מאזדה CX-5 מול ניסאן קשקאי
מאזדה כבר לא מובילה את שוק הרכב, אחרי 15 שנים של שליטה ללא עוררין בשוק הרכב הישראלי. הסיבות לאובדן הבכורה רבות, אבל אחת מהן היא היצע מוצרים מוגבל יחסית, עם "חורים" בקטגוריות חשובות כגון קטגוריית המיני והפנאי. בזה בדיוק אמור לעזור לה רכב הפנאי החדש – מאזדה CX-5. מדובר במכונית חשובה מאוד עבור היבואנית המקומיצ, וכל יונדאי ix35, ניסאן קשקאי או קיה ספוראטז' שאתם רואים על הכביש, יסביר לכם בצורה הטובה ביותר עד כמה. אז כדי לברר האם יש ל-CX-5 סיכוי אמיתי לשנות את המגמה במאזדה, ועד כמה טכנולוגיית הסקייאקטיב (SkyActive) המדוברת באמת מקיימת את ההבטחות, זרקנו אותו ישר למים העמוקים, לעימות ישיר מול מנצח המבחן ההשוואתי הקודם שערכנו בקטגוריה, הניסאן קשקאי.

מבחן החניה
ג'יפונים קונים מכמה סיבות, אבל אחת החשובות שבהן – גם אם לפעמים לא באופן רשמי או אפילו מודע – היא המראה – ה"פוזה". ה-CX-5 בהחלט עושה את העבודה בהיבט הזה – הוא נראה מצוין ועדכני מאחור ומהצד (אם כי החרטום מעט מוארך מדי), אך במבט מלפנים העסק כבר עובד פחות טוב, כשמשהו בפרופורציות, עם הגריל המגודל, לא לגמרי מסתדר. הצבע הכחול-חזק של רכב המבחן (בטח בקטלוג הוא מופיע כ"כחול אוקיינוס סוער" או משהו ציורי אחר) מחזק את האפקט, וכך גם חישוקי ה-19 אינץ'(!) של הגרסה המאובזרת. בסעיף המחיר ה-CX-5 מתחיל ב-161,000 שקלים לגרסת הבסיס ו-175,000 שקלים לרמת האבזור שכאן, שמוסיפה את החישוקים המגודלים (במקום 17 אינץ'), גג שמש ומצלמת רוורס, כאשר בשני המקרים מדובר בגרסאות הנעה קדמית.

ניסאן קשקאי הוצג ב-2007, ועבר מתיחת פנים ב-2010 – ממש לפני הפנסיה במונחי עולם הרכב, אבל מתיחת הפנים עשתה עבודה טובה בלשמור על מראה זורם ונאה, בעיקר מלפנים ומהצד, וגם כאן צבע האדום-יין העמוק של רכב המבחן עושה עם העיצוב חסד. הקשקאי מוצע עם הנעה קדמית, במחיר התחלתי של 159,000 שקלים או 175,000 שקלים לגרסה המאובזרת יותר (מתוך שלוש רמות) שהתייצבה למבחן ומוסיפה בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, חיבור USB למערכת השמע, חישוקים קלים וגג פנוראמי. רגע, יש עוד – מתברר שגרסת הבסיס לא כוללת גם את חיישני הגשם, הגגון ופנסי הערפל שקיימים בגרסה זו, מה שהופך את גרסת הכניסה של הדגם לדלה.

כניסה לתא הנוסעים של מאזדה CX-5 מפגישה אותנו עם עיצוב המזוהה מיד כמאזדה בזכות פקדי המיזוג העגולים המוכרים משאר דגמי החברה. נציין לטובה את רמת האבזור הגבוהה של הדגם, כאשר כבר בגרסת הבסיס תקבלו מסך מגע השולט על מערכת הקול ועל קישוריות הבלוטות', בקרת אקלים מפוצלת, ובקרת שיוט כסטנדרט. חבל רק שהצבע השחור שולט בתא ביד רמה, ופוגע בתחושת העושר, כשרק הנגיעות הכסופות בדלת עוזרות להאיר מעט את הקדרות הכללית. ואם רוצים להיות קטנוניים, אז גם הגרפיקה במסך המגע קצת מיושנת, אם כי התפעול נוח וקל.

