יגואר XF
למישהו ביגואר השתחרר בורג, וזה מצוין. במקום להחליף את מנוע ה-4.2 ליטר במנוע קטן וחסכוני יותר, יגואר הוסיפה כמעט 20% לנפח ובעטה את ההספק למעלה. עם 510 כ"ס, לגרסה המוגדשת למשל יש יותר כח מל-V10 של ב.מ.וו M5. ומה לגבי חסכון וזיהום אוויר? ביגואר מדווחים בגאווה שתצרוכת הדלק לא נפגעה, למרות תוספת ההספק. יופי. מצד שני, עדיין מדובר בכשישה קילומטרים לליטר בנסיעה עירונית.
ברוכים הבאים
באופן מפתיע, מנוע ה-5.0 ליטר החדש קטן פיזית מקודמו. יש כאן שפע בלתי נגמר של טכנולוגיה, וכבר בגרסה "הבסיסית" שלו, שנבחנת כאן, ההספק עלה מ-298 כ"ס ל-385 כ"ס והמומנט מ-41.9 קג"מ ל-52.5 קג"מ. בגרסה המוגדשת עלה ההספק בכמעט 100 כ"ס ל-510, והמומנט רושם 63.8 קג"מ מרשימים. אבל עזבו נתונים, ופשוט מעכו את דוושת המצערת לרצפה. גם אתם תתמכרו לצליל של ה-V8 הזה, ולדחף ההחלטי שמגיע במקביל.
אלא שלא רק ההספק עלה. גם המחיר, ובהרבה: כ-100,000 ש"ח, או כמעט 700,000 ש"ח לגרסה זו. הפער מגרסת הבסיס (3.0 ליטר, 238 כ"ס) עומד על כ-200,000 שקל. הרבה כסף. מצד שני מרצדס E500 המקבילה עולה כמה שקלים יותר. ומילה קטנה על העיצוב. ה-XF עדיין יפה ומעודכנת, אפילו שהיא בארץ כבר מסוף 2007, והשחור של רכב ההדגמה בהחלט נאה כאן. אגב אם תרצו לדים עדכניים מלפנים, תצטרכו לקנות את הגרסה המוגדשת.
יגואר XF: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר
ה-XF מתהדרת בתא נוסעים מלא גאדג'טים, למשל פתחי מיזוג וחוגת פיקוד לתיבת ההילוכים שמתגלים עם ההנעה, ועוד כמה טריקים חביבים. רובנו חשבנו שזה נחמד, מקצתנו תהו אם זה לא מתאמץ מדי, ועלול להימאס אחרי כמה זמן. בכל מקרה, נוסעים מזדמנים ייתרשמו. במרכז הקונסולה תמצאו מסך מגע שמפעיל את שלל המערכות בצורה נוחה, ומסביב לו שפע של עור עם תפירה כפולה, נגיעות עץ ומושבים בהירים עם שילובי צבעים נאים. אפילו התקרה מכוסה בבד נעים למגע ומראה, והתוצאה היא תא שנעים מאוד להיות בו.
ה-XF לא מרגישה מרווחת במיוחד, למרות שבפועל יש שפע מקום לנהג ולנוסע. במושב האחורי מרווח הברכיים סביר, ומרווח הראש והרגליים מצומצם. לפחות יש מיזוג אחורי שישמור עליכם צוננים. ונקודת שלילה אחרונה: כמה פעמים נשמעו קולות קרקוש מיותרים, אמנם לא בתדירות גבוהה ויש לקחת בחשבון את החיים הקשים שעבר רכב ההדגמה.

יוצאים לדרך
למתחרות תיבות שבעה ושמונה הילוכים, אבל עם מנוע כזה גם תיבת השישה הילוכים של יגואר מספקת. המנוע מתעורר בנביחה ואז משתתק, אם תתנו מכה לדוושה בסרק תשמעו אותו נוהם והרכב יתנדנד קלות, בדיוק כמו שמצפים. בנהיגה רגועה המנוע לא מרגיש מאיים ועצבני, אלא שקט למדי, עגול וחביב. אבל אם תרצו כוח הוא שם, ובשפע – בסל"ד נמוך, בסל"ד גבוה, בכל הילוך.
מינוסים? הגיר מדי פעם התבלבל וחבט, והמכונית הזו ממש אוהבת דלק. נכון, בשיוט ב-120 קמ"ש רשם מחשב הדרך כ-10 ק"מ לליטר, אבל לרוב תקבלו תצרוכת ממוצעת של כשישה ק"מ לליטר.
יגואר XF: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר
ל-XF אמנם חישוקי "19, אבל בזכות מתלים רכים יחסית היא מצליחה לשמור על נינוחות גם בכביש משובש. ניתן לשייט במהירות גבוהה בנחת (ובקרת השיוט האקטיבית עובדת מצויין), אבל לא בשקט – רעשי הרוח משתלטים על התא ככל שעולה המהירות (היבואנית, חברת מאיר, טוענת כי היה פגם בגומיות הדלתות).
אותה רכות שתרמה לנוחות פוגמת קצת בצד הדינאמי. זה לא אומר, חלילה, שאי אפשר לנהוג ב-XF הזו מהר, אפילו מאוד מהר. במיוחד במצב הדינאמי (עם סימול דגל שח-מט חביב בלוח המחוונים) שמקשיח מעט את המתלים. אבל ה-XF מעדיפה סגנון חלק וזורם, בעוד סגנון אגרסיבי יטלטל אותה קצת יותר מדי.

גם שילוב של פניות מהירות עם כביש לא מושלם, יגרום ל-XF לנוע על המתלים ולנהג להוריד קצת את הקצב. זה אומנם יקרה במהירות מאוד גבוהה, אבל זה משהו שלא תפגשו למשל במתחרה מבית אודי. מה גם שעם המנוע הזה כל כך קל להגיע למהירויות הללו. בפניות הדוקות ה-XF מציעה היגוי קל ומנותק מדי, ואין תחושת יציבות מרשימה. מעבר למתלים המעט רכים, מורגש גם מעט תת היגוי, אך הוא לא מתפתח למשהו רציני יותר גם כשהעומס עולה. ואם הגזמתם תשמחו לגלות שהבלמים בסדר גמור. לבקרת היציבות מצב מסלול משוחרר, ואם תנתקו אותה תגלו שהאחיזה נגמרת בקלות על-ידי כוח המנוע. רק אל תנסו את זה בכביש הציבורי.
אז לא, היא לא מכונית ספורט, אבל היא גם לא אמורה להיות כזו. ה-XF יודעת להיות מהירה מאוד גם בכביש מפותל, תוך שמירה על נוחות ונינוחות ועם צליל וכוח מענגים.
יגואר XF: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר

בסוף היום
יצאתי ליום המבחן של יגואר XF על הבוקר, וסיימתי את הסיבוב הדרומי הקלאסי שלנו – כ-400 קילומטרים מאתגרים למדי – ופשוט רציתי להמשיך לנהוג. אז מערד המשכתי לגלבוע, משם לכנרת. ועדיין לא שבע התאבון. וקשה לחשוב על מחמאה גדולה מכך. ה-XF הזו היא פשוט מכונית טובה מאוד, עם המון אופי. כמו יגואר קלאסית, היא יודעת להיות רכה ונעימה, אך גם זריזה ומהנה, אם כי לא היינו מתנגדים לקצת יותר נחישות במצב ה"דינאמי".