ב.מ.וו X6 שנת 2013
רבים הרימו גבה כאשר בסוף שנת 2007 הציגה ב.מ.וו שילוב בין רכב פנאי גדול לקופה תחת הכותרת SAC (ספורט אקטיבי קופה). רכב גבוה, גדול מידות ורב משקל לא נראה מתאים מתאים לערכי המותג שמציע ללקוחותיו את 'מכונת הנהיגה המוחלטת'. עשור וחצי אחרי, נראה שזה היה הצעד הנכון מבחינת מכירות, ומי שלא ביצע זאת, כמו יגואר, נותר מאחור. התחום הפך כה מהותי, עד שאפילו מהדורת קופה לשטח, לכאורה שילוב ביזארי בין ניגודים, הפכה חשובה מבחינת מכירות וההצלחה, עם כ-200,000 מכירות, הפתיעה אפילו את ב.מ.וו.
ראוותנות קלאסית
שש שנים – ועדיין קצת קשה לי להחליט איך להתייחס לכלי הענק שבחניה. מזוויות מסוימות הוא נאה, בייחוד מלפנים, והוא מאוד בולט כמו שמעידים שפע המבטים שהוא עדיין מושך. מאידך הוא חסר את האלגנטיות המקושרת למכוניות קופה, בייחוד כאלה מבית ב.מ.וו. הוא ראוותני ומגושם מדי, ומזכיר קצת סופרלטיבים לא מחמיאים המקושרים לחלק מלקוחות המותג. מקצה השיפורים לא שינה מהותית את המראה, עם עדכון קל ליחידות התאורה, לשבכה ולאחוריים, וחישוקי 19 אינץ' מחודשים.
צילום: שחר אלגזי
פתיחת הדלת מגלה אווירה קלאסית ומאוד מוכרת של ב.מ.וו, שמהווה ניגוד לראוותנות החיצונית. הקווים מוכרים והשילוב בין גווני בז', לפלסטיקה שחורה ורכה למגע ועץ, בהחלט נעים. סביבת הנהג אינה מתישה עם יותר מדי מתגים והאיכות טובה למדי. אפילו מערך ה-i-דרייב עם המצלמה האחורית כבר קל יותר לתפעול, למרות שפרטים כמו השליטה הכפולה במערך האוורור עדיין מבלבלים. גם רשימת הציוד טובה וכוללת מפתח חכם, תפעול חשמלי למושבים ולהגה, הצמדת וואקום לדלתות, ופתיחה חשמלית לגג ולדלת האחורית. אז מה חסר? לא הרבה. בעיקר קצת חדשנות בעיצוב הפנים, שתתאים לציפיות שיוצר המראה החיצוני.
לוקח מעט זמן לייצר תנוחת נהיגה טובה, והמושב נוח רוב הזמן. אך הראות, בייחוד לאחור, מקשה בעיר. טוב שיש מצלמה – ובכלל השיטוטים האורבאניים מדגישים את מידות הרכב. למרות הקו המשתפל, ובזכות בסיס הגלגלים הארוך של ב.מ.וו X5 (כ-293.5 ס"מ) עליה הוא מבוסס, המרחב נאה. דלתות הכניסה האחוריות מעט צרות אבל המרחב לרגליים גדול. מרווח הראש מוגבל אבל אם לא נשענים לאחור בצורה מוגזמת, גם גבוהים יכולים להסתדר. רק ב-2011 הוסיפו הגרמנים אפשרות להסעת שלושה מאחור, אבל המושב המרכזי צפוף יותר, במיוחד לראש. לתא המטען נפח גדול אך סף גבוה.
כוח ומוח
גרסאות הדיזל של ב.מ.וו X6 מוצעות עם מנוע ה-3.0 ליטר בעל מגדש אחד בגרסת ה-30 או שניים ב-40 שלרשותנו, אשר הצטרף להיצע ב-2010. עם 306 כ"ס ו-61.1 קג"מ כבר ב-1,500 סל"ד, מדובר ברכב חזק והביצועים בהתאם – 6.5 שניות למאה קמ"ש. המנוע משודך לתיבת שמונה הילוכים המוכרת, עם אותו בורר נאה אך לא ממש אינטואיטיבי.