ה-CX-5 מרשים עם איכות חומרים טובה בחלק העליון ובסדר בשאר המקומות. פתחי המיזוג מעט קטנים (אם כי המזגן עצמו מצוין) והם מקפיאים את הידיים. בכל הקשור למרווח אין תלונות בשום כיוון, אם כי המושבים מלפנים מעט קצרים ולא כולם אהבו את תנוחת הנהיגה. במושב האחורי אין מיזוג, אבל גם כאן המרווח נדיב, למעט מרווח הברכיים שהוא בסדר ולא יותר, וגם כאן חלק התלוננו על מבנה המושב עצמו ועל הגישה למושב האחורי, שמופרעת על ידי קשתות הגלגל הגדולות.

כניסה לתא הנוסעים של הקשקאי מזכירה מיד שמדובר בכלי לא צעיר – התחושה פחות עדכנית ויותר פשוטה מאשר ב-CX-5. איכות החומרים לא אחידה כאשר בחלק מהמקומות תמצאו פלסטיק רך ובחלק אחר פלסטיקים קשיחים ופשוטים יותר. מצד שני, שילוב הצבעים בתא עדיף על הכל-שחור של מאזדה. הגג שבגרסה המאובזרת מוסיף לאווירה, וגם כאן תקבלו קישור בלוטות' כסטנדרט, אבל המרווח פחות טוב במובהק. מושב הנהג גבוה מדי גם במצבו הנמוך, ומצרף לגג שהוא נמוך יחסית לכלל גם מרווח ראש בעייתי לגבוהים. בשאר המדדים לא חסר מקום מלפנים והמושבים עצמם היו נוחים מאוד.

במושב האחורי הקשקאי מפגין בסיס גלגלים שקצר ב-7 ס"מ משמעותיים בדמות מרווח ברכיים פחות טוב משמעותית, וגם אנשים בעלי גובה ממוצע עלולים למצוא את עצמם נוגעים במושב מלפנים. במרווח הראש המצב כבר יותר טוב, וגם כאן אין מיזוג למושב האחורי. ה-CX-5 מציג יתרון גם בסעיף תא המטען, עם תא מעט גדול יותר וללא סף הטענה בולט שמפריע בקשקאי. נציין לטובה גם את קיפול המושבים הנוח ב-CX-5 שמתבצע על ידי משיכת ידית בתא המטען.

וורום-וורום
ה-CX-5 הוא הרכב הראשון של מאזדה שמיישם את טכנולוגיית ה-SkyActive שלה – שם מפוצץ של מהלך להשגת חיסכון בדלק בדרך של מיצוי הטכנולוגיות הקיימות. כלומר שבמקום טורבואים ומנועים חשמליים, מאזדה חסכה משקל, תכנתה את תיבת ההילוכים עם חיסכון בדלק בראש היעדים והתמקדה בהפיכת המנוע לחסכוני ככל האפשר. התוצאה היא מנוע בעל יחס דחיסה גבוה (13:1, אבל שעדיין עובד על אוקטן 95), שמפיק מ-2.0 ליטר 155 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-20.2 קג"מ ב-4,000 סל"ד. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 יחסי העברה, ולמרות שהוא גדול מהקשקאי, הפרש המשקל לא גדול. על הכביש זה מתרגם לכך שה-CX-5 נעים לנהיגה, המנוע שקט יותר מזה של הקשקאי, ובכלל האוטו שקט למדי למעט בשיוט במהירות גבוהה. המנוע מתחזק במעלה הסל"ד ומציע זריזות טובה, אבל התיבה מעדיפה להימנע מהורדת הילוכים כדי לחסוך בדלק, ובניגוד לעבר, באוטו הזה של מאזדה צריך באמת להתכוון לזה כדי לקבל קיק-דאון – מה שנותן מדי פעם תחושה עצלה משהו.

לקשקאי מנוע 2.0 ליטר גם כן המספק 140 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-20 קג"מ גם כן, אבל רק ב-4,800 סל"ד. המנוע משודך לתיבת הילוכים רציפה, עם 6 יחסי העברה מתוכנתים מראש. התיבה מסתירה היטב את ה"אופי הרציף" שלה, ובנהיגה רגילה היא שותפה נעימה וחלקה למלאכת הנהיגה ותורמת לתחושה הזריזה שמייצר הקשקאי. במבחני התאוצה היו שתי המכוניות קרובות מאוד – ניסאן הובילה במעט בתאוצות מהמקום, כשבתאוצות הביניים המצב הפוך.

