סמארט פורטו מישהו יושב שם למעלה ומחזיק חזק את הבטן וממלא פיו צחוק. הוא עושה זאת בזמן שאני לוחץ על כפתור שיחרור הנעילה במחזיק המפתחות שנתון בין אצבעותי.
סמארט פורטו היא מכונית קטנה ואילו אני, בדיוק ההפך ממנה. אפשר להעריך את סמארט על החדשנות התכנונית שהיא מציגה, חדשנות שמורגשת ומוערכת גם למעלה מעשור מאז הצגת הדגם המקורי. אבל אי אפשר שלא להרגיש קצת מגוחך כשאני תוחב לתוכה כמעט 150 ק"ג של גביית חובות במקום 47 ק"ג של אופנתיות עם שתלים וגוונים.
לא צפוף
סמארט מצידה מנסה להיות נחמדה. פתיחת הדלת מגלה פתח כניסה רחב מאוד. כבר בפנים, והיא מרגישה מעט מרווחת מהדור הקודם ומבט בדפי הנתונים מאשר את זה.
סמארט פורטו (fortwo, לשניים) צמחה במידותיה. למרות שרק 55 מ"מ מתוך ה-195 מ"מ שנוספו לאורכה הלכו לבסיס הגלגלים (שאר הסנטימטרים הלכו לטובת ציוני ריסוק והגנה על הולכי רגל) היא מרווחת במפתיע. מימד הרוחב לאנשים גדולים יכפה אינטימיות עם הדלת והנוסע ליד, בעוד הראש ילטף את כיסוי חלון הגג.
ועדיין ה"לשניים" מרגישה כמו קופסת קסם. גם כיסא הנוסע הממוקם בקו אחורי מזה של הנהג תורם למרווח. צמיחת המימדים תרמה גם לגידול קל בנפח המטען ונוח מאוד לפתוח את החלון האחורי ולהעמיס קניות דרכו אל תא המטען. נציין עוד את שטחי החלונות המרובים ואת בחירת הגוונים המוצלח שתורמים לתחושה האוורירית בתא, אבל לא היינו מתנגדים לאיכות בניה מעט מוקפדת יותר למרות השיפור המשמעותי מהדור הקודם.
לא אוטומטי
נצא לדרך. רגע. ה"לשניים" מצוידת בתיבה רובוטית בעלת מצמד בודד מתוצרת גטרג, מהסוג שמעולם לא התרגלנו אליהן. משוך את הידית אחורה וימינה עד הסוף – ואתה בהילוך אחורי, דחוף אותה ממצב זה מעלה – סרק. הסטה שמאלה ואתה במצב אוטומטי, דחיפה קדימה – תעלה הילוך משיכה לאחור תוריד אחד. לצד המוט נמצא מתג הכיבוי למערכת העצור וסע (והיא נשארה באמת כבויה היות והיא גורמת לניתוק המזגן בכל עצירה...). חמישה יחסי העברה יש לתיבה הזו כשהמעבר בין המצב האוטומטי לזה הידני מתבצעת על ידי מתג על ידית ה"אתה תדאג להילוכים אני אתפעל את הקלאץ'". והעניין הזה, של תיבות רובוטיות עם מצמד אחד, מוכיח את עצמו, פעם אחר פעם, כלא יעיל, לא נעים ובעיקר מתסכל. יש כאן שיפור לעומת הסמארט הקודמת אבל רשימת התלונות ארוכה. שילוב המצמד בתחילת נסיעה לא עקבי ומקשה על תמרונים איטיים. לדוגמא, טיפוס לכיוון חניית בית תל אביבית טיפוסית תשאיר אותך מלטף את דוושת הגז מנסה להישאר בין טיפוס איטי לפנים להתדרדרות חסרת שליטה לאחור.
העברות ההילוכים עצמן איטיות ובעומס – חובטות. אתה מטלטל לפנים כשמצמד נדרך להעברת הילוך ובחזרה לאחור כשהוא מחבר את המנוע לגלגלים. אפשר למנוע את פרשת הטלטול הבאה על ידי הפחתת הלחץ מהדוושה בהעברות הילוך, אלא שזה דורש יכולת ניבוי מפותחת כדי לנחש את העברת ההילוך הבאה, ואז חזרה לגז בתזמון נכון, בכדי לייצר נסיעה חלקה. זה קצת פוגע ברעיון התיבה האוטומטית. גם ההשהיה בין המעבר להילוך אחורי לנסיעה לפנים, פוגמת ביעילות השימוש בכרך. נותר לנו רק לברך על החיישן המחזיק את הבלמים (חזקים מאוד, אבל עם דוושה לא לינארית) לשתי שניות לפני התחלת הנסיעה ומקל מאוד על "זינוק בעליה". ונצא לדרך.
