר גדול בהרבה מהמקובל בפלח. האמריקאים החליטו שהם רוצים מנוע חזק (98 כ"ס) כדי לשמור על תנועה לא מאומצת בסל"ד נמוך. מבחינתנו שינוי חשוב לא פחות הוא התיבה האוטומטית הרציפה, שהוצעה באמריקה גם בדגם היוצא. התיבה (של ג'טקו היפנית) שופרה ומציעה כעת תחושה מדורגת של העברת הילוכים ואינה קופצת לסל"ד גבוה בכל פעם שצריך לאמץ את המנוע.

איך זה נוסע? מרגע ההתנעה ברור עד כמה השיפור שעברה הננסית גדול. בסל"ד סרק המנוע כמעט בלתי מורגש, והיציאה מהמקום נעימה. אחרי השהיה קלה, המקובלת בתיבות כאלה בזינוק נמרץ, מפגינה הספארק ביצועים טובים. היא מאיצה היטב ועושה זאת באופן נעים ויעיל. לתיבה פעולה נעימה בסך הכל, וגם אם רעש המנוע נוכח מסל"ד בינוני, עדיין זה צליל גברי מבעבר ולא צליל מנסר כמקובל במכוניות עם תיבה רציפה.
שברולט ספארק
ביום עירוני עם עומסי התנועה הכאוטים בלוס-אנג'לס, גמעה הספארק כ-12.5 -12 ק"מ לכל ליטר. לא רע.

התנהגות ונוחות
מאכזב לגלות שאיכות הכבישים בעיר המפורסמת מזעזעת. הספארק מרגישה מעט נוקשה ומתקשה לסנן את שפע הפגמים הקטנים. נראה שדווקא על שיבושים גדולים היא מסתדרת טוב יותר. ואולם מה שמרשים הוא השיפור הגדול בסינון רעשי הכביש והסביבה. זה הופך את הספארק למכונית שכבר מאפשרת לדבר בסלולר תוך כדי נסיעה...

תנאי הדרך העירוניים לא אפשרו בדיקת התנהגות מקיפה, אבל התחושה הבסיסית בוגרת ומרוסנת עם יציבות כיוונית טובה - על כביש מהיר היא אינה מרגישה כמו עלה נידף. נראה שההגה הופך קל מדי במהירות גבוהה, אבל איך שהוא זה לא הפריע. גם הבלמים חסרו נשיכה ודיוק.

עלו כיתה
שברולט קפצה כיתה עם הספארק החדשה. ממכונית מקורית למראה שלא הרגישה "גמורה", היא הפכה לאחת הבוגרות והבשלות בפלח. השיפור נמצא כמעט בכל תחום ונראה שזה הופך את שברולט ספארק לאחת הטובות בתחום. וכאשר היבואן מבטיח רשימת אבזור גדולה ומחיר בגזרת הפיקנטו 1.2 ל' אוטומטית, הכתובת על הקיר גדולה. יש לספארק סיכוי גדול להפוך ללהיט הבא בתחום המיני ובצדק.
שברולט ספארק