ומה לגבי צריכת הדלק? ה-CX-5 הצליח לשמור על יתרון ברור מול הקשקאי, עם 8.6 ק"מ לליטר בימי המבחן מול 7.9, ו-14 ק"מ לליטר בשיוט לעומת 13.3. האמת היא שאחרי כל הרעש היח"צני, ציפינו לפער גדול יותר, אבל אובייקטיבית מדובר בהישג מכובד בהחלט של ה-CX-5 המעט כבד וגדול יותר.

גם בסעיף הנוחות, כמו בסעיף הביצועים, שני כלי הרכב קרובים בסך הכל למרות הבדלים בביצועים, ושניהם נוחים ונעימים בסך הכל. בעיר, צמיגי הענק שנועל ה-CX-5 הם לא נקודת פתיחה אידיאלית, וזה מורגש בקושי להתמודד עם שיבושים קטנים ורצופים (דבר שגרסת הבסיס, עם חישוקים מעט שפויים יותר, עושה מעט טוב יותר). אבל המתלים מכוילים נכון ומפגינים יכולת בהתמודדות עם שיבושים רציניים יותר. הקשקאי לעומת מגהץ טוב יותר את חטטי האספלט, אך מתבלבל מול פגמים מהותיים יותר בפני הכביש, ומייצר רעשי מתלה מטרידים. מחוץ לעיר שני הג'יפונים נוחים למדי, וההבדלים ביניהם קלים מאוד. ב-CX-5 יש יותר רעשי רוח במהירות גבוהה, אך הקשקאי מעביר יותר רעשי כביש אל תא הנוסעים.

הקשקאי הוא לא אוטו רע בכביש המפותל – כל זמן שלא תנסו ללחוץ אותו אל הקצה, תיהנו משיתוף פעולה מלא, עם מנוע זריז וזרימה טובה בין הפניות, למרות ההגה הלא מבריק ומעט זוויות גלגול. ה-CX-5, כמצופה מחברת הזום-זום, מרגיש דינאמי יותר, ובאופן משמעותי. זה מתחיל עם הגה טוב יותר (למרות משקל מלאכותי סביב המרכז), ממשיך בתגובה נמרצת של השלדה להפניית ההגה ונימוסי פניה טובים. ניתן להוציא את הזנב מעט אם תרצו והוא מרגיש בבית בכביש המפותל, והעלה חיוך קל אצל כל הבוחנים.

אבק פסגות
וירדנו גם לשטח. נכון, לא מדובר בגרסאות ההנעה הכפולה, ועם זוויות המרכב האלו גם הנעה משולשת לא ממש תעזור. אבל אנו מניחים שמי שקנה "ג'יפ", רך ככל שיהיה, יעז מדי פעם להמשיך עוד קצת בשביל לא מוכר – וזה גם מה שאנחנו עשינו. הקשקאי סופג את שיבושי השביל בצורה סבירה כל זמן שהמהירות שפויה והשיבושים צנועים, אך כמו בכביש המפותל, מתבלבל אם דורשים ממנו יותר מדי. מאזדה CX-5 לעומתו מרגיש יותר "מקשה אחת" בשטח, ומבצע גם פה עבודת מתלים מעט טובה יותר. בעליות מסולעות ה-CX-5... נו, ברצינות. שני הכלים הללו לא מיועדים ליותר משבילים מפולסים, ושם הם בסדר – אבל חשוב לזכור את מגבלותיהם.

חילופי שלטון
הקשקאי של ניסאן הוא עדיין אוטו טוב. יש בו משהו נעים, הוא נוח, יחסית חסכוני, והוא לא גדול מדי ויתאים גם להתנהלות עירונית למי שמפחד ממכוניות גדולות אבל רוצה לשבת גבוה. אבל הקשקאי כבר לא צעיר, וזה מורגש במיוחד בהשוואה הישירה ל-CX-5. בפשטות – מאזדה CX-5 עדיף ברוב הסעיפים והוא חבילה טובה יותר. כמעט בכל סעיף ה-CX-5 אוסף יותר נקודות מהקשקאי, ובסופו של דבר הוא מנצח את המבחן בקלות. נכון, הוא לא מושלם (תא נהג שחור ותנוחת נהיגה) אבל כחבילה, נראה שלמאזדה יש שוב קלף מנצח ביד שיגרום למתחרים להזיע.