לא איטי
מה שכן מצוין בתיבה הזו הם יחסי העברה. ארבעת יחסי העברה הראשונים קצרים ומעודדים את המנוע למסור את מרכולתו מהמטרים הראשונים. בסמארט החליפו את מנועי ה-700 המוגדשים הישנים והצטיידו במנועי ליטר מתוצרת מיצובישי. זה אומר (בדגם הנבחן) שלושה צינדרים והספק של 71 כ"ס ב-5,800 סל"ד. המומנט עומד על 9.3 קג"מ ב-2,800 סל"ד. זינוק מהרמזור יבוצע בזריזות מספקת אחרי היסוס ראשוני של המצמד וקל מאוד לשמור על קצב גבוה מהתנועה בעיר עם ה"לשניים". המנוע מציע את עיקר כוחו בין 3,000 סל"ד לקו האדום ב-6,000 סל"ד והוא מרגיש בשרני יותר מהדור הקודם, גם אם מעט מחוספס ורועש. גם בעיר התיבה הרובוטית סופגת ביקורת. היא מעלה, כשאר בנות מינה, הילוכים מהר מדי – זה אומר ששיוט עירוני בכ-40 קמ"ש יכול להתבצע בהילוך רביעי ואז תאוצה קלה תצריך הורדת שני הילוכים, אגב טלטול נוסף. עוד טרוניה עירונית היא נוחות הנסיעה.
הסמארט הקטנה מתקשה לטפל במהמורות, חובטת על שיבושים גדולים ומרעישה. אבל מה כל אלו לעומת היכולת להכנס לחניה אותה זנחו כולם לפניך כי היא פשוט קטנה מדי... ואפרופו חניה. הגידול במימד האורך פוגע קצת ביכולת החניה בניצב למדרכה. זה כמובן אפשרי, אבל ה"לשניים" החדשה בולטת במצב זה יותר מקודמתה לכיוון הכביש ומרגישה קצת פחות סוציאלית בהקשר הזה. ואם כבר מחמאות עירוניות, אי אפשר שלא להזכיר את ההיגוי, שמספק יכולת השתחלות חסרת תחרות על ארבעה גלגלים.
לא לכפר
מחוץ לעיר האווירה בסמארט דומה לזו שבבריכת קרפיונים לפני ראש השנה. לא רגועה. המנוע בשיוט חוקי עומד על כ-2,800 סל"ד. רעשו נוכח היטב בתא וכך גם רעשי הרוח, התמסורת והכביש. זו לא, וזו לא הפתעה, שייטת מהירה ומדופלמת (למרות שלחץ עקבי על דוושת התאוצה יביא אותך לכ-158 קמ"ש אמיצים ומוגבלים). זו עדיין מכונית קטנה מאוד, קצרה מאוד ולא נינוחה על הכביש המהיר.
כפלי רוחב וכביש גלי יגלו גם הם את מגבלות הספיגה והריסון של מתלי הסמארט הקטנה. מי שמחפש דינאמיות כדי שייזכר שוב בנתון האורך והגובה או שיגלה שהסמארט עדיין נסמכת על בקרת יציבות היסטרית ועל נטייה ברורה לתת היגוי (בחסות הצמיגים הקדמיים הצרים) בכדי לשמור אותה על הכביש. צריכת הדלק המשולבת בנסיעה מאומצת ואדומה מאוד וללא מערכת העצור וסע עמדה על 10.9 ק"מ לליטר. היצרן מצהיר על נתון משולב של למעלה מ-20 ק"מ לליטר.
כן לעירבכל מה שקשור לתכנון וחזון,
סמארט פורטו היא אחת המכוניות הגאוניות של העידן הזה.
אבל הביצוע רחוק מלהיות מושלם. נוחות הנסיעה לוקה בחסר, התיבה הרובוטית רחוקה מלייצר תנע חלק ועדין, איכות הייצור של המפעל הצרפתי לא מהמשובחות. בנוסף, היא כופה מגבלות שימוש ברורות בכל מה שקשור למטען, נוסעים ונסיעות בין עירוניות ארוכות. וישנו כמובן ענין המחיר (125,000 ש"ח לדגם הנבחן).
מי שמחפש מכונית, ושופט אותה בפרמטרים אוביקטיביים של יכולת, טוב יעשה אם יבחר את אחת מאופציות המיני המצוינות שקיימות היום בשוק הישראלי (ובמחיר נמוך משמעותית). הסמארט נקנית כמו פריט אופנה, משיקולים של תדמית, אמירה ומקוריות, כשהיכולת העירונית האבסולוטית שלה היא בונוס. ולזה, עדיין, אין לשום יצרנית בעולם תשובה או מתחרה.