ברגע הראשון, עם מצערת זהירה בעיר, ה-X אינו משוויץ בכוחו. בלימת המנוע אומרת שכל הזמן נחוצה מצערת קלילה כדי להמשיך לגלוש, ומשהו כאן קצת פחות זורם מהרצוי. ואולם לחיצה עמוקה על המצערת מביאה מומנט שבאמת נוקע את הצוואר. כיאה לדיזל מודרני, הקלילות בה הוא מאיץ למהירויות גבוהות מטעה, וצריך לשים לב שאינך מטפס על התנועה שמלפנים. התיבה המעט איטית מתאימה היטב ליחידת הכוח והצליל הגברי נעים, ממש כמו החיבה לסל"ד שנעצרת עם העברת ההילוך ב- 5,000 סל"ד. על הגרגור שנשמע לעיתים בעמידה היינו מוותרים. עניין צריכת הדלק מעט מורכב. בעיר הוא ינוע סביב ה-7 ק"מ לליטר וישתפר ל-11 ק"מ לליטר באחו. רק במצבים רגועים הוא יגיע ל-12 ק"מ לליטר. במסלול המגוון שעברנו נרשמו 9.4 ק"מ לליטר. לא נשמע לכם מרשים? חשבו שוב על הגודל, המשקל והכוח...
צילום: שחר אלגזי
מהרגע הראשון ברור שהרכב נוקשה מהנורמה בכלים כאלה ומרגיש מרוסן ומוצק. יחד עם תגובה נחושה להפניית ההגה, נוצרת תחושה של שונה מהמקובל. כאשר מגיעים הכבישים המפותלים מראה ה-X יכולת מצוינת לצלוח פניות במהירות, תוך שהוא אוחז היטב ונעזר במערכת ה-DPC שיודעת לחלק את הכוח בין הציר האחורי לקדמי ובין צד ימין לשמאל, כדי שלא לייצר דרמות. הוא מרגיש מעט כבד אך לא מגושם, ולמרות כל הכוח, על כבישים טובים התחושה היא שהוא יכול להסתדר עם עוד הרבה יותר, ולעיתים דווקא חסרה דרמטיות. המגבלה העיקרית היא החשש לליבם של הנוהגים ממול, שמתקשים לעכל את מראה הכלי הגדול ששועט מהפניה במהירות עם קורט יללות צמיגים. משהו מהיכולת המרשימה אובד על כביש גלי במהירויות גבוהות, כאשר ההגה משנה משקל באופן מוזר ורוקד בידיים, והרכב מנתר מעט באופן שאינו נוסך ביטחון.
המחיר הברור לנוקשות הוא הנוחות בעיר, בייחוד על מהמורות גדולות, למרות שיש משהו באופי הנסיעה שמרגיש נעים. זה משתפר כשיוצאים מהעיר – אז ה-X מרגיש רגוע ויציב, ולמעט חיבורי כביש ופגמים רוחביים הוא נעים. אבל רעשי הכביש והרוח מעט חזקים מהצפוי וגם הבלמים מסתפקים בפעולה סבירה.
למרות גחון נקי מבליטות, ברור מכיול המתלים כי ב.מ.וו X6 אינו מכוון לשטח. נוחות הנסיעה לא מרשימה בשבילים, כאשר המתלים מתקשים לספוג את המפגעים הקטנים. מצד שני, אם מתעלמים מרעשי וקרקושי המחאה, אפשר לקבל קצב מהיר עם תגובות מהנות מצד הישבן למצערת (כאשר הבקרה העצבנית מנותקת). זה מאוד מהנה אבל איכשהו, אולי בגלל המראה או המחיר, ה-X מרגיש לא שייך לזה.
צילום: שחר אלגזי
ייחודי
קצת קשה להגיד על רכב שעולה יותר מחצי מיליון שקלים (565,000 שקלים או 500,000 ל-30) שהוא נותן תמורה טובה. ואולם מאז כניסת דלק מוטורס לעניינים הבוואריים לפני שנה, הוזל ה-X6 באופן מהותי (כ-200,000 שקלים) והפך נגיש יותר. ב.מ.וו X6 מאובזר היטב, מרגיש שונה ומיוחד לעומת רכבי הפנאי המקובלים, ומציע תחושה דינאמית יותר. יש לזה מחיר, הן במרחב והן בתדמית מעט מוחצנת מדי, אבל עבור מי שמחפש כלי ייחודי יש כאן בהחלט אפשרות מעניינת.