ניסאן ג'וק ניסמו
אחרי שנים בהם השם 'ניסמו' היה מוכר רק לחובבי משחקי מחשב וחובבי רכב קשים, הוא יוצא סוף-סוף מחופי יפן ומגיע גם אלינו. ראש החץ הוא
ניסאן ג'וק ניסמו, גרסה מחודדת לג'וק טורבו המוכר המוצע במחיר של 165,000 שקלים לגרסה הידנית עם הנעה קדמית, או אוטומטית (רציפה) כפולת הנעה ב-185,000 שקלים.
אפילו בחנייה התת-קרקעית האפלה של
ניסאן קשה שלא להתרשם מהעבודה הטובה שעשו אנשי ניסמו בהוספת קרביות לעיצוב הבסיסי של הג'וק. פס אדום לאורך המכונית, גריל שונה, נורות לד מלפנים ודיפיוזר, ספוילר ואגזוז מגודל מאחור. את המראה משלימים חישוקי 18 אינץ' נאים, מראות אדומות ותגי ניסמו. בקיצור – סופר-ג'וק.
צילום: שחר אלגזי העיצוב החיצוני בגרסת הניסמו הפך קרבי יותר
תא הנוסעים מקבל אותנו עם צמד מושבים ספורטיביים עם תפירה בצבע אדום ובמרכזם הכיתוב ניסמו (ששובץ גם בעוד מקומות בתא). מלבד המושבים ההדוקים (מדי, אם אתם נדיבי מידות) זהו התא הרגיל של הג'וק – עיצוב נאה אבל פלסטיקה פשוטה, מרווח סביר מלפנים (אבל לברך ימין קצת צפוף) ומצומצם מאחור. תנוחת הנהיגה סבירה, אם כי לא היינו מתנגדים ליכולת לכוון את ההגה למרחק, והמושב נוח למדי.
הניסמו מוצע ברמת אבזור גבוהה הכוללת בלוטות', כניסה והתנעה ללא מפתח, בקרת אקלים ושיוט, מצלמת רוורס ועוד. לנו חסרו עוד קצת נגיעות ספורטיביות לעיצוב, מלבד מד הסל"ד שנצבע אדום.
צילום: שחר אלגזי מושבים ספורטיביים ותגי ניסמו תורמים לאווירה בתא הנוסעים
עם חישוקים גדולים ומתלים ספורטיביים, לא ציפינו לגדולות ונצורות בתחום הנוחות – וצדקנו. בעיר הוא עוד סביר על שיבושים קטנים, אבל גדולים יותר יחבטו בתא ונוסעיו. מחוץ לעיר הריסון על גלים גדולים מצוין, אבל אספלט מחוטט יגרום לתחושה עסוקה מצד המתלים וירעיד את התא. זה מצטרף לרעשי רוח ערים במהירות תלת ספרתית ורעש מנוע מובחן לכדי שיוט לא נינוח. בהתניידות רגועה עדיף לבחור במצב 'רגיל' או 'חסכוני' – זה גם ממתן מעט את התגובה לדוושת הגז, ואז קצת שקט יותר בתא הנוסעים.
ספורט רציףאבל ניסמו קונים בשביל הפיתולים, לא בשביל לנהוג לסופר ונתחיל ממה שגורם לכל העסק לזוז – המנוע. בבסיסו זהו אותו מנוע 1.6 ליטר טורבו ששירת את גרסת הטורבו הרגילה, אך כמו בקליאו ספורט הוא מפיק כאן 200 כ"ס (במקום 180 בטורבו) ו-25.5 קג"מ הזמינים ב-2,400-4,800 סל"ד. המנוע מייצר סאונד גס, כמו של רכב ששופר בסדנה מקומית, שיכול להיות נחמד או מעצבן בהתאם למצב הרוח ואופי הנסיעה. נתון התאוצה הרשמי מעט מאכזב – 8.2 שניות ל-100 קמ"ש בגרסה האוטומטית (7.8 שניות בידנית) הם הרבה יותר מהנתון של הוט-האצ' קטנות כמו קליאו ספורט או 208GTI. סיבה אחת היא המשקל – 1,430 ק"ג זה הרבה לרכב בגודל הזה (הידנית קלה יותר אך עדיין כבדה – 1,300 ק"ג). הסיבה השנייה היא התיבה.
