זה הביקור החמישי שלי בגוודווד, ואני כבר יודע לתפוס את הרגעים הטובים. אם יתמזל מזלי אזכה להחליף מספר מילים עם האיש שעומד מאחורי הפקת הענק הזאת – הדוכס מריצ'מונד. בכלל, איך פונים לדוכס? בפעם ההיא לפני מספר שנים הוא עוד היה הלורד מארץ' – האיש שיצר את פסטיבל המהירות של גוודווד ב־1993.

בעוד מספר דקות יעברו בינינו נערות חינניות עם מגשים עמוסים בפרוסות של עוגת דבש מסורתית ולצידן כוסות פלסטיק מהודרות ובתוכן שמפניה איכותית. בארבעת הימים האחרונים פגשנו אין ספור ניגודים כאלו, ישן לצד חדש, חדשנות לצד מסורתיות, חלומות לצד מציאות, אריסטוקרטיה לצד עממיות. ניגודים שהם חלק בלתי נפרד מהאירוע הזה וכנראה שזה הקסם שלו, היכולת לשנע את המבקרים בו למסע דו־כיווני בזמן ולעשות זאת בעיניים פקוחות.

כעת, טקס הפודיום על המנצחים באירועים השונים - מרוץ הגבעה, הראלי, עבירות, גם אופנועים -במרכז המעגל עומדת מכונית מוארכת וגבוהה הנועלת חישוקים גדולים וצרים. הצבע הלבן הסדוק שלה משלים את המראה התואם לחזית הבית בן המאה השמונה עשרה. מאוחר יותר, חברו של הדוכס ותושב המקום, בן קולינגס, ישב בתוכה ויפמפם את משאבת הדלק לפני הנעה, תוך כדי שהוא עושה פרצופים הלקוחים מסיטואציה אחרת וגורם לסובבים להתפקע מצחוק.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: גודווד מדיה

במרכז המעגל עמדה המנצחת הגדולה, מכונית מרוץ נמוכה וקטנת ממדים במונחים של היום, בצבע אפור מט ופרופורציות מוגזמות, נראית כאילו נלקחה היישר מאולפני האחים וורנר ובצדק זכתה לכינוי הלא־רשמי "באטמוביל". היא הוצגה לראשונה שנה קודם בפסטיבל הזה ממש, כשהיא נהוגה באופן מכבד בידיו של מנצח מרוץ 24 השעות של לה מאן חמש פעמים, דרק בל בן ה־80.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: יצרן

כבר אז הכריז דיוויד מק'מרתי (David McMurtry) הבעלים האירי של חברת מק'מרתי אוטומוטיב העומדת מאחורי היצירה הזאת, שהם מתכוונים לשבור כל שיא אפשרי. וזה נראה כל־כך נכון להתחיל את זה דווקא כאן, במקום היחיד בעולם בו ניתן לפגוש בב.מ.וו M3 סטיישן שזה עתה הושקה, שועטת במעלה הגבעה לצד פרארי P275, מנצחת טרגה פלוריו בשנת 1965.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: גודווד מדיה

בכל אופן, המכונית של מק'מרתרי, נהוגה בידיו של מקס צ'ילטון הצעיר המבטיח, קבעה היום שיא חדש של 38.081 שניות בטיפוס הגבעה, במסלול שאורכו 1890 מטרים.

המכונית הראשונה בלבן הייתה מתקופה רחוקה מאוד - ויש קשר עמוק בינה לבין מק'מרתרי, מכיוון שגם היא שברה שיאים. בליצן (Blitzen; הֶבזֵק בגרמנית) של בנץ, נוצרה בשנת 1909 במטרה לשבור את שיא המהירות היבשתי. עם מנוע בנזין בעל 4 צילינדרים ונפח מוגזם משהו של 21.5 ליטר שייצר 200 כ"ס, ובסיוע העברת כוח באמצעות שרשראות לגלגלים האחוריים, היא קבעה ב-1911 את המהירות הגבוהה ביותר אז ביבשה, בים ובאוויר: 228 קמ"ש.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: Edvvc

