ב.מ.וו סדרה 7
507 ס"מ ו-1,825 ק"ג. מספרים גדולים, הרבה אוטו. הצבע הלבן – השחור החדש – לא מצליח לכסות את המימדים, שהקווים הללו לא מנסים להסוות. הם מדגישים את מימדיה, הראויים לספינת דגל של יצרנית וותיקה ומכובדת. הדור האחרון (שהוצג ב-2009), מחק את השרידים האחרונים מנוראות בנגל של 2001 (אליהם ניתן להתייחס כפרעות תשס"ב, בהם כריס בנגל הרג את יופייה של ה-E38 שקדמה לה), וכעת מתיחת הפנים הקלה של אמצע חיי הדגם מסתפקת בנגיעות קלות בכדי להישאר מעודכנת.

והיא עושה זאת בהצלחה. ההנמכה הקלה (8 מ"מ) ביחד עם קו הגג (שלא השתנה) נותנת הרגשה של מכונית ארוכה ונמוכה. מלפנים נגלה יחידות תאורה ששופרו (אפשרות לתאורת LED מלאה), מראה מודגש יותר לגריל הכליות (יותר כרום מסביב ומעבר מ-12 צלעות ל-9 בכל כליה) וכניסות אוויר גדולות ורבות יותר בסינר הקדמי. התוצאה לטעמי טובה. החרטום נראה כעת מאיים יותר וכבד פחות מאשר לפני מתיחת הפנים ומבט מהצד ומאחור מגלה מראה החלטי, מגובש ואלגנטי.
צילום: שחר אלגזי

ספינת יבשה
אני חושב שזה כמעט מיותר לציין שכל המתכת הזו יכולה לאכלס בתוכה ארבע נפשות מכל מין וגודל. אני יכול לפרט כמה עמוק ומחבק המושב (ולציין שהייתי שמח אם ניתן היה לכוונן את המושב נמוך יותר). כמה רך ומלטף הוא העור וכמה מדויקת היא התפירה. הסדרה 7, כבר שלושה עשורים מתמודדת חזקה על תואר המכונית הטובה בעולם, יודעת את העבודה, לפני ואחרי מתיחת הפנים הזו. אין בכך משום הפתעה – החוויה כאן נעימה, מרווחת ונינוחה.

השינויים בתא לעומת הדור הקודם מתרכזים בעיקר בלוח השעונים (שיודע לשנות את מצבי התצוגה בו בהתאם לתוכנית הנהיגה הנבחרת), במסך השליטה המרכזי, במערכות הסאונד (האופציונאליות) ובמערכות הבידור (ליושבי המושב האחורי). סביבת הנהג היא ב.מ.וו קלאסית – איכותית ומוכרת. העץ הכהה, העור הבהיר ונגיעות האלומיניום מריחים ומרגישים כמו כספת בנק במונאקו. התפעול אינטואיטיבי אך אני רושם לעצמי שמנורת החיווי של חיישני הגשם נסתרת מעיני הנהג. ביום גשום זה קצת הציק. ואם כבר להיות קטנוני, דלת תא המטען (הענק) מורכבת על שתי זרועות שהן לא יותר מצמד צינורות מכופפים וחשופים. לעומת זאת סידור הכלים וערכת העזרה הראשונה הנמצאים בתא, מחזירים אותנו לרצף המחמאות.

ניסיון לנווט את המכונית הגדולה הזו מחוץ לחניית היבואנית, על היציאה הצרה שבה, מתגלה כמשימה שמצריכה יכולת על חושית. קשה באמת לדעת איפה נגמר האוטו ומתחיל עמוד הבטון. חיישני החנייה (וגם מצלמות הצדדים המצוינות) מתגלים כהכרחיים. זו הפעם האחרונה היום, שמשהו מבחוץ יפר את השלווה שבתוך המכונה הזו. הבידוד מצוין – לכבוד מתיחת הפנים הוספו חומרי בידוד בבתי הגלגלים, בתחתית המרכב ובקורות B ו-C במטרה להשאיר מפגעים ורעשים בחוץ.
צילום: שחר אלגזי

