לכל דגם, על גרסאותיו, רמות הגימור והתוספות יש מחיר – זה המומלץ לצרכן. מכיוון שכל זה מפורסם באתר היבואן וגם באתר אוטו, העניינים אמורים להיות פשוטים.
סיבה לבדיקה
אז זהו, שלא כך הם פני הדברים. ראשית, מעבר למבצעים הרשמיים – עליהם אנחנו מדווחים באופן קבוע – יבואנים רבים מעניקים הנחות ו/או הטבות לטובת סגירת העסקה. בנוסף, במקרים רבים מדובר בתוספות מקומיות שאינן "שייכות" לרכב וגם הן במשחק.
כמה רחוק אפשר ללכת? אינדיקציה אחת הם המבצעים לקהל הרחב ו/או לעמותות/מועדוני לקוחות למיניהם כמו חבר או מועדון הוט. לסיפור הזה, של השלמת עסקה לקניית רכב חדש מצטרפים שני עניינים נוספים: אפשרויות מימון ואופציה לטרייד אין.
כדי לקבל מידע מלא, בזמן אמת, בגובה רצפת אולם התצוגה והיישר מפי המוכר – שינסנו מותנינו והלכנו לבקר בשני אולמות תצוגה, של מיצובישי ושל קיה, ששניהם מקיימים בימים אלו ימי מכירות - כדי לברר אופציות רכישה של כמה מדגמי המותג.

לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
לטובת הפרויקט הצטיידנו ב-80,000 שקלים וירטואליים יחד עם יונדאי i20 מציאותית – זו מיועדת לטובת עסקת טרייד אין, אבל בעיקר בשביל שיהיה לנו איך להגיע. לפי מחירון לוי יצחק (1.9), שוויה המשוקלל של היונדאי הנ"ל הוא 63,000 שקלים. יש לציין כי היינו מוכנים להגדיל את התקציב, במקרה הצורך, באמצעות מימון.

צילום: מנהל
מיצובישי, רחוב המסגר
לאולם התצוגה של מיצובישי נכנסו בסמוך לשעה 12:00. האמת שהגענו עוד קודם, אבל האזור סובל ממצוקת חנייה – שווה לשים לב לעניין לפני ההגעה. במשך כ-15 דקות הסתובבנו באולם המרווח והנעים עד שניגש אלינו נציג. אותו הנציג היה אדיב וקשוב וניסה להתאים את הרכב לצרכינו – רכב משפחתי מרווח לזוג צעיר. שני הדגמים הרלוונטיים עבורנו היו מיצובישי לאנסר ספורטבק (1.8 ל', אוט', 120,000 שקלים - גרסה יחידה לדגם) כמו גם מיצובישי אאוטלנדר (2.0 ל', אוט', 155,000 שקלים). לשניהם ניגשנו להתרשם עם הנציג - ועבורם גם ביקשנו הצעות מחיר.
מחירו של אאוטלנדר "על הכביש" הוא 159,000 שקלים – כולל איתוראן (כ-1000 שקלים), חיישני חנייה אחוריים (500 שקלים) ואגרת רישוי (כ-2100 שקלים), כאשר המחיר לסגירה עומד על 157,000 שקלים. מחיר לאנסר "על הכביש" עומד על 123,000 שקלים, עם אותן התוספות הנ"ל, כאשר כאן המחיר לסגירה עומד על 120,000 שקלים.
אנשי מיצובישי תמחרו את היונדאי ב-58,000 שקלים – אבל לא לטובת העסקה אתנו. במסגרת הקנייה הם היו מוכנים לזכות אותנו ב-45,000 שקלים בעסקה על האאוטלנדר, או ב-50,000 שקלים מול הלאנסר.
בהתאם לאמצעים איתם הגענו, קניית אאוטלנדר מחייבת מימון. הסכום המדובר הוא 32,000 שקלים ל-36 חודשים (כ-890 שקלים לחודש). המימון הוא ללא ריבית והצמדה, ומבטא הטבה של 600 שקלים ביחס להלוואה מקובלת, בריבית פריים +1%. כאן יודגש כי שווי הטבה של הלוואה יכול להגיע לאלפי שקלים עבור אותה תקופת עסקה, בהתאם לגובה ההלוואה ולתנאי ההחזרה.
במקרה של קניית האאוטלנדר במזומן, מחירו יהיה 155,000 שקלים, כמו המחיר לפני "העלייה לכביש" – והמשקף הנחה של 2.5%. מחיר הלאנסר במזומן נסגר ל-117,000 שקלים, הנחה של 5% למול מחיר ה"עלייה לכביש" המקורי. כלומר, על מזומן יש הנחה - והיא קטנה.

