סיטרואן DS5 בתערוכת ז'נבה ב-2009 חשפה סיטרואן את ה-DS3 ועימה תוכנית יומרנית להציג תת-מותג יוקרתי.
סיטרואן DS5 שנוחתת כאן, מעט אחרי ה-DS4 ויותר משנה אחרי ה-DS3, משלימה מבחר עימו כבר ניתן לחנוך תצוגה נפרדת ולהרגיש שיש כאן משפחה אמיתית. אבל כמו שנראה בהמשך, ה-DS5 גם מצליחה ליצור עוד שלב בהתפתחות של תת-המותג היוקרתי הזה.
כרגיל במשפחת ה-DS, גם כאן התפריט הוא התבססות על דגם מקביל בצד העממי של סיטרואן, אלא שבניגוד לנרמז מהשם, ה-DS5 אינה מתבססת על ה-C5 אלא על ה-C4 פיקאסו ומכאן בסיס הגלגלים הארוך (272.5 ס"מ).
עיצוב מיוחד, כפי שהבהירה כבר ה-DS הראשונה בסדרה, הוא פרט חשוב ביותר במשפחה זו, ואולי סיבת הקיום שלה. חשיבותו ואיכותו הם גם הקשר האמיתי ל-DS המקורית כי
סיטרואן בפירוש לא התכוונה ליצור סדרה נוסטלגית. אבל עבור כתב רכב, מפגש ראשון עם ה-DS5 הוא קצת מבלבל. לא ברור לאיזו קטגוריה בדיוק ניתן לשייך אותה. סטיישן כמו שאומרת הצללית, מיניוואן כפי שמציע בסיס הגלגלים הארוך או אולי קרוסאובר כמו שרומזים המפלטים מאחור. ואולי יש בה קצת מכולן. אבל דבר אחד ברור – אי אפשר להתעלם ממנה בייחוד בצבע השחור בו התייצבה למבחן. הפרופורציות המעניינות יחד עם חישוקי ה-18 אינץ' הגדולים, גורמים לה להראות נמוכה, ארוכה ומאוד מאוד אלגנטית. כזו שריכזה שאלות וסקרנים בכל מקום אליו פנינו. ולמרות שלא התלהבנו מפס הכרום שמשתפל מכיוון הקורה הקדמית, הוא לא ממש שינה את דעתנו.
צילום: תומר פדר, יצרנית פתיחת הדלת מראה שבניגוד למכוניות ה-DS שפגשנו עד היום, ה-DS5 מתקנת את בעיות העבר ומצליחה ליצור תחושה יוקרתית בתא הנוסעים. היא כבר לא זהה לאחיות העממיות כמו ה-3 וה-4. הדבר הראשון שלוכד את העין הם המושבים הנאים, גוון העור המזמין והקונסולה המאוד רחבה והמעוצבת שביניהם. עם שפע המתגים הנאים שנפרשים גם על פני תקרת הרכב נוצרת תחושה אחרת, אינטימית מחד וחללית מאידך. כאן בדיוק משתלב חיפוי גג הזכוכית שמפוצל לשלוש (אחד מעל לנהג, אחד מעל הנוסע שמלפנים ואחד מעל לנוסעים מאחור) שמייצר אף הוא אווירה לא מוכרת שמזכירה אולי גרסה מודרנית למטוס קרב של פעם. גם התצוגה העילית (הפשוטה יחסית) תורמת משהו וכך גם בורר ההילוכים הנאה. עם זאת חלק גדול מהמיתוג שעל התקרה מאוד מבלבל ולוקח זמן רב להתמצא בתפעולו. גם מד הסל"ד אינו הכי קריא וביום קשה לזהות את חיווי מתגי מערכת האקלים שבמרכז. ובכלל המתגים של מערכת השמע והאקלים אינו מרגיש איכותי במיוחד.
גם אם איכות החלקים אינה אחידה (למשל מרכז סביבת הנהג בה גם אין סגירה נפרדת לפתחי האוורור המרוחקים מדי), בסך-הכל האווירה הייחודית שמציאה ה-DS5 מראה את הכיוון אליו סיטרואן צריכה ללכת במשפחה הזו.
לגדולי מידות עלולה ה-DS5 להרגיש צפופה מדי ממושב הנהג, אך לא לקטנים כמוני. מאחור, למרות השענות על בסיס הגלגלים הארוך של ה-C4 פיקאסו, עדיין המרחב אינו שופע (בייחוד לראש) והתחושה אינטימית לטובה ולרעה. היות והיא מבוססת על מיניוואן הבנוי לשבעה נוסעים, אבל היא חסרה את שורת המושבים השלישית, מאחור נמצא תא מטען נדיב בעל קיבולת של 470 ליטר.
צילום: תומר פדר, יצרנית מנוע ה-1.6 ליטר שפותח עם ב.מ.וו, מייצר כאן בעזרת מגדש טורבו 156 כ"ס ומומנט של 24.5 קג"מ כבר ב-1,400 סל"ד. הוא משודך לתיבת 6 ההילוכים המוכרת והמאוד יעילה של פיג'ו-סיטרואן וביחד חטיבת הכוח הזו מייצרת תחושה נעימה ולא מאומצת כשגם תחת עומס הצליל שמתפתח אינו מפריע. גם אם ה-DS5 אינה מרגישה ממש מהירה היא יעילה ומספקת את הסחורה כמו שרומזים נתוני הביצועים (202 קמ"ש מירביים וזינוק ל-100 ב-9.7 שניות). חבל רק שפעולת התיבה אינה תמיד רהוטה (בייחוד בעיר).
מידותיה ומשקלה הגדולים של ה-5 מקבלים ביטוי על הכביש המפותל. בניגוד לאחיותיה הקטנות, היא פחות חווייתית לנהיגה ומרגישה כבדה יותר. להגה שטח מת גדול יחסית והוא מרגיש מנותק. יחד עם הבלמים חסרים הפרוגרסיביות, כבר ברור שה-5 אינה מחבבת סגנון אגרסיבי. סגנון מדויק ונינוח יותר יגלה אפשרות לקצב נאה ואז המכונית תגיב טוב יותר להעברות משקל ותתפעל פחות את בקרת היציבות.
הראות לפנים אינה טובה במיוחד וזה מפריע בעיר, שם המכונית הזו מרגישה גדולה למדי. אבל האכזבה האמיתית ב-DS5 האלגנטית נוגעת דווקא לנוחות הנסיעה הבעייתית על חישוקי ה-18 אינץ'. זה בולט במיוחד בעיר ומפריע גם בגלל שהקיפוצים גוררים קרקושים מכיוון הפנים. לא זו הנוחות לה ציפינו מסיטרואן.
צילום: תומר פדר, יצרנית סיטרואן DS5 אינה מכונית מושלמת אבל היא בפירוש מיוחדת. פגמים בולטים כמו נוחות הנסיעה אמנם מרגיזים וגם הנדסת האנוש יכולה הייתה להיות טובה יותר אבל המראה והאווירה רומזים שבסיטרואן מבינים את הכיוון העתידי.
עם מחיר התחלתי של 200,000 שקלים (217,000 שקלים לגרסת ה'ספורט שיק' שנבחנה) היא אינה זולה אבל היא מהווה אלטרנטיבה מעניינת עבור מי שרוצה לצאת מהשגרה ומחפש משהו שונה ממשפחתית גדולה ומצוידת או מקומפקטית יוקרתית. כמה לקוחות כאלה באמת יש בארץ? יהיה מעניין לראות.