הנוחות בעיר ומחוצה לה מצוינת. מעט רעד ורעש יחדרו על שיבושים קשים מאוד, על כביש גלי יורגש מחסור בריסון רק מעל לכ-150 קמ"ש. מי שירצה יותר נוחות ושקט בכביש יבחר במצב הקומפורט היעיל מאוד. מי שירצה קצת יותר ריסון יבחר במצב הספורט פלוס (אלו שולטים על תגובות המנוע, ההגה ותיבת ההילוכים ומשנים את הגדרות הבולמים ובקרת היציבות). זהו. אין מושלם בעולם שלנו – אבל זה מרגיש קרוב מאוד לשם.

סירת מרוץ?
הגרסה הנבחנת צוידה במנוע בעל 6 צילנדרים מוגדשים (2,979 סמ"ק), בטור כמובן. הביצועים דומים לגרסה הקודמת אך נתוני צריכת הדלק והזיהום שופרו. יחידת הכוח משודכת כעת לתיבה אוטומטית עם 8 יחסי העברה. אם למישהו היה ספק בקשר ליכולת של המנוע הזה לשכנע את שני הטון לנוע, תנוח דעתו נוכח הנתונים הבאים: תאוצה ל-100 קמ"ש ב-5.7 שניות, 45.7 קג"מ החל ב-1,300 סל"ד. מספרים מרשימים, שוב.

רוב הזמן המנוע הזה שקט מאוד וחזק מאוד. הוא זורח בעיקר בסל"ד נמוך ובינוני, אך יטפס בחדווה גם אל הקו האדום. שם, גבוה, הוא אינו מייצר תוספת דחף משמעותית ופעולתו הופכת נוכחת, עם צליל רייסרי שלא מתאים לאווירה הכללית כאן. פעולת התיבה מצוינת. ההעברות מהירות, חסרות תפרים וחלוקת יחסי ההעברה נכונה. עקיפות ותאוצות הן עניין של מה בכך, להביא את מחט הספידומטר אל המגבלה האלקטרונית שלה זו מלאכה מהירה ופשוטה למדי.
צילום: שחר אלגזי

גם כשהכביש מתעקל קל לשמור על מהירות גבוהה מאוד. אומנם ישנה רכינה קלה, אך האחיזה אדירה ואין דבר שיזיז אותה מהקו הנבחר. בדרכים צפופות ומפותלות יותר, הביצוע מרשים פחות, והיא לא מצליחה להסוות את המשקל, המימדים והרכות שבה. המצב משתפר במצב ספורט פלוס, שם גם פעולת ההגה המדויקת מקבלת משקל ראוי (אבל מושפע מאוד מפני הכביש), אבל ברור לגמרי שהיא מעדיפה שיוט מהיר מאוד על פני כביש מסולסל מדי. לאחר 798 ק"מ של מבחן גילינו שה-740 הלבנה צרכה ליטר אחד של דלק על כל 6.9 ק"מ מהירים ומרווחים.

מסביב לעולם
בתיק העיתונות ב.מ.וו קוראת ל-7 "פאר ספורטיבית". אך הסיפא מעט מיותרת. מדובר במכונית פאר, מבוצעת ומבצעת ברמות הגבוהות ביותר. הכיול שלה מראה שגם בב.מ.וו אף אחד לא משלה את עצמו שקוני המכוניות הללו רצים מהסוכנות לנורדשלייפה. מתיחת הפנים הזו, הכוללת עשרות שינויים ושיפורים, היא המהלומה העדכנית של ב.מ.וו בקרב האגרוף המתמשך על תואר המכונית הטובה בעולם. הקרב הזה עולה מדרגה עם הצגת ה-S קלאס החדשה לפני מספר שבועות. אנחנו מתכננים להיות שם ולהשוות אותן ראש בראש. זה, כנראה, לא ייגמר בנוק-אאוט.