קורס הכשרת הנהגים של מיניאני כאן במסגרת קורס נהיגה של MINI Driver Training, מרכז הדרכות הנהיגה של מיני, לכבוד מתיחת הפנים שעברה המיני לאחרונה. המרכז עוקב אחר הרעיון של מרכז ההדרכות של החברה האם (ב.מ.וו, אבל ידעתם את זה, נכון?) עם תוכנית קורסים ייחודית שהותאמה למיני. הקורס בו נטלתי חלק היה הקורס הבסיסי בהיצע, כאשר בקצה הסקאלה נמצא קורס הכנה למרוצים, בו אפשר לקבל רישיון מרוצים של מיני המאפשר להשתתף במיני צ'אלנג', סדרת מרוצים ייחודית לדגם.
הדגשים בקורס הבסיסי הן על תפעול בסיסי נכון של המכונית. ישיבה נכונה, פעולת ידיים נכונה על ההגה, בחירת קו פניה ובלימת חירום. לכאורה, דברים שאפשר לתרגל גם כאן בארצנו, עם שני בונוסים: הראשון הוא שהקורס נערך בזלצבורגרינג, מסלול מרוצים השוכן בפאתי – הפתעה! – זלצבורג. הזלצבורגרינג הוא לא מסלול גדול, אורכו 4.2 ק"מ, הוא חביב במיוחד על רוכבי אופנועים ואף אירח בעברו מרוצי גרנד פרי שכאלה. המסלול מהיר יחסית וכולל ישורת באורך 750 מטר, שני שיקיינים, פניית הירפין אחת והכי חשוב, תנאים אופטימליים בשביל לבדוק את הבונוס השני – מיני קופר וורקס.
נעים מאוד, ג'ון קופר
John Cooper Works, או בקיצור JCW, היא חטיבת הביצועים של מיני הנקראת על שם ג'ון קופר, האיש שפיתח את הקופר והקופר S המקורית, שזכתה להצלחה וניצחה בראלי מונטה קרלו. גרסת ה-Works היא פסגת ההיצע במשפחת המיני והמהדורה העדכנית שלה הופיעה בראשית 2008, כאשר הבסיס הוא הקופר S המוכרת. הוורקס עברה טיפול מקיף במנוע ומערכת פליטה פתוחה עם צמד מפלטים המבצבץ במרכז הפגוש האחורי. התוצאה המתקבלת היא עליה בהספק ל-211 כ"ס ב-6,000 סל"ד, לעומת 184 כ"ס ב-5,500 סל"ד בקופר S הרגילה, ומומנט של 26.5 קג"מ שזמינים בין 1,850 ל-5,600 סל"ד. אם זה לא מספיק ישנה אפשרות לגדישת יתר, המעניקה עוד שני קג"מ לפרצי כוח קצרים.
צילום: מיני, אופיר דואק
ויש עוד – תיבת ההילוכים חוזקה וששת יחסי ההעברה קוצרו, המתלים הוקשחו וקיבלו מוטות מייצבים מעובים, הבלמים הוגדלו מלפנים ומאחור, המצמד חוזק וישנו גם "דיפרנציאל מוגבל החלקה" אלקטרוני הנכנס לפעולה דווקא כאשר מערכת בקרת היציבות מנותקת.
מבפנים ומבחוץ, למעט תגי JCW, הקופר וורקס שליוו את האירוע היו זהות לקופר S רגילות. הלקוח שיחפוץ בכך יוכל להבדיל את הקופר וורקס שלו עם שפע אופציות מקטלוג התוספות, שכולל בין היתר פגושים קרביים, כונסי אוויר, ספויילרים, צביעה מיוחדת, מושבי באקט וחלקי קרבון. אגב, חבילת הוורקס זמינה גם בגרסאות הקבריו והקלאבמן.
אכטונג בייבי
לחיצה על מתג ההתנעה מעירה את המנוע המוגדש הקטן לחיים, בצליל נעים ובשרני. הודות למגדש טווין סקרול השהיית הטורבו מינימאלית, יחד עם יכולת נשימה רהוטה בסל"ד גבוה. חלוקת ההילוכים טובה ותפעול הבורר מדויק והחלטי, כך שאתה מוצא את עצמך לא פעם מעביר הילוכים לשם ההנאה בלבד. על האוטובאן אין לקופר וורקס בעיה לשמור על קצב במסלול השמאלי, אבל השיוט לא בדיוק רגוע עם הגה קצרצר (2.2 סיבובים מנעילה לנעילה) וחד, והנהג נדרש להשאר עירני ולהזין תיקונים קטנים כל הזמן.
אבל המכונית הזו לא נולדה בשביל האוטובאן, וכשיורדים ממנו אל הכבישים המפותלים בדרומה של באווריה, בואכה האלפיים הגרמניים, התזזיתיות והחדות של הקופר וורקס הופכת להיות מבורכת. המיני מאתגרת אותך להיכנס מהר לתוך פניות וההגה החשמלי מפתיע ברמת התקשורת שלו. הוא במשקל הנכון, מדויק, ויחס ההעברה הקצר שהפריע על האוטובאן חוסך בעבודת ידיים. זוויות הגלגול של הוורקס מינימליות והביטחון שהיא משרה בכניסה לפניה גבוה. גבוה עד כדי כך שאתה מתפתה להיכנס לפניות יותר ויותר מהר, על מנת לאתגר את מערכת בקרת היציבות שממאנת להיכנס לפעולה. התגובות לדוושה חדות וקל להשתעשע עם המיני על ידי העברות משקל מידיות. הבלמים חזקים והפגינו עמידות ראויה, אך מהלך דוושת הבלם קצר למדי, והתגובה הנשכנית והנחושה מצריכה זמן הסתגלות.
