פרארי לה-פרארי (LaFerrari)
משבר כלכלי? זיהום אוויר? מחירי נפט? התחממות כדור הארץ? כל אלה נשארו היום (ג') מחוץ לדלת באולם של פרארי בתערוכת ז'נבה, שם הוצגה מכונית-העל הבאה שלה, שנקראה F150 עד כה... אם לרגע היה נדמה שמקלארן עלולה לגנוב את ההצגה עם ה-P1, פרארי מוכיחה שהיא הכוכבת האמיתית עם המכונית החדשה, שנקראת לה-פרארי (LaFerrari, או ה-פרארי). אם לשים לרגע בצד את הפעילות היחצ"נית והבאז שהיה או לא היה (היה, ועוד איך שהיה), בשורה התחתונה, בכל הנוגע למכוניות-על, המספרים הם אלו שמדברים.
החשיפה בז'נבה

בסיבוב הקודם הם קראו למכונית על שמו של אנזו פרארי, מייסד החברה. גם הפעם, שמה של המכונית החדשה אומר הכל – זאת לא סתם עוד פרארי. זאת ה-פרארי. המכונית הכי חזקה, מהירה ומרשימה שאי-פעם נבנתה על-ידי החברה מאיטליה. המהנדסים שמו את כל הביצים שלהם בסל אחד על-מנת ליצור מכונית שתהיה פסגת הטכנולוגיה והיכולת, שתשמש אמת מידה לדגמים עתידיים (כן, גם של המתחרות) ותצוגת תכלית של כל מה שמייצג את פרארי.

כשפרארי הציגה את האנזו, העיצוב שלה היה קשה לעיכול. המצב הפעם דומה, אם כי פחות קשה, בלה-פרארי. מהצד היא נראית כמו, ובכן, פרארי. יש לה גומחה מוחצנת במיוחד שנראית בצורתה כמו השתקפות של תא הנוסעים. מלפנים מתקבל מראה אגרסיבי למדי עם ערב רב של כונסים וסנפירים, וגם משחקי צבע על הדפיוזר שגורמים לו להיראות כמו כנפיים של מטוס, כאשר מאחור המצב קצת יותר סולידי. אבל ככה זה אצל פרארי עם מכוניות שכאלה – היא לא אמורה להיראות כמו פרארי אחרות. ושוב, המצב כאן לא מופרך כמו שהיה עם האנזו.
דינאמיות וביצועים

ואם כבר מזכירים את ה"מיוחדת" היוצאת, מעניין לציין שהלה-פרארי חולקת איתה בסיס גלגלים – 265 ס"מ – וגם אורך – 470.2 ס"מ. אנחנו אומרים חולקת, אך בפועל היא חולקת כבוד ולא בטוח שיש באמת קשר בין השתיים. עם רוחב של 199.2 ס"מ וגובה של 111.6 ס"מ, היא צרה ונמוכה מהאנזו ובכלל זה מעט קטנה ממנה.

הלה-פרארי מציגה חלוקת משקל אופטימאלית (כך פרארי) עם הטייה של 59% לאחור, כאשר מרכז הכובד (כלומר, החלקים הכי כבדים) נמצא בגבולות המסגרת של המכונית. המנוע – V12 בנפח 6,262 סמ"ק שמשודך למנוע חשמלי (מערכת שנקראת HY-KERS) שממוקם ממש מאחורי צמד המושבים. התוצאה היא הספק משולב של 963(!) כ"ס ו"למעלה מ-91 קג"מ", הזמינים מסל"ד נמוך בזכות המנוע החשמלי – אם כי פרארי לא מציינת באיזה סל"ד. מערך הסוללות של הנעת הכלאיים שוקל 60 ק"ג, והן נטענות גם בעזרת אנרגיית בלימה ואנרגיה לא מנוצלת שמייצר המנוע (למשל בזמן פנייה). אל המנוע משודכת תיבת 7 הילוכים דו-מצמדית אשר כמו כל שאר חלקי המכונית מגיעה עם טכנולוגיות טריות היישר ממרוצי הפורמולה 1.
מערכת ה-HY-KERS

ולמספרים שבאמת רציתם לשמוע – פרארי לה-פרארי (לא יודעים אם אי פעם נתרגל לזה) מאיצה ל-100 קמ"ש ב"פחות מ-3 שניות", ל-200 קמ"ש ב"פחות מ-7 שניות" ול-300 קמ"ש ב-15 שניות. במונחים מודרניים זה אומר שהיא מגיעה ל-300 קמ"ש מהר יותר מאשר מקלארן P1 החדשה וגם מבוגאטי ויירון, וקצת יותר לאט מאשר קוניגסג אגרה R. אבל למרבית האנשים זה לא משנה כי פרארי זו פרארי. המהירות המירבית, אגב, עומדת על "למעלה מ-350 קמ"ש".
מספרים נוספים – 330 גרם של פחמן דו-חמצני לקילומטר (פחות מפרארי F12, מאודי R8 וגם מריינג' רובר עם V8, יותר ממקלארן P1); חישוקים בקוטר 19 אינץ' בגלגלים הקדמיים ו-20 אינץ' באחוריים; בלמים בקוטר 398 מ"מ מלפנים ו-380 מאחור. בקיצור, לא רע בכלל.

המספר האחרון שיש ברשותנו הוא 499. לא, זה לא שם הדגם הבא של פרארי (אם כי הוא יכול להיות). זהו, למעשה, מספר היחידות שפרארי מתכוונת לייצר. את המחיר אנחנו לא יודעים, חוץ מזה שהוא איפשהו בין הרבה מאוד להמון, אבל אנחנו כן יודעים לספר שיש לא פחות מ-700 לקוחות מעוניינים ברשימת ההמתנה. אגב – אנחנו מקווים שאתם יושבים – לפחות אחת מהמכוניות צפויה לעשות עלייה לארץ הקודש.