מזראטי גראנטוריסמו ספורטאני תוהה מה כתוב להם על דלת המשרד – "מחלקת בום!"? אולי "קבוצת ורוווום"? או שהם מסתפקים באיזה תואר יבשושי כמו "אחראי סאונד ראשוני"? יהיה השם אשר יהיה, אני בטוח שאי שם בחברת מזראטי יש מישהו שאחראי לכך שכל מזראטי, ובטח הגראנטוריסימו, תפלוט צליל עצבני ממעמקי ה-V8 מיד עם ההתנעה. בלי גז, סתם סטרטר קטן – ומגרונות המפלטים בוקע צליל שיגרום לכם לחייך חצי יום. לפחות.

מודנה
אנחנו כאן לכבוד גרסת הספורט של מזראטי גראנטוריסמו – היא ממוקמת בהיררכיה הפנימית מעל גרסת הכניסה (4.2 ליטר, 405 כ"ס, 950,000 שקלים) ומתחת ל-MC Stradale מוכוונת המסלול (4.7 ליטר, 460 כ"ס) ומחליפה למעשה את גרסת ה-S. הספורט, שתוצע בארץ במחיר התחלתי של מיליון ו-30,000 שקלים, מאמצת את המנוע של הסטרדאלה, וזוכה לעדכוני עיצוב קלים, שמצליחים לשפר עוד יותר את העיצוב היפיפה גם כך, והתוצאה הסופית לא פחות ממדהימה. אפשר לשפוך מאות מילים בתיאורים משתפכים, אבל פשוט הביטו שוב בתמונות ותבינו לבד.

הבוקר נפתח בקונצרט הנעה של 320 שסתומים ו-80 בוכנות משיירת הגראנטוריסימו שהתייצבו להשקה. הספורט מוצעת עם שתי תיבות שיודעות להעביר לבד הילוכים – פלנטארית ורובוטית. התיבה הפלנטארית, 6 הילוכים, רושמת שיפור לעומת הקודמת במהירות העברה, אבל עדיין מעט איטית יותר מהרובוטית – לא שיש לנו תלונות למכונית שיודעת לעשות את הדרך מ-0 ל-100 ב-4.8 שניות ולהגיע ל-298 קמ"ש (4.7 שניות ו-300 קמ"ש ברובוטית).
צילום: גיא רוטקופ, יצרנית

אנחנו קיבלנו את המפתח – כמו של פיאט פונטו, רק עם סמל קלשון – של הגרסה הפלנטארית. פתיחת הדלת הגדולה מפגישה אותנו עם שפע עור לבן ובוהק, גם על הדשבורד, ויש גם אלקנטרה על התקרה. וזה נראה פשוט מצוין. אחרי שמתיישבים מגלים שהמושב החשמלי גבוה מדי גם במצב הנמוך ביותר ושתנוחת הנהיגה לא מבריקה לגבוהים, וגם הראות לא, הודות לקורה A מגודלת, אבל מתרגלים. המושב עצמו מצוין, ומספק לי שפע תמיכה, מה שאומר שהוא עלול להיות מעט גדול מדי עבור אנשים קומפקטים. ואם כבר תלונות – העיצוב של הקונסולה המרכזית ובקרת האקלים יכל להיות עדכני יותר, והאחראי על המרווחים בהרכבה יכל לעשות עבודה קצת טובה יותר, אם כי הכל מוצק וכלום לא צקצק במהלך הנסיעה.

צמד המושבים האחורי מציע, במפתיע, מרווח מספק לאנשים בגובה מטר שבעים ומטה, גבוהים יותר יסבלו מצפיפות באזור הראש והרגליים. המזוודות יסבלו מצפיפות בתא המטען המעט רדוד מדי. אבל עזבו שטויות, בואו נצא לדרך.

את מסלול ההשקה תכנן אלכס פיוריו, שברזומה שלו קריירה כנהג ראלי בקבוצת לנצ'יה, שגם מתלווה אלינו לנסיעה. הדרך נפתחת בקטע מנהלתי עם שפע אזהרות של נציגי החברה על מצלמות מהירות, אבל משם והלאה הם רקחו לנו מסלול מהחלומות, עתיר כבישים מפותלים מהסוג שנשמח לפגוש גם עם פונטו ידנית – לא כל שכן עם מכונית שבחרטומה שוכן V8 שרירי ומתלים שעברו כיול מחודש כדי להצדיק את התואר "ספורט" בשם. המנוע, שפותח על ידי פרארי, מפיק 460 כ"ס ב-7,000 סל"ד ו-53 קג"מ ב-4,750 סל"ד – והמון צליל ממכר.
צילום: גיא רוטקופ, יצרנית

