קבלו את הכוכב. הטנדר היחיד שיודעי דבר מתייחסים אליו כאל רכב שטח של ממש לכל דבר למרות שאינו כזה. אלה נשבעים ואלה מספרים עליו ניסים ונפלאות ממעברי ההרים באפגניסטן, דרך מדבריות אוסטרליה, עבור בג'ונגלים של אפריקה וגמור בסט ההפקה של טופ גיר שניסה לשווא להרוס/להטביע/לשרוף/למחוץ אותו; היילקס פיהק, הניע ונסע. טויוטה היילקס היה לסמן הקיצוני של כלים מסוגו – בעל יכולת רבה גם בשטח עוין, אמין מאוד גם לאחר שימוש עוין. 

אומרים שיש טויוטה אחרת. טויוטה בכלל עשתה קריירה בגלל אותה אמינות, אבל לא התפרסמה בפנייה אל הרגש. ובכל זאת דברים השתנו; חמש שנים לפני שנשיא טויוטה דאז, איקיו טויודה, הכריז "לא עוד מכוניות משעממות" הוקמה ב־2007 חטיבת Gazoo Racing המרכזת ומוציאה לפועל את הפעילות הספורטיבית של טויוטה – וברזומה שלה זכיות בראלי דקאר, אליפות הראלי העולמית, 24 השעות של לה מאן ואליפות מרוצי הסיבולת.

וכך טויוטה מציעה מזה שלוש שנים גם גרסאות ביצועים בסימול GR (יאריס, סופרה, קורולה, 86) והחדשה שבהן (2022) יוצאת מאותו היילקס. בניגוד לאותם גרסאות GR, דווקא זו של הטנדר הגיעה לכאן, גם כי יש בישראל מקום לטנדר־אבל־ייחודי. המחיר גבוה בהתאם: 370,000 שקלים, כ־50,000 שקלים יותר מהיילקס סהרה, עד כה היקר בהיצע.  

טויוטה היילקס GR SPORT סמל
צילום: עמית לוי

רשימת מכולת. ראשית, השינויים שאינם נראים. הסרן האחורי מגיע מהטנדר טאקומה; מפשק הסרנים רחב משמעותית – 167.5 ס"מ מלפנים (באמצעות משולשי מתלה וציריות מוארכים) ו־170.5 ס"מ מאחור במקום 154 ס"מ ו־155 ס"מ בהתאמה. בולמי זעזועים משופרים שלKYB  היפנית בתצורת מונוטיוב העדיפים עקרונית על טווין־טיוב הסטנדרטיים – משככים יותר ומתעייפים פחות בנהיגת שטח מהירה. אותו סרן אפשר גם להתקין בלמי דיסק מאחור במקום התופים, והודות למיקום אחר בחיבור הבולמים גם להגביה את המרכב ולהעלות את מרווח הגחון. כל אלה הביאו לשיפור גם בנתוני השטח: מרווח הגחון 32.3 ס"מ וזווית הגישה 30 מעלות (ברגיל 31 ס"מ ו־29 מעלות). עם זאת, זווית הנטישה, 26 מעלות, קטנה יותר (27 מע' ברגיל). וכמובן, גם מיגונים לשטח. 

שנית, השינויים שכן נראים. סבכה ופגוש בעיצוב ייחודי, חישוקי "17 ייעודיים ומושחרים, כנפיים שחורות ותפוחות יותר, קליפרים באדום, המון תגי GR. 

הדברים שנשארו. מנוע טורבו־דיזל 2.8 ליטר 4 ציל' המפיק 204 כ"ס ב־3000-3400 סל"ד ו־51.1 קג"מ ב־1600-2800 סל"ד. לתיבה האוטומטית שישה הילוכים וההנעה כפולה, הרכב מאיץ ל־100 קמ"ש ב־10.7 שניות ומגיע ל־175 קמ"ש. תיבת ההעברה סטנדרטית עם הנעה אחורית לכביש וכפולה לשטח פלוס הנעה כפולה ביחס נמוך אבל ללא דיפרנציאל מרכזי כך שאין הנעה כפולה לכביש. גם תצורת המתלים ללא שינוי: עצמות עצה כפולות מלפנים, קפיצי עלים מאחור.

