שברולט ספארק 1.0 ליטר
"מי הכי זולה בעיר?", זו בוודאי השאלה שעולה ללא מעט מנהלים בעולם הרכב הישראלי, לנוכח המאבק הצמוד בקטגוריית המיני על תואר המכונית בעלת תג המחיר הנמוך בישראל (בין אם במבצע או בהוזלת מחירון רשמית). כדי לזכות בתואר המדובר,
שברולט ישראל החלה בייבוא של גרסה בסיסית לספארק, עם מנוע ורשימת אבזור צנועים יותר. זו החזיקה זמן קצר בשלטון, עד לחזרתה המהירה לפסגה (או התחתית בעצם...) של אחת מהקודמות בתפקיד, האלטו של סוזוקי. כעת, יצאנו לבחון את הגרסה החדשה של
שברולט ספארק, על מנת לבדוק היכן מקבלים יותר תמורה בפחות כסף.
חשמל סטטיהספארק אומנם אינה מכונית חדשה (אצלנו היא משווקת מתחילת שנת 2011), אך בבחינה סטטית היא עדיין נראית עדכנית וחביבה למראה, כשמתיחת הפנים האחרונה דואגת לרענן את החזית ויחידות התאורה ותורמת לתחושה המודרנית שמייצרת המיני של שברולט גם היום.
צילום: מערכת אוטו
בכניסה לתא הנוסעים, נשמרת אותה אווירה נעימה וצעירה, עם עיצוב נאה לדשבורד ולקונסולה המרכזית. לוח המחוונים הפחות סטנדרטי, שמזכיר את אלו שמותקנים בכלים דו-גלגליים, והתאורה בגוון כחול של המתגים השונים – מסייעים אף הם ביצירת ההרגשה הטובה כמתיישבים בתוך המכונית. עיקר תלונות הבוחנים נגעו דווקא למבנה המושבים, שמציגים בסיס קצר ונמוך, מחסור בתמיכה לגוף ואינם נוחים לאורך זמן. גם גלגל ההגה אינו מתכוונן בשום צורה בגרסת הבסיס. עם זאת, מתקבלת תנוחת נהיגה גבוהה וראות טובה החוצה. מלבד המושבים שהפריעו, הנדסת האנוש טובה למדי ותפעול הפקדים השונים קל ופשוט. איכות ההרכבה והחומרים (למעט דיפון הדלתות) מעניקים רושם עמיד ומוצק (לפחות ברכב המבחן שהיה חדש לחלוטין).
המרווח ליושבי השורה הראשונה טוב מאוד לכל הכיוונים, ומפתיע למכונית באורך 359.5 ס"מ (ובסיס גלגלים של 237.5 ס"מ). מאחור, המרחב מספק לשניים, כשמרווח הראש והברכיים סביר לנוסעים שגובהם קצת מעל 180 ס"מ. תא המטען מציג קיבולת סבירה בלבד לקטגוריה (170 ליטר), אבל מפתחו מעט צר וגבוה.
צילום: מערכת אוטו אווירה נעימה בתא הנוסעים
מעניין לגלות, למרות שמדובר בגרסה מוזלת, כי במצב נייח הספארק לא מקרינה תחושת חסכון ופשטות מוגזמת. נכון שהגרסאות היקרות יותר, מציעות חזות נאה יותר (בזכות גריל מצופה כרום, פסי גגון, ידיות ומראות בצבע הרכב ועוד) ואבזור עדיף, אך בסך הכול מתקבלת תחושה טובה מבחינת המראה החיצוני והפנימי גם בגרסת הבסיס. צרפו לכך פרטים קטנים אך מוסיפים (שלא נמצאים באלטו למשל), כגון חיבור USB, חמישה מושבים וידית חיצונית לפתיחת דלת תא המטען – ולמעשה תיווכחו שלא חסר כאן שום דבר מהותי (למעט מושבים מוצלחים יותר), בוודאי אם זוכרים שאנו עוסקים ברכב זול, קטן ועירוני.
בתנועהעם תחילת הנסיעה בעיר הצפופה ולקוית התשתית, הספארק סופגת היטב מהמורות ושיבושים קטנים (להשערתנו, כנראה בזכות צמיגים צרים וגבוהים – 155/80R13). על שברים ובורות גדולים יותר, מתגלה פעולת מתלים נוקשה ולעיתים אף מורגשות חבטות קלות מכיוון קורת המתח מאחור. יחד עם זאת, הנוחות העירונית משתפרת ככל שהמהירות עולה (40-50 קמ"ש), ובאופן כללי היא נעימה למדי. בכביש הבינעירוני, המתלים שומרים על אופיים עם טיפול עדיף של שיבושים קטנים ותחושה נוקשת, אך לא בצורה מוגזמת. בכביש גלי ועל רצף של פגמים באספלט המקומי, המכונית הקטנה נשארת מרוסנת ולא מתנודדת יתר על המידה.