בקטעי הקישור הגראנטוריסימו מצדיקה את שמה עם שיוט נינוח כשרק רעשי כביש (וקצת רוח) מפרים את השלווה. בעודי מתרשם לטובה מנוחות הנסיעה, למרות חישוקי ה-20 אינץ', אני מפנה את מבטי לנתיב השמאלי ומגלה שם זוג לא צעיר שחיוך רחב משוח על פניהם. שניהם מניפים אגודל מאשר ומפרגן, ושנייה אחר כך הנהג מוריד את היד למטה במהירות בסימון שכל חובב רכב מבין אותו כ"תן גז! מה אתה נוסע כמו עגלה באוטוסטראדה?". כן מצלמות, לא מצלמות – לא יכולתי להישאר אדיש ומעכתי את הדוושה, עניין שהקפיץ את המחוג ל-180 בקלילות. והרוטינה חזרה עוד פעמיים במהלך ההשקה, כולל בחור שגם צעק באיטלקית משהו שנשמע מאושר מאוד. איטלקים, אי אפשר שלא לאהוב אותם.

את השיוט ניצלתי גם כדי לשחק עם כל כפתור אפשרי - ואז הגיע תורו של כפתור הספורט. בתגובה ללחץ עליו מתגבר צליל ה-V8 מנהמה רחוקה להמהום בשרני, והאפקט כל כך מגניב שמצאתי עצמי לוחץ עליו שוב ושוב כדי ליהנות מההבדל המורגש. ולא רק הצליל מתעורר – גם התיבה מקבלת את מצב הרוח הנכון ומספקת תגובות מהירות בהרבה, עם תאוצות ממכרות שהן מתכון בטוח לשלילת רישיון.

בינתיים האוטוסטראדה נגמרה ומתחילים לנהוג באמת. כפתור הספורט לחוץ, כמובן, ולמרות שהתיבה עובדת נהדר גם במצב האוטומטי, נחמד עוד יותר לנהוג במצב הידני עם המשוטים מאחורי ההגה. המכונית חזקה מאוד בכל סל"ד – לא ממש הפתעה, נכון? – אבל הכוח מתגבר משמעותית מעבר ל-3,000 סל"ד ומתפרץ באמת ברגע שחוצים את שיא המומנט, כל הדרך אל שיא ההספק – ומשם למנתק. היא עושה זאת בכזו קלילות, שצריך לשמור על דריכות כדי להימנע מההתנגשויות המעצבנות בקיר האלקטרוני. וזו לא משימה פשוטה, כי המכונית צוברת מהירות בכזו זריזות, שעדיף לשמור את העיניים על הכביש ולא להוריד עיניים אל לוח המחוונים. נו, לא נורא – גם במנתק המנוע נשמע נהדר... ההגה כבד, כבד מאוד אפילו, אבל אני אוהב אותו ככה, בדיוק ככה.
צילום: גיא רוטקופ, יצרנית

אני נוהג עם חלונות פתוחים ומערכת קול כבויה, לא נותן לשום דבר להפריע לחוויה הווקאלית של ה-V8 הזה, שמטפס בקלות על הפודיום הפרטי שלי ל"מכוניות עם צליל מנוע מדהים". כל ליטוף לדוושה מתורגם לצליל קצת אחר ואתה מרגיש כאילו אתה מנצח על תזמורת השסתומים, פשוט נהדר. הנכונות לפנייה גבוהה, והגראנטוריסימו מסתירה היטב את משקלה המכובד – 1.9 טון.

למעשה, קשה לבוא בתלונות למכונית הזו – למעט סעיף אחד והוא נושא הבלמים. אנשי מזראטי האריכו בדיבור על בלמי הברמבו, אבל אולי לא סיפרו להם כמה הרכב הזה שוקל, או שמכוניות ההשקה עברו כבר תחת יותר מדי ידיים מתעללות. כך או כך – ציפיתי לפגוש כאן הרבה יותר עוצמת בלימה, וגם יותר תחושה מהדוושה. זה לא היה נורא, ורחוק מלהיות מפחיד, חלילה – אבל הבלמים לא ברמה של המנוע, וזה חבל.

אחרי כחצי שעת נהיגה שלחתי את היד לכפתור הספורט כדי להרגיע את הצליל, הוא אחלה אבל זה היה קצת יותר מדי – רק כדי לשנות את דעתי חצי דקה אחרי זה. פשוט התגעגעתי... עצירה קלה להפסקת קפה, שהתארכה קצת בגלל מלצר איטלקי שפשוט לא הצליח להבין מישהו שמוותר על אספרסו לטובת מים, וממשיכים – הפעם בגרסה הרובוטית. אנשי מזראטי דיברו על כך שהיא ספורטיבית יותר, מעבר למה שעולה מדף הנתונים, והם צודקים. המכונית הספציפית שלנו צוידה בחבילת קרבון מלאה (שלוש מתוך שלוש) שכללה מראות, חצאיות, חלק מהפגוש, אגזוזים, הגה, פסים בתא הנוסעים, המשוטים מאחורי ההגה... בקיצור – הבנתם את התמונה.
צילום: גיא רוטקופ, יצרנית