צילום: מנהל
קיה, רחוב המסגר
בסביבות השעה 13:20 נכנסו לאולם התצוגה של קיה, שלמזלנו נמצא במרחק הליכה מהאולם של מיצובישי. אולם התצוגה היה הומה אדם – זה תורם לחיזוק תחושת הביטחון לפני הקנייה, אולם גורם לבעיה אחרת – זמן המתנה של כ-25 דקות (!) עד להגעת נציג. בשלב מסוים ניגשנו לקבלה על מנת לבקש התייחסות. יצוין כי עמדת הקפה-ומאפה שהוצבה בכניסה הצליחה להמתיק במעט (תרתי משמע) את משך ההמתנה הממושך מדי.
כעבור כ-10 דק' מאז שהיינו בקבלה ניגש אלינו נציג. כשנשאלנו מה אנחנו מחפשים, אמרנו כי אנחנו מחפשים רכב אוטומטי למשפחה צעירה עם ערך מוסף – בדגש על קיה סיד האצ'בק (1.6 ל', אוט', 130,000 שקלים) כמו גם קיה סול מאובזרת (1.6 ל', אוט', 133,000 שקלים) – אבל אנחנו פתוחים גם לדגמים נוספים.
הנכונות לשמוע על דגמים נוספים הביאה את הנציג להמליץ לנו בחום על קיה ספורטאז' 1.6 ליטר - אולי אפילו קצת יותר מדי בחום; ניגשנו לראות את הרכב, אולם למרות שלתחושתנו הסיד והסול הותירו עלינו רושם טוב יותר, המשיך הנציג לנסות לשכנע אותנו בנוגע ליכולותיו וסגולותיו של הספורטאז'. תמוה גם שלא נאמר לנו כי קיימות עבורו גרסאות נוספות (חזקות יותר ומאובזרות יותר). יתרה מזאת, הנציג אף לא הציע לנו להתלוות אליו בשביל להתרשם מהסיד ומהסול, מעבר לרושם הבסיסי אותו קיבלנו בזמן ההמתנה. חבל, במיוחד לאור העובדה שאלו מכוניות טובות שעונות על הצרכים שלא טוב לא פחות מהספורטאז'.
בסופו של דבר, ביקשנו הצעות מחיר לספורטאז', לסיד ולסול. תמחור היונדאי שלנו לטובת עסקת טרייד אין העלה כי שוויה עומד על 58,000 שקלים (כמו ביצובישי) וגם כאן הזיכוי שקיבלנו משתנה לפי הדגם: 53,000 שקלים מול הסיד, 52,000 שקלים בעסקה על הספורטאז' או 48,000 שקלים כנגד הסול – הצעות נדיבות מאשר במיצובישי.
בעסקת טרייד אין, נאמר לנו, לא נוכל לקבל הטבות נוספות וכן נצטרך להוסיף כסף: מולטימדיה (2500 שקלים), מצלמת רוורס (כ-800 שקלים) וחיישני חנייה (כ-850 שקלים) – סך הכל כ-4150 שקלים, לפני אגרת רישוי וקודן.
מנגד, הסביר הנציג, כי ללא טרייד אין כן ניתן לקבל הנחה. כך יהיה מחיר הסיד 124,000 שקלים – 6000 שקלים פחות ממחיר המחירון, הנחה של 4.6%. בנוסף, כולל המחיר הנ"ל גם את השילוש מולטימדיה-מצלמה-חיישנים (ועדיין ללא אגרת רישוי וקודן) מה שמעלה את ההנחה ל-10,000 שקלים, ו-7.7%.
מחיר הסול יעמוד על 128,000 שקלים – 5000 שקלים פחות, הנחה של 3.8%. הסול, מהדגם המאובזר אותו בדקנו, מגיע כסטנדרט עם מולטימדיה ומצלמה, כך שיש צורך רק בהתקנת חיישנים, בשווי של כ-850 שקלים - אשר ניתנים במתנה לרוכשים במזומן. כלומר, לדגם זה ניתנת הנחה כוללת של כ-6000 שקלים, 4.5%.
הספורטאז' הוצע לנו ב-132,000 שקלים – 3000 שקלים ו-2.2% פחות. גם כאן נכנסת החבילה לפעולה, והמשמעות בפועל היא הנחה של 7000 שקלים ו-5%.
גם כאן קיבלנו הצעה למימון, טובה מעט פחות: פריים פלוס 0.15% על הלוואה על סך 99,000 שקלים. ההלוואה אינה פוגעת בתמחור לאחר ההנחות הנ"ל.

צילום: מנהל

משא ו(יותר מדי) מתן
בסופו של יום התרשמנו כי במיצובישי ובקיה יודעים לבוא לטובת הלקוח, מתוך מטרה מובנת של רצון למכור תוך יצירת תחושה טובה ללקוח – עניין שיש לו חשיבות לא מעטה בקניית רכב – וידוע לנו על יבואנים שנוקטים בגישת ה"זה המחיר וזה מה יש". מנגד, לאור היקף ההנחות הלא-תמיד-מרשים – נדמה כי אותם מסעות פרסום "מפוצצים" הם בגדר מהומה על לא מאומה - ולא בטוח שאת ההנחות שקיבלנו בימי המכירות לא היינו מקבלים גם בימי לא-מכירות (או משהו כזה).

לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
עניין קצת יותר משמעותי נוגע לעסקאות טרייד אין – מסלול עסקה פופולארי למדי. בשני אולמות התצוגה תמחרו אנשי הטרייד אין את היונדאי שלנו ב-10% פחות מערכה לפי מחירון לוי יצחק. בנוסף לכך, המחיר בפועל המחושב לטובת השלמת עסקת טרייד אין נמוך יותר בטווח שבין 9% ל-22% מהתמחור שקבעו אנשי הטרייד אין בעצמם. כל אלו מצטברים לסך של 20%-28% פחות (!) מהמחיר של לוי יצחק – וזה כשמדובר על רכב שמור ונחשב בעל סחירות גבוהה (למרות התיבה הידנית). כך נראה, אם כן, כי אפשרות הטרייד אין היא בעיקר מאוד נוחה, אך לא משתלמת כלכלית.

צילום: מנהל