סיאט לאון Cenit Verdeהגל הירוק שסוחף את עולם הרכב מתחיל לחלחל גם אל סיאט, היצרנית הספרדית ששייכת לקונצרן פולקסווגן. זה לא שהיא לא משווקת את דגמיה (גם) עם מנועים נקיים וחסכוניים כבר עכשיו – אבל לטרנד ההיברידי-חשמלי היא נכנסת רק עכשיו. עם אב-טיפוס, ובלי שום כוונות לייצור סדרתי. נו מילא, גם הצגת תכלית זה משהו, ולבטח סימן לבאות בדגמים עתידיים של היצרנית ושל הקונצרן.
אותו סימן מגיע בדמות גרסה היברידית פלאג-אין מיוחדת שמבוססת על הדור החדש של סיאט לאון. זו מוצגת כסיכומו של פרויקט מחקר ופיתוח של סיאט, שנקרה זנית-ורדה (Cenit Verde – 'שיא ירוק' בתרגום חופשי), בו הושקעו 34 מיליון יורו ב-4 השנים האחרונות.

מתחת למכסה המנוע של אב-הטיפוס נמצא שילוב בין מנוע ה-1.4 ליטר TSI המוכר (120 כ"ס) לבין יחידה חשמלית בעלת הספק של 100 כ"ס. ההספק המשולב עומד על 170 כ"ס. בעזרת סוללה עם קיבולת של 8.8 קילוואט-שעה, יכולה המכונית לנסוע בכוח החשמל בלבד לטווח של 50 ק"מ במהירות של עד 130 קמ"ש. במצב הזה, כמובן, היא אינה צורכת דלק בכלל. במצב הכלאיים, בו משתמשת המכונית בשני המנועים, עומדת צריכת הדלק הממוצעת על 21.7 ק"מ לליטר סבירים וסטנדרטיים לתעשייה. כשמחברים את שני הנתונים, מתקבל נתון צריכת דלק משולב של 62.5 ק"מ לליטר. איך זה קורה – ל-NEDC הפתרונים. המהירות המירבית של המכונית עומדת, אגב על 207 קמ"ש מכובדים. פליטת המזהמים הממוצעת – רק 36 גרם פחמן דו-חמצני לקילומטר, לפי נתוני היצרנית כמובן.

אז מה, למעשה, לקח לסיאט 4 שנים ועלה עשרות מיליוני יורו? התשובה לזה נמצאת בחיבור המכונית לרשת החשמל לצרכי טעינת הסוללה. ישנן מדינות בהן תעריפי החשמל משתנים בהתאם למצב העומס על מערכת החשמל הלאומית. כך, בשעות בהן מספר המשתמשים רב (או, למשל, בחודשים יוני-ספטמבר בארצות חמות כמו שלנו או לצורך העניין, ספרד). סיאט פיתחה אלגוריתם מיוחד אשר ביכולתו "לקרוא" את המצב ברשת בכל רגע נתון, ולדעת מתי ניתן לטעון את הסוללה בתעריפים נמוכים – ובכך לחסוך לבעל הרכב הוצאות נוספות. היצרנית לא מציינת באילו רשתות מסוגלת המערכת לפעול, או אם מדובר ברשת הספרדית בלבד.