גם בכבישיה הצדדים של באווריה הסלילה איכותית להפליא, וטוב שכך – הוורקס, עם צמיגים בחתך 45, נוקשה ברמה שקרוב לוודאי תהפוך למטרידה על כבישי הארץ. אבל אנחנו לא בארץ, אנחנו עולים לזלצבורגרינג הסלול היטב. כאן הקטנה הנוקשה והתזזיתית הזו פשוט זורחת, מאפשרת בחירת קווים אגרסיבית בכניסה לפניות בעוד הדיפרנציאל האלקטרוני עוזר לייצר משיכה ביציאה מהן.
צילום: מיני, אופיר דואק

אגב, זה המקום לציין את האיכות הגבוהה של הקופר וורקס ששירתו אותנו במהלך האירוע. כל המכוניות עברו כ-30 אלף ק"מ לא קלים, אך הרגישו רעננות ומהודקות, במיוחד בתא הנוסעים.
תנאים של חיבה
אי אפשר להתייחס לקופר וורקס באופן רציונלי, וכמו כל מיני הפרקטיות שלה לוקה בחסר. הוורקס מצריכה פשרות נוספות במה שקשור לנוחות ונינוחות, והיא גם יקרה יותר ב-2,000 פאונד מקופר S רגילה, מה שאומר שבאופן תיאורטי מחירה בארץ יתקרב ל-300 אלף ש"ח מופרכים. אבל אם אתם חושבים על מיני רק באופן רציונלי – היא לא בשבילכם. בדיוק כמו שמי שחושב על רודסטר באופן פרקטי צריך לקנות משהו אחר. הקופר וורקס משלבת בין סטייל והארד קור ספורטיבי, באופן ייחוד ומלא אופי. היא חדה, ממוקדת, תזזיתית לטוב ולרע. היא לא יכולה להיות מושלמת, אבל חובב הגה שבשבילו הגודל לא קובע, ורוצה מנת הארד קור מעוצבת וייחודית – הקופר וורקס היא הדבר הנכון עבורו.
במהלך האירוע הזדמן לנו לנהוג גם במיני קצת אחרת. כמקובל באירופה, גם מיני מציעה גרסאות דיזל העושות שימוש במנוע ה-HDI שהגיע מפיג'ו (כחלק ממיזם המנועים המשותף עם ב.מ.וו, שתרמה מצידה את מנוע ה-1.6 ליטר לפיג'ו 207 ופיג'ו 308, בין היתר). מנוע הדיזל מוצע בשתי רמות הספק: 90 כ"ס עבור ה-One D ו-110 כ"ס עבור הקופר D. החיבור בין מכונית מיני אופנתית למנוע דיזל נשמע מוזר לאוזניים ישראליות, וכשמוסיפים לכך את הגוון הספורטיבי המתבקש מהשם קופר, מתקבל תבשיל מיוחד שיהיה מעניין לטעום ממנו. הקופר D שבה נהגנו הייתה במהדורת "קמדן", על שם הרובע הלונדוני עם השוק המפורסם. גרסת הקמדן, שהוצגה לכבוד 50 שנה למיני, נבדלת מהרגילות בעיקר בגימור הפנים בהיר, בחישוקי "17 ייחודיים ותגי "קמדן" ו"יובל 50 למיני".
המנוע של הקופר D מספק דחף מיידי, כאשר קרוב ל-25 קג"מ זמינים כבר מ-1,750 סל"ד. בשלושת ההילוכים הראשונים היא מרגישה נמרצת וזריזה, אך שלושת ההילוכים הבאים ארוכים יחסית וממתנים את הדחף. עם זאת, הקופר D תמשיך להאיץ באופן נאה עד 180 קמ"ש, ומנוע הדיזל יבהיר שהוא לא ממש נהנה להגיע למהירות המרבית (195 קמ"ש). גם כאן תפעול תיבת ההילוכים נעים ומהלך הבורר קצר ומדויק. גמישות המנוע לא רק שמחפה על יחסי ההעברה הארוכים, אלא גם הופכת את החלפת ההילוכים כמעט למיותרת, כאשר בהילוך רביעי אפשר להאיץ בחלקות כבר מ-60 קמ"ש עד סמוך מאוד למהירות המרבית.
בפניות, הגמישות מאפשרת לשים בצד את ההתעסקות בבחירת ההילוך הנכון, ופשוט להתרכז בקו הפניה.
כמו כל מיני, גם הקופר D מרגישה חדה, ומציעה שפע של אחיזה. המשקל הנוסף על הגלגלים הקדמיים מביא לתחושה מעט טובה יותר בהגה. הבונוס הגדול של הקופר D מגיע כשצריך לשלם את חשבון הדלק: בזכות מנוע הדיזל ומערכת דימום מנוע בעמידה, היא איפשרה תצרוכת ממוצעת של 19 ק"מ לליטר. מי אמר שהנאה, עיצוב וחסכון לא נוסעים ביחד?