אותי זה הרשים בעיקר לאור זה שהיא לא הייתה מצוידת בחגורות בטיחות או קשת התהפכות ואף לא בבלמים לגלגלים הקדמיים. הנהג נדרש לנהוג ב־200 קמ"ש את הטרקטור המעוצב הזה כשהוא צריך מדי פעם לפמפם ידנית את משאבת הדלק תוך כדי שהוא מכוון את תערובת הדלק ותזמון ההצתה באמצעות הפקדים שעל ההגה.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: גודווד מדיה

אגב, קארל בנץ לא האמין במרוצים והעדיף להתמקד ביצור מכוניות נוסעים. חברי הדירקטוריון חשבו שזו דרך טובה להצגת יכולת ויתרון טכנולוגי לטובת קידום המכירות, פרקטיקה המיושמת גם היום.

השנייה, מק'מרתרי ספאירלינג (Spéirling; סופת רעמים באירית) הושקה לפני שנה כדי להפגין את יכולת הפלטפורמה החשמלית ולהוות בסיס לפיתוח טכנולוגיות להנעה חשמלית.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: יצרן

ההנחיה הראשונית למהנדסים הייתה לתכנן כלי רכב שלא ישמש כמכונית נוסעים ולא יתאים לסדרת מרוצים כלשהי, פרט לסטנדרטים הבטיחותיים. זו מכונית המצוידת בשני מנועים חשמליים המניעים כל אחד בנפרד את הגלגלים האחוריים.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: יצרן

צמד מנועים נוסף מפעיל שני מפוחים עצומים היונקים את האויר שמתחת לכלי הרכב ומייצרים כוח הצמדה כמעט בדיוני של שני טון עוד בטרם החלה לנוע; תיאורטית אפשר להחנות אותה על התקרה. זו המצאה של ג'ים הל האמריקני מ־1970, מוכרת יותר ממכונית הפורמולה 1 של ברבהם אותה פיתח גורדון מורי ב־1978 ונאסרה לשימוש במרוצים.

כוח ההצמדה העצום אפשר למעצבים לוותר על עזרים אווירודינמיים המייצרים גרר, לעצב את המרכב בצורה קומפקטית ואפילו להשתמש במוטיבים המהווים מחווה לתעשיית הרכב הבריטית של אמצע המאה הקודמת. הנהג בשואב האבק המהיר בעולם – 9 שניות ל-300 קמ"ש – מתמודד עם כוחות תאוצה של 3g ותוך כדי מכוון את עוצמת ההצמדה וגובה המתלים באמצעות הפקדים שעל ההגה. יש דברים שלא משתנים גם אחרי מאה שנה.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: גודווד מדיה

רק שהגלגלים האחוריים של ספאירלינג חווים, כצפוי ברכב המאיץ ל־100 קמ"ש בשנייה וחצי, תופעה המוכרת ממרוצי דראג. ברגע הזינוק החישוקים מחליקים מעט בתוך הצמיג, וסימני הטוש על הגלגלים מבשרים לקבוצה כי יש עוד עניין לפתור, מלבד פינוי חום כאשר קצב העברת הזרם מהמצברים למנועים הוא גבוה לאורך זמן.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: ירון תייר

הם יצטרכו לפתור את זה לפני האתגר הבא, שבירת השיא של פולקסווגן IDR בטיפוס לפייקס פיק. אותה IDR אגב, החזיקה מאז 2018 בשיא טיפוס הגבעה בגודווד, הייתה לרכב הראשון שירד מתחת ל-40 שניות ולרכב החשמלי הראשון שהפגין עליונות ביצועים.

ולא היה מקום נכון מגוודווד כדי לבשר, ובאופן כזה, על תום העידן של מנועי בעירה פנימית בהיסטוריה של הרכב.

העבר, ההווה והעתיד של עולם הרכב - פסטיבל המהירות בגודווד
צילום: גודווד מדיה