בחזית מותקן מנוע בנפח 1.0 ליטר, המפיק 68 כ"ס ב-6,400 סמ"ק ו-9.5 קג"מ ב-4,800 סל"ד. הוא משודך לתיבה ידנית בעלת 5 יחסי העברה (קלה ונוחה לתפעול, רק מהלך המצמד עשוי להרגיש מעט ארוך מדי). על הנייר, נתונים דומים לשאר מנועי הליטר בקטגוריה, רק שכאן מדובר ביחידת כוח עם ארבעה צילינדרים (ולא שלושה כמו ברוב המתחרות). הדיבידנד העיקרי מכך מגיע בדמות מנוע חלק ומעודן, לא רק אל מול אותם משולשי צילינדרים, אלא בכלל. הוא שקט בעמידה, חסר ויברציות ונעים כמעט בכל טווח פעולתו. מגרעתו העיקרית היא מחסור בכוח זמין בסל"ד נמוך – המנוע מתעורר רק מאזור ה-3,500 סל"ד ולאחר מכן מציג פעולה די לינארית, עם התגברות קלה נוספת בתנע ב-4,000 סל"ד. הוסיפו לכך יחסי העברה ארוכים (הילוך שני מגיע ל-90 קמ"ש) ומהר מאוד תבינו שלא מדובר בחורכת אספלט. עם זאת, ההילוכים הראשונים יספיקו להתניידות עירונית ויציאה סבירה מהמקום. האצות ביניים וצבירת מהירות תחת עומס (עליות חדות למשל) עלולות לדרוש הורדת הילוכים כדי לעמוד בקצב. אולם, נסיעה מנהלתית במהירויות שיוט לא תהווה בעיה, עם 3,000 סל"ד שקטים יחסית ב-100 קמ"ש.
צילום: מערכת אוטו לוח מחוונים בהשראת אופנוע
רעש המנוע קיים, ונוכח בעיקר מ-3,500 סל"ד ומעלה, אך הוא איננו מציק או מוגזם בשום שלב. רעשי רוח קלים מתווספים מעל ל-100 קמ"ש, בעוד שהרעשים הבולטים ביותר בתא הם רעשי כביש המגיעים מבתי הגלגלים.
ההגה (ההידראולי למרבה הפלא) מרגיש קל, עם תגובה ראשונית ומרכוז עצמי מעט איטיים, אך הוא מדויק והגלגל עצמו נעים למגע ובגודל נכון. דוושת הבלם מרגישה ספוגית וחסרת נשיכה ראשונית, אבל לאחר מכן עוצמתה טובה למדי. לחובתה, נציין שהורגשה דעיכה בעוצמת הבלימה לאחר שימוש אינטנסיבי.
בתחום ההתנהגות, לספארק זוויות גלגול מורגשות תחת עומס שיחד עם צמיגים צנועי מידות, אינם יוצרים ציפיות גבוהות אצל הנהג. אבל התחושה הטבעית יחסית שמעניק ההגה ההידראולי ותגובות נכונות להרפיה מהדוושה, גורמות לשברולט הקטנה להפתיע לטובה ולהשרות בטחון בנהג גם בכבישים מפותלים. שוב, ממש לא מדובר בחורכת אספלט, אבל זהו כן בונוס נחמד למי שעבורו נהיגה היא יותר ממעבר מנקודה אחת לשנייה.
צילום: מערכת אוטו מנוע ה-1.0 ליטר מעודן אך מרגיש חלש בסל"ד נמוך
לאורך נסיעת המבחן גמענו עם הספארק למעלה מ-300 ק"מ, במהלכם צריכת הדלק הממוצעת עמדה על 14.8 ק"מ לליטר – נתון טוב מאוד בהתחשב בעומס ובתנאי הנסיעה.
בשם התקציבבסופו של דבר, הספארק בגרסה הבסיסית עם מנוע ליטר, תירכש משיקולי תקציב. במחיר של 54,900 שקלים היא יקרה בכ-1,000 שקלים מהמכונית הזולה בישראל – סוזוקי אלטו.
עושה רושם שהספארק הבסיסית מציעה חבילה נעימה ומעודנת יותר מהמיני היפנית, ומהווה פתרון טוב לרכב עירוני זול וחסכוני, עם מראה חינני מבחוץ ומבפנים.