מדובר ברובוטית חד-מצמדית, מהסוג שמעלה אסוציאציות של קורולה, ולא מכונית על. "למה הם לא אימצו את כפולת המצמד הנהדרת של פרארי", רטנתי עוד לפני שנכנסתי למכונית – רק כדי להיות מופתע לחלוטין. זה מתחיל עם עלייה מהירה יותר בסל"ד. זה ממשיך עם צליל שמצליח להיות כאן מרשים עוד יותר – חזק ובאריטוני יותר (אם כי יכול להיות שלאגזוז הקרבון גם הייתה יד בעניין...). וכשנותנים למנוע לרוץ בפול-גז אל המנתק התוצאה מאוד מרשימה, והפצפוצים בעזיבת דוושה הם מהסוג ששווה להקליט ולהשמיע לילד. התיבה מוסיפה לחגיגה עם גז ביניים מרנין בכל הורדת הילוך – וזה הזמן לציין כי החלפות ההילוכים זריזות מאוד בכלל, וביחס לתיבה האוטומטית בפרט.

וסלחו לי שאני חוזר שוב לכפתור הספורט. האפקט שלו על האופי והמהות של המכונית כל כך גדול שהוא זכאי לשם משמעותי יותר, אולי heart או life... בהשוואה, הגראנטוריסמו מרגישה חצי מתה שהוא לא לחוץ, כאילו מתחננת שתלחץ עליו שוב. אגב, עם הזמן למדתי לזהות את הצליל שנייה לפני המנתק, ולתזמן את ההעברות בזמן, אולי גם בזכות התגובות המהירות יותר של התיבה. טענות אמיתיות? שוב הבלמים, ותפעול התיבה במצב האוטומטי. הוא לא נורא, ויש גם מערכת לסיוע בזינוק בעלייה, אבל התפעול במצב האוטומטי הרגיל איטי מדי, וגורם למכונית להרגיש כאילו היא לא התעוררה עדיין.

אפשר גם להתלונן עוד קצת, על כך שהמכונית הזו היא לא "ספורטיבית עם סכין בין השיניים" ובעומס גבוה היא זזה קצת יותר מדי. אבל זו לא פרארי, זו מזראטי. ואני הייתי חי בשמחה עם השילוב שלה בין ספורטיביות לשימושיות. אגב, גם אנשי מזראטי טוענים שזו לא מתחרה לפרארי, שזו מכונית שונה לקהל שונה, והם מדייקים בול. זו מכונית שיודעת להיות רגועה – אבל גם לרוץ עם המהירות ביותר בחבורה אם רק נחה עליכם הרוח. ורק נשאר לנו לבדוק, ברגע שנקבל אותה שוב על כבישים רחבים ומוכרים יותר, עד כמה הזנב ישתף פעולה עם 460 סוסים בגלגלים האחוריים.
צילום: גיא רוטקופ, יצרנית

נשמה
בדרך חזרה קיבלתי הארכה של חצי שעה עם הגרסה הרובוטית. לא היה זמן לכביש נהיגה, אז הסתפקתי בסיבוב עירוני. החלונות פתוחים, כפתור הספורט לחוץ וכל הרחוב מסתובב בכל פעם שהמכונית בתנועה, במיוחד בהורדת הילוך עם גז ביניים ממוחשב. כיף לנהוג במקום שבו כולם אוהבים מכוניות. בסוף היום הגראנספורט הזו היא מכונית מעולה, אבל לא מושלמת. יש לה פה ושם פאקים – הבלמים היו צריכים להיות טובים יותר, הפנים יכל להיות מעודכן יותר, וגם בתנוחת הישיבה יש מקום לשיפור. אבל היא פוגעת בול במה שהיא צריכה לעשות. זו מכונית שתדע להיות נעימה יחסית ביום יום, מהירה בסופי שבוע ומהנה כל הזמן.

לגבי הבחירה בין הרובוטית לאוטומטית, באופן אישי הייתי בוחר בראשונה (שאגב באופן מוזר היא היקרה יותר). אבל היא תתאים למי שחושב שהוא ישתמש הרבה, או בעיקר, במצב הידני שלה. מי שמעדיף לנהוג במצב אוטומטי, עדיף שיבחר בגרסה האוטומטית, שגם מתאימה יותר לאופי ה-GT של המכונית הזו. ועוד המלצה קטנה – סמנו גם V על חבילת הקרבון (יש שלוש, בטח כל אחת עולה כמו פונטו), ויש לכם חפץ אומנות בחנייה, ששר כמו פבארוטי, נראה כמו פיקאסו אבל אפשר לנהוג איתו לעבודה. רק אל תשכחו להשתמש בכפתור הספורט כאשר אתם במצב הרוח הנכון – והאמת שגם אם אתם לא, כי הוא כבר יכניס אתכם אליו.