וולוו V40 החדשה
לקח לוולוו קצת זמן להיכנס לתחום היוקרה הקומפקטי וגם אז היא עשתה זאת באופן לא כל כך מובן.
וולוו S40 ו-V50 מעולם לא ידעו מול מי הן מתחרות בדיוק. הן נראו פחות מדי צעירות מכדי להתמודד מול
אודי A3 ומול
ב.מ.וו סדרה 1, אך רחוקות מדי מ
אודי A4. כעת מחליטה וולוו להתמקד, ומחליפה את שתיהן וגם את ה-C30 המיוחדת, אך נישתית מדי, במכונית אחת – וולוו V40. עימה הם מכוונים באופן ברור מאי פעם לכיוון סמני הגזרה – הסדרה 1 וה-A3.
הכרותמפגש ראשון תחת שמש איטלקית יוקדת מהצפוי מראה שלפחות מבחינת עיצוב אנשי
וולוו בפירוש מצאו קו מעניין. עם מראה סמי-סטיישני מחודד וקווי דופן דינאמיים, ה-V40 נראית מעניינת, מיוחדת וספורטיבית.
גם בתוך תא הנוסעים משתדלת הקומפקטית החדשה של וולוו להביא משהו מיוחד וכאן הדגש הוא על המחוונים המוקרנים. אלה נשענים על מבנה בסיסי בו משתנה סוג המחוונים, מיקומם וגוון הרקע שלהם בהתאם לקו שבחר הנהג באותו רגע: אלגנטי (אפור כחלחל), אקונומי (ירוק) או ביצועיסטי (באדום כמובן). כשבזה משתלבת תצוגת מחשב הדרך שיכולה להקטין חלק מהצגים, זה לעיתים נראה קצת מורכב מדי. לאווירה מוסיף גם גג הזכוכית הגדול.
צילום: מנהל כל השאר נראה כמו התפתחות מוכרת וברורה לקו האופייני של וולוו וגם לדברים שראינו כבר ב-S40 היוצאת, בייחוד הקונסולה הצפה והדקיקה שבמרכז.
המושבים החדשים, כיאה לוולוו, נוחים ונאים ותנוחת הנהיגה טובה למדי. מאחור המרחב מספק ובתא המטען יש לנו רצפה כפולה שיכולה להפוך למחיצה שימושית. נחמד.
בתנועהכרגיל בוולוו, ה-V40 מצוידת בשפע אבזור בטיחותי ובראשו כרית אוויר שנפרשת על השמשה הקדמית להגנה במקרה של פגיעה בהולכי הרגל. יש כמובן גם את מערכת ה"סיטי סייפטי" (City Safety) למניעת תאונות לפנים-אחור, הגנה מפגיעה בהולכי הרגל, התראות על רכב בשטח מת או תנועה צולבת מאחור, תיקון סטייה מנתיב ומצלמה אחורית עם זום.
כיאה למי שרוצה להתחרות בקומפקטיות הגרמניות מוצגת המכונית עם שפע לא קטן של יחידות כוח (בחלק מהמקרים מדובר באותה יחידה בסיסית עם שינויי הספק). אז יש לנו כאן 3 מנועי דיזל ו-6 לוגמי בנזין עם 4 או 5 צילינדרים. אבל הגרסה שמעניינת אותנו יותר היא ה-T4. מדובר במנוע ה-1.6 ליטר 180 כ"ס שפגשנו כבר בדגמים רבים של וולוו בארץ וגם אצל
פורד פוקוס תחת השם אקובוסט. הוא מעניין בגלל שידוכו לתיבת הפאוור-שיפט, כפולת המצמדים, המוכרת לא פחות במבחר של
פורד כמו גם של וולוו.
צילום: מנהל
עד הגעת ה-T5 (עם 254 כ"ס) זו כרגע הגרסה החזקה בהיצע והיא מרגישה זריזה ומאוד אפקטיבית. היא מושכת היטב בעליות, מוכנה לטפס למהירויות גרמניות על האוטוסטרדה האיטלקית וגמישה מספיק בנהיגה עירונית וקצב איטי. יש לה אפילו צליל נחמד תחת עומס אך היא אינה רועשת בשיוט. מה שחסר כאן זו תחושה יותר ספורטיבית ומוחצת מכיוון יחידת הכוח ופחות רגועה וליניארית. במילים אחרות שהנתונים המרשימים – 225 קמ"ש מרביים וזינוק ל-100 ב-8.5 שניות – יגובו בקצת דרמה. לתחושה המעט עצלה תורמת גם התיבה המעט איטית שאינה מזדרזת להוריד הילוכים.
ה-V40 בה נהגנו נשענה על כיול המתלים הספורטיבי וגם אם פה ושם היא מעט קשיחה, היא אינה נחבטת והיא הסתדרה לא רע עם הכבישים הלא מושלמים שסביב העיר ורונה. מעניין איך זה יהיה על אספלט מקומי. מכל שאר הבחינות המוטו שמאפיין אותה הוא דיוק, גיבוש ורהיטות. תנודות המרכב מרוסנות היטב, היא שומרת היטב על קווי הפניה ומגיבה באופן מדוד ומדויק לפקודות ההגה. ההגה החשמלי של וולוו, שמאפשר לבחור 3 דרגות קושי, מציע פעולה ברורה ומשקל נכון. התוצאה היא מכונית שמגיבה היטב לפקודות הנהג, ומוכנה לצלוח כבישים מפותלים בקצב מפתיע עם אחיזה טובה משני הכיוונים. לי חסרה קצת דרמה ותגובות חדות יותר להעברות משקל. אלא שמול יכולת כזו קשה לבוא בטענות. מפריע יותר כושר התמרון בעיר עם רדיוס סיבוב שבכבישים הצרים של האזור נראה גדול מדי.
צילום: מנהל
סיכום בינייםוולוו V40 היא בפירוש צעד גדול וחשוב עבור היצרנית השוודית. היא ממוקדת בהרבה לעומת העבר ונכונה יותר לפלח השוק בו היא שואפת להתחרות. לכשעצמה היא גם נאה ובולטת מבחינת מראה, ונעימה ומרשימה ביכולת גם אם לא תמיד עונה על ההצהרות הספורטיביות של היצרנית.יש לה סיכוי טוב להצליח בקטגוריה שלה גם בארץ אבל זה תלוי אם היבואנית תצליח הפעם להיות ממוקדת ותחרותית מתחילת הדרך בפלח השוק הקשה הזה. הרבה יותר על ה-V40 תוכלו לקרוא בגיליון הבא של מגזין אוטו.
