הוא נראה צעיר בהרבה מגילו וממה שניתן לצפות ממנהל בכיר בקבוצת ב.מ.וו. הוא גם מדבר באופן הרבה יותר ישיר וקליל מבכיר בהנהלה אירופאית, אולי בהשפעת המותג מיני אותו הוא מנהל. קאי סיגלר (Kay Segler), סגן נשיא בכיר בקבוצת ב.מ.וו וראש המותג מיני, נראה מתאים לנהל מותג צעיר ואופנתי שכזה, ובאופן מפתיע הוא גם מכיר היטב את ישראל. אחרי הכל הביקור הראשון שלו אצלנו היה עוד ב-1975.

"אצלנו, בקבוצת ב.מ.וו, אינך מתחיל במכונית אלא במותג ובמה שאתה רוצה ממנו", מסביר סיגלר, כשהוא לוגם מהקפוצ'ינו בספל הייחודי למיני בפגישה שלנו במהלך תערוכת ז'נבה. "התחלנו בשנת 2000 עם מכונית אחת ושני מנועים ואז הוספנו את הקופר S, את האוטומטיות והדיזל ועוד, ועוד. היום יש לנו 7 דגמים שמחולקים לשני עצים. אחד עם 200,000 כלים וכולל את רוב המבחר שלנו. השני, עם הקאנטרימן והפייסמן, מביא כ-100,000 מכירות. אבל הסיפור שלנו גדול יותר. הוא מתחיל בתפישה שלנו לגבי השוק. אנחנו רוצים להיראות כמותג אמיתי, ועם 300,000 כלים אנחנו יכולים להיראות כמותג גלובאלי. יחד עם זאת, אנחנו צריכים כל הזמן לשמור על ייחוד".
"אני חושב שניתן לקבל אקסקלוסיביות בכל שוק, בין אם זה בארצות הברית או בישראל. מיני צריכה להיות ניסיון אחר מהמוצר. אנשי המכירות והסוכנויות, דרך התנהגות הלקוחות וכלה ברעיונות המשוגעים שלנו. הכל צריך להיות מיני".
צילום: תומר פדר, רונן טופלברג, גיא רוטקופ, יצרנית
מיני רודסטר (צילם: תומר פדר)

כמה גדול צריך להיות המבחר של מיני?
"זו שאלה מורכבת. אנחנו נמצאים היום ב-105 מדינות עם 1,500 סוכנים. המכוניות שלנו מיוצרות באותו מקום, אבל אנחנו לא יכולים לייצר גם את אנשי הרשת שלנו. חינוך הסוכנים שלנו הוא הדבר הכי חשוב כדי שנוכל להביא אותם ואת הלקוחות שלהם לחיות את מיני באופן המתאים למקום שלהם. ולכן אנחנו לא יכולים לגדול בצורה אימפולסיבית, אלא חייבים לצמוח באופן ליניארי ומאוד הדרגתי. לא להציג שפע חידושים ואז לעצור אלא להיות עקביים בהתפתחות. עץ ה-200,000 שלנו מגיע מאוקספורד כבר הרבה זמן. המפעל הזה עובד כמעט 24 שעות ביממה אבל אנחנו לא מייצרים יותר מכוניות במקומות אחרים. כך אנחנו מבטיחים איכות גבוהה ואקסקלוסיביות, ולכן הכלים שלנו לא מאבדים מערכם".

"הרבה מותגים הם משעממים ולא נותנים חוויית לקוח מעניינת. במיני הלקוח מחייך ואנחנו רוצים לשמור על זה. מה שטוב בשיטת הייצור הגמישה שלנו, בה אותו קו מייצר את רוב המכוניות, הוא שלא אכפת לנו אם יקנו מיני קופר או קבריולה, אנחנו יכולים לשחק בכמויות בזריזות".

עד עכשיו רוב המכוניות נשענו על אותו הבסיס. האם זה יישאר כך?
"אנחנו קוראים לזה ארכיטקטורה. התחלנו עם המיני הרגילה בעלת 3 הדלתות ואז עברנו לגרסאות שלה. כאשר הצגנו את הקאנטרימן היו הערות רבות מעיתונאים ששאלו אם זה לא גדול מדי בשביל מיני. ההצלחה אומרת שזה לא כך. מה שלמדנו הוא שאנחנו יכולים לגדול מעט בלי השפעות שליליות. אבל זה צריך להיות בהדרגה. אנחנו לא חייבים רק מכוניות קטנות, ויש הרבה פוטנציאל בלגדול מעט במידות. יש עדיין פלחים אמיתיים בשוק בהם עוד לא נגענו".
צילום: תומר פדר, רונן טופלברג, גיא רוטקופ, יצרנית
מיני קופה (צילם: רונן טופלברג)

מה למדתם מדגמי הנישה הנוכחיים (כלומר קופה, קלאבמן, וכו')?
"לרודסטר ולקופה אין מתחרות אמיתיות, המכירות טובות ואנחנו רואים ש-10% מההזמנות הן של הקופר וורקס (Works), מה שאומר שפגענו בנקודה טובה. זה עדיין תחום קטן אבל פתאום אנחנו שולטים בו, ולמרות שהכמויות קטנות זה תחום עסקי טוב. הפייסמן מקבל פידבק טוב והוא נראה כדרך חדשה לשלב בין פנאי לקופה. אנחנו גם יודעים שהמתחרים עובדים על זה אז זה אומר שפעלנו היטב. מה שלמדתי זה לקבל הרגשה טובה מפתיחת פלח חדש בו אין מתחרים ולא לחשוש מכך".