טויוטה היילקס
צילום: עמית לוי

חוק וסדר. כמו בוחן משטרתי, הדבר הראשון אליו התייחסתי הם הצמיגים; רכב שטח אמיתי מתחיל בגודל הצמיג. זה, במידה 265/65-17, זהה לזה שבהיילקס הרגיל, וכך גם הסוג, AT ("חצי־חצי"/"50:50"); המשמעות: GR לא מכוון ממש לקצה. מעבר ליציבה הרחבה בזכות הרחבת הרכב, ההופעה מוחצנת, עם הרבה מאוד ניפוחי פלסטיק – כנפונים רובוטריקיים מזוותים, פגושים, קשת עם מעין ספויילר הממשיך את הקווים של תא הנהג, כיתובי "HILUX" מושחרים וסמלוני "GR ספורט" קטנים על השבכה הקדמית (המוגדלת) ודלת הארגז, וכיסוי רך לארגז עשוי מסקאיי עבה; זה נראה טוב אבל לא כל כך שימושי עבור מי שרוצה להשתמש בארגז, ואני תוהה לגבי עמידותו בשמש ישראלית לאורך זמן, בעיקר לאחר סגירות ופתיחות מרובות. 

חבילת GR מוסיפה גם אבזור בתוך תא הנהג – ריפוד משולב באלקנטרה, מושבים קדמיים ספורטיביים למראה ונוחים מאוד עם תמיכה צידית משופרת, חימום (וכוונון חשמלי למושב הנהג), ציפוי עור וחימום לגלגל ההגה, דיפון תקרה שחור, חגורות בטיחות אדומות, כיסוי אלומיניום מחורר לדוושות, פקדי הילוכים בגלגל ההגה. קישוריות מלאה? יש. גם שפע שקעי טעינה (רק מלפנים).

לא הכל טוב. הרזולוציה במסך "8 היא מהנמוכות שפגשנו. החומר השולט בתא הנוסעים הוא פלסטיק שחור נוקשה ומחוספס ואין יציאות מיזוג מאחור. אפשר להתנחם בהנדסת אנוש יפנית־אופיינית ועל כן טובה, בתנוחת נהיגה סבירה עד נוחה גם לנהגים גבוהים (אחרי שנים של סבל בדורות הקודמים של ההיילקס) ובעיקר בחומרים עמידים ובאיכות הרכבה וגימור הטובים לאורך שנים.

טויוטה היילקס GR SPORT סביבת נהג
צילום: טויוטה

הכביש לסהרה. אז איך זה נוסע? כמו היילקס סהרה. עם מנוע ה־2.8 היציאה מהמקום מיידית ביחס, אבל זה דיזל־ארבע־בוכנות ואין טעם לדחוק בו במעלה הסל"ד לתחום בו הוא מאבד אוויר, מייצר הרבה יותר רעש והרבה פחות דחף. עדיף לתת לתיבה לתקתק בעצמה את ששת ההילוכים כלפי מעלה ולצבור מהירויות בקצב משכנע – גם אם לא ספורטיבי.

הבולמים המשופרים באמת עדיפים במהירויות גבוהות, כמו גם רמת היציבות בפניות וזווית הגלגול המבוקרת היטב, הודות למפשק המורחב. אבל מדובר בשיפור צפוי, לא במהפכה. למערכת ההיגוי יחס ארוך מכדי להיות "ספורטיבי". נוחות הנסיעה בטנדר הלא עמוס (כושר העמסה של מעל 1000 ק"ג, טוב לטנדר־עבודה אבל פוגם בנוחות) נשארת, ובכן, "טנדרית" – ואם האספלט לא מושלם תגלו שהזנב אוהב לקפצץ ולבעוט. העמסת אי אילו עשרות/מאות ק"ג בארגז בהחלט תשפר את המצב.

טויוטה היילקס GR SPORT ארגז מיטה
צילום: עמית לוי

שילוב כוחות. היילקס ושטח תמיד הלכו ביחד, שלובי ידיים, והוא תמיד התבלט ביחס למתחרים כאשר האספלט נגמר והאתגרים התחילו. הרחבת מפשק הגלגלים משפרת את היציבות באופן מורגש וכפועל יוצא מזה גם את תחושת הבטחון – הן בכניסות מהירות לפניות, והן בזמן זחילה וכניסה לשיפועים ושאר זוויות בסיטואציות מוזרות. דיסקים מאחור מאפשרים מינון מדויק יותר בבלימה.

