מרצדס A קלאס
הרעיון של
מרצדס קטנה נשמע מצוין, סמל הכוכב הנחשק הצמוד למכונית במחיר שפוי יחסית. אבל משהו במעבר מהרעיון לביצוע, בדור הראשון של ה-A קלאס, לא ממש עבד. זה התחיל עם עיצוב קשה לעיכול, המשיך עם כישלון דינאמי עם התהפכות במבחן המבוצע על ידי מגזין שבדי ומדמה התחמקות מאייל בכביש. ההתהפכות הביכה מאוד את מרצדס, שרצו לתקן את המכונית. הדור השני סבל גם הוא מעיצוב לא ממש מושך, וכלל לא זכה להגיע לישראל. אבל עכשיו, מרצדס מציגה דור חדש ל-A קלאס, שנראה שונה לחלוטין מהדורות שקדמו לו. זו מרצדס קטנה שמסתכלים לכיוונה ואומרים וואוו, ולא היא אולי מכוערת, אבל בטח יעילה. ועל הכוונת נמצא הצמד החדש גם כן:
ב.מ.וו סדרה 1 ו
אודי A3.
קל להתאהב ב-A החדשה כבר מהתמונות. היא מבוססת על
מכונית התצוגה המרשימה שהוצגה בתערוכת שנגחאי בשנה שעברה, והיא שמרה על הקווים האגרסיבים שלה. מרצדס מדברים על כך שהאות A מסמנת התקפה (Attack), וזה לא רחוק מהמציאות. המכונית נראית, במיוחד מלפנים ומהצד אגרסיבית למראה עם הגריל הגדול והמרשים של מרצדס ופס הלדים ופנסי הקסנון שמשלימים חזית מאיימת. אז נכון שבזוויות מסוימות היא עלולה להזכיר כל מיני מכוניות אחרות, אבל התוצאה הסופית בהחלט מרשימה. זו מרצדס שתמשוך את העין והלב ואח"כ את הראש (לפחות בגרסאות המאובזרות יותר).
צילום: מנהל
כמו ברוב ההשקות של מכוניות ממותגי יוקרה, גם כאן המכוניות בהן נהגנו היו אך ורק מהגרסאות המאובזרות יותר עם שפע תוספות בתשלום. זה אומר מערכת קול של הרמן-קרדון (מצוינת), מערכת ניווט, ברוב המקרים ריפודי עור, גג שמש, פנסי קסנון ולדים – בקיצור, הכל. הגרסה שאנחנו קיבלנו לנהיגה הייתה ה'אורבן', מה שאומר שכניסה לתוך תא הנוסעים הפגישה אותנו עם צמד מושבי ספורט מרשימים מאוד למראה. הם אוחזים טוב, אבל משענת הראש הלא מתכוונת עלולה להפריע לחלק מהאנשים מכיוון שהיא מעט בולטת כלפי חוץ. העיצוב הפנימי נאה כאשר במרכז בולטים שלושה פתחי מיזוג בגימור כרום, ואפשרות לבחור בין שפע שילובי צבעים. (עדיף לא שחור עם שחור, זה גורם לעסק להיראות פשוט יותר). מעל שלושת פתחי המיזוג תמצאו מסך מגודל, שנראה קצת כאילו שכחו להרכיב אותו ונזכרו מאוחר מדי. הקונסולה המרכזית תהיה מוכרת למי שישב פעם במרצדס אחרת, ובסה"כ הכל נאה עם שפע של עור בתפירה כפולה, אם כי נגיעה תראה שמתחתיו יש פלסטיק קצת פשוט, אבל העין תהיה מרוצה. בכל הקשור למרווח, בגרסאות עם גג השמש חסר מעט מרווח ראש לגבוהים, אך בשאר המדדים הכל בסדר, למעט אולי עוד קצת מקום לברך ימין, שוב לנהג גבוה בלבד. הראות החוצה לא מדהימה הודות לשמשה קדמית נמוכה יחסית, אבל התחושה שיושבים עמוק בתוך הרכב היתה לטעמי.
מעבר למושב האחורי מתחיל עם כניסה מעט צרה כשהיושבים שם יהנו מפתחי מיזוג נוחים, מרווח רגליים סביר וקצת פחות לראש. בגרסה הזו גם מאחור יש מושבים שונים, שיהיו נוחים לשניים ופחות לנוסע השלישי שגם לא ייהנה ממנהרת הינע (שבפועל לא קיימת למעט בדגמי ה-AMG בעתיד). תא המטען מספק, אבל פתח ההטענה שלו צר יחסית מה שפוגע בשימושיות.
מרצדס תציע כסטנדרט מערכת התראה להתנגשות לפנים-אחור, שמזהירה בנורה אדומה על קרבה יתרה לרכב מלפנים, וכאשר מדובר בסיכוי להתנגשות גם בצליל שיאיר את תשומת ליבו של הנהג ואז גם תחזק את עוצמת הבלימה כדי לקבל עוצמה מרבית גם במקרה של לחיצה חלשה יחסית. זהו צעד מבורך שהמערכת היא סטנדרטית (וגם חריג לקטגוריה), אבל חבל שהיא לא משלבת כסטנדרט גם בלימה עצמאית במקרה חירום. אגב כאופציה אפשר לקבל עוד מערכות בטיחות נוספות כגון שמירת נתיב, מכונית בשטח המת במראות ועוד.
צילום: מנהל
מנוע וביצועיםמרצדס A קלאס החדשה מוצעת אך ורק עם מנועים מוגדשים. יש שלושה