צילום: שחר אלגזי מנוע ה-1.6 ליטר טורבו מפיק 200 כ"ס ב-6,000 סל"ד
נסו להיזכר במכונית ספורט עם תיבה רציפה. לא הצלחתם? גם אנחנו לא. האופי הבסיסי של תיבות רציפות פשוט לא מתאים לנהיגה ספורטיבית. ביציאה מהמקום זה בולט במיוחד, עם השתהות מורגשת ביציאה מהמקום ותאוצה מהוססת במטרים הראשונים – הדריפטבוקס מדד 10 שניות בזינוק ל-100, אלא אם שילבנו ברקס וגז כדי "לעבוד" על התיבה, מה שעזר לקצץ את הזמן ל-8.4 שניות. בנסיעה המצב כבר טוב יותר, עם תאוצות ביניים זריזות, במיוחד אם מעבירים את התיבה למצב 'ספורט' או 'ידני' (אין תפעול מההגה, אבל ידית ההילוכים ממוקמת טוב ותפעולה נוח). חבל שהמצב הידני לא תמיד מתפקד בחלקות.
בכל הקשור לדלק רשמנו בימי המבחן המאוד מאומצים 6.7 ק"מ לליטר בממוצע.
צילום: שחר אלגזי תיבה רציפה ברכב ספורטיבי?
עניין הגובהאני אתחיל מווידוי – אני לא אוהב לנהוג מהר באמת במכוניות גבוהות. תנוחה גבוהה פשוט לא מסתדרת לי עם עומסי צד חזקים. אבל הג'וק לא ממש גבוה, והאמת היא שברגע שהכביש התחיל להתפתל, פשוט שכחתי את כל הדעות הקדומות, והמתלים שהציקו בנסיעה המנהלתית הבהירו מיד מה התמורה לקשיחות.
היכולת גבוהה, והג'וק מוכן לצאת להיגוי יתר אם רק תבקשו יפה (הבקרה מתנתקת בנגיעה קלה), ומציע התנהגות צפויה ונשלטת על המגבלות ומעבר. אם אתם מעדיפים סגנון חלק, תגלו שותף רב יכולת, מהיר ובטוח, שנעזר באחיזה המעולה של צמיגי המישלן פיילוט ספורט נדיבי המידות (225/45R18). באמת שלא חשבתי שאמצא עצמי מייחל לעוד כמה עשרות סוסים בסדום ערד בג'וק שכבר יש לו 200 כאלו.
מערכת ההנעה מאפשרת לנהג לבחור בין הנעה קדמית, להנעה כפולה קבועה ומצב אוטומטי שמשלב את הגלגלים האחוריים לפי הצורך – והיה המצב המועדף עלי במהלך המבחן. היא יודעת להעביר עד 50% מהכוח לגלגלים האחוריים, עם עדיפות לגלגל החיצוני בפנייה לשיפור הדחף – ופשוט עובדת מצוין.
צילום: שחר אלגזי מערכת ההנעה הכפולה עובדת מצוין
בחבילה הזו ההגה הוא הנקודה החלשה, אבל לא מדובר במפגע אמיתי, אלא פשוט ברכיב שלא מיישר קו עם השלדה והמנוע, אולם הוא לא מצליח לקלקל את החגיגה.
בקיצור, למעט התיבה הרציפה שפשוט לא מרגישה נכונה בנהיגה ספורטיבית – הג'וק ניסמו הוא רכב שכיף לנהוג בו בכביש המפותל. אגב, חובבי הגאדג'טים בטח יאהבו את האפשרות להציג מד G וגדישה על הצג בקונסולה, או כמה כוח עובר לכל גלגל – אבל אנחנו מציעים לא לנסות להתעמק בתצוגה הקטנה תוך כדי נהיגה, זה לא יגמר טוב.
X ו-Yסיימתי את המבחן לג'וק ברגשות מעורבים. מצד אחד השילוב של המתלים הקשים והרעש מתיש, גרם לי לסיים את המבחן עייף מהרגיל, והתיבה הרציפה לא משתלבת באופי הספורטיבי. מצד שני העיצוב שלו והיכולת בכביש מפותל יעלו על פניכם חיוך – וזו בעצם המטרה של מכוניות כאלו, לא?
הבעיה היא שהתוצאה היא שילוב מעט מוזר, שנופל בין הכיסאות – לא מספיק דינאמית (בגלל התיבה) ולא מספיק שימושית (בגלל הרעש והנוחות). אפשר כמובן לפתור את בעיית התיבה על ידי בחירה בגרסה הידנית, אבל זה לא כל כך פשוט – אין אופציה להנעה כפולה עם התיבה הידנית, מה שבטח ישפיע על היכולת הדינאמית, ומכיוון שאין רכב הדגמה ידני, מדובר בהימור. אישית, הייתי מהמר על הידנית, אבל קחו בחשבון שבמשוואה כזו, עם שני נעלמים (תיבה והנעה), התוצאה לא צפויה.