אבל GR אינו מיועד להקזת אדרנלין באמצעות קפיצות והחלקות כמו רפטורים למיניהם; המנוע ואופי הפעולה שלו בהחלט אינם שם מלכתחילה. אם מכבים את כל הבקרות הוא ישלח את זנבו הצידה (ואפילו לא בעדינות), אבל זה לא זורם ממנו, וההגה הארוך שדורש הרבה מאוד עבודת ידיים מדגיש זאת. ה־GR בנוי לנהיגה זורמת ולא למשחקים חוליגניים. או אז הוא יתגלה שותף נוח ונעים המשרה הרבה בטחון ומסוגל לגמוע שבילים בקצב מפתיע.

טויוטה היילקס GR SPORT
צילום: עמית לוי

שלא במפתיע, בעבירות טכנית ה־GR מצא את מקומו. זהו עדיין אותו היילקס – הטוב בשטח בין בני מינו – ומכיוון שמדובר באותה מידת צמיגים, יכולת העבירות לא מתעלה על זו של הדגם הרגיל, והגדלת מרווח הגחון ב־13 מ"מ היא מינורית. גם נקודות התורפה דומות – פגוש קדמי פגיע, מדרגות צד שממהרות להתגרד ולהיחבט בסלעים וזנב ארוך שסובל כאן גם מפגוש עם פינות פלסטיק מוזרות, בולטות ופגיעות עד מאוד. מן הסתם רוב בעלי GR גם יעשו אתו שטח, כך שיפרקו את חלקי הפלסטיק הפגיעים הללו ויאחסנו אותם עד למועד המכירה.

מהלך המתלים עדיין מצוין מאחור – ועם סרן רחב יותר המשמעות היא מהלך אפקטיבי מוגדל בגלגלים וזה רק טוב. בקרת המשיכה יעילה מאוד והתגברה בקלות יחסית על כמה עליות תחוחות ורעות בעליל מבלי שהפחתנו לחץ אויר בצמיגים. כמו בכל גרסאות היילקס, גם כאן נעילה חשמלית לדיפרנציאל האחורי, וחשוב לדעת שכמו בכל דגמי טויוטה (וכלים יפניים בכלל), הפעלת הנעילה מנטרלת לגמרי את בקרת המשיכה (TC), גם בגלגלים הקדמיים, מה שעלול דווקא לפגוע בביצועי העבירות ולאו דווקא לשפר אותם. ניהול זה מנוגד למה שיש בכלים האמריקאיים העדיפים עליו בשטח בבירור; בג'יפ גלדיאטור רוביקון, פורד ריינג'ר רפטור, שברולט ZR2, נעילה אחורית משאירה את בקרת האחיזה הקדמית בפעולה, שלא לדבר על נעילת הדיפרנציאל הקדמי.

טויוטה היילקס GR SPORT מתלים
צילום: עמית לוי

הרהור ורגש. המבחן להיילקס GR משאיר אותי עם רגשות מעורבים. מצד אחד, הוא יקר ולא במעט ביחס להיילקס ברמת הגימור סהרה, והיתרונות שלו אינם בהכרח מוצאים ביטוי בשטח ובאופן המצדיק את פער המחיר. עם זאת, GR בכל זאת נותן יותר מאשר סהרה, ולמרות שהפערים אינם גדולים היכולות מעט טובות יותר בזכות מפרט השלדה המשופר, וההופעה שלו בולטת יותר בזכות המופע האגרסיבי שלו.

כך שהיילקס GR מביא את התכונות הטובות שיש לדגם, מוסיף עליהם גם בהופעה ייחודית וגם ביכולת, ואם תרצו פונה לא רק אל השכל בזכות תכונותיו אלא גם לרגש הודות לעיצובו השונה. אם כל אלה מדברים אליכם, לכו לראות אותו ותשמחו לשמוע ממנו.

@auto_magazine_il את הטויטה הילקס הטנדר האיקוני כולם מכירים  אבל מה קורה כשהוא מקבל את האותיות GR הנה התרשמות ראשונה מהטנדר הספורטיבי הזה #שטח_4×4 #שטח #רכביספורט ♬ original sound - אוטו