ובכל זאת, נראה שהקלאבמן פחות מצליחה?
"בהתחלה היא הייתה מאוד חשובה ונהנינו לפתוח פלח חדש עימה. בארצות הברית וביפן היא חשובה. במדינות אחרות המכירות לא גבוהות אבל מה שחשוב הוא שאף אחד לא ציפה למכונית כזו. עכשיו בזכותה יש לנו וואן. היסטוריית מיני המקורית ייצרה 600,000 וואנים ועשתה זאת עד 1986. אז ניסינו לעשות גם כאן משהו חדש ולראות איך הוא ילך. וואן כזה יכול לשמש לקידום חברות וליהנות ממיסוי נמוך באירופה. גם כאן המוטו הוא אל תסתכל על אחרים אלא 'רק עשה זאת'".

איך ישפיע שיתוף פלטפורמת ההנעה הקדמית עם ב.מ.וו?
"זה אומר שיש לנו כעת מקור יותר גדול של מרכיבים לבחור מהם עבור המכוניות שלנו. זה יחסוך לנו כסף במקומות מסוימים ולכן זה יבטיח שמיני תהיה מיני ללא פשרות".
צילום: תומר פדר, רונן טופלברג, גיא רוטקופ, יצרנית
מיני קאנטרימן

האם נראה יותר סינרגיה בין ב.מ.וו ומיני?
"נחלוק איתם את כל המנועים בעתיד. כרגע יש לנו את השיתוף עם פיג'ו, ובעתיד כל המנועים יהיו מב.מ.וו. מקום נוסף יהיה במיני קונקטד (Connected), עם מערכות המולטימדיה והחיבור החשוב לסמארטפונים. כאן השאיפה שלנו היא להביא לדרך חיבור קלה ונוחה יותר מאשר היצרניות האחרות".

האם תלכו על מכונית קטנה יותר, כמו הרוקטמן התצוגתית?
"זו תמיד שאלה של כדאיות עסקית. מכונית קטנה אינה תמיד יותר זולה, אבל הלקוח באופן טבעי מצפה להורדת מחיר משמעותית. אבל הכדאיות גם לנו וגם ללקוח חייבת להיות שם.
האהדה שקיבלה מכונית התצוגה מראה שהרבה פרטים עיצובים ברוקטמן היו נכונים ומושכים. היא גם הראתה שמכונית קטנה שתיוצר על ידי מיני תהיה הרבה יותר מעניינת מהמקובל כיום בשוק. אבל הצד העסקי שלה קשה מדי עבורנו".

מיני שינתה את שוק היוקרה הקטן בדרכים רבות. מה אתה חושב היה ההיבט החשוב ביותר?
"אני בטוח שהדבר החשוב ביותר מבחינתנו היה להבין שמותג אינו רק המכונית. הסוכנויות שלנו מראות זאת, וכך גם המיני יונייטד שלנו שמכנס פעם בשנתיים לקוחות מכל העולם. אנחנו עושים הרבה דברים ופעילויות עם הלקוחות. זה לא רק למכור מכוניות אלא הרבה יותר.
יש לנו היום אופניים מתקפלים ואנחנו מובילי שוק עימם באירופה. יש לנו בובת כלב שנמכרת ב-60,000 עותקים מדי שנה באירופה. זה אומר שאנחנו יכולים לעשות המון עם המותג מיני. זה רק עניין של מיקום ועסקיות".
צילום: תומר פדר, רונן טופלברג, גיא רוטקופ, יצרנית
מיני רודסטר (צילם: גיא רוטקופ)

חקרתם את הכיוון החשמלי והצגתם אפילו מכונית כזו. מה המסקנות?
"המסקנה הברורה היא שאנחנו לא הולכים לכיוון החשמלי אלא להיברידי נטען. יש לנו הרבה ניסיון עם חשמל. ייצרנו 700 מכוניות מיני חשמליות שנבחנו על ידי הלקוחות. אבל מכונית קטנה עם מצברים כבדים כבר לא הייתה מיני. היא איבדה את תחושת הקרטינג הקלילה שלה והיו בה יותר מדי פשרות. אז הכיוון הכללי שלנו יהיה היברידי נטען אבל זה לא יקרה בטווח הקרוב".

ומה הם האתגרים הגדולים ביותר עבור מיני עכשיו?
"האתגר הגדול יהיה לשמור ולחנך את 1,500 הסוכנים שלנו ולגרום להם שיחיו את 'דרך החיים של מיני' בגרסה המקומית שלה בכל ארץ. כי מה שאנחנו עושים כאן לא משפיע עליהם ישירות. המפתח הוא שם, אצלם, ואת זה צריך לעשות כל יום.
הגדילה בישראל נעשתה בגלל הסוכנות החדשה אבל יש אצלכם עוד פוטנציאל לשיפור עצום שעוד לא נגענו בו. הייתי בישראל מספר פעמים ואני חושב שמיני מתאימה לסגנון החיים שלכם. לטעמי אין שידוך טוב יותר מאשר בין סגנון החיים בתל אביב הבליינית ומיני. זה מתחיל לזוז אבל חינוך כזה לא נעשה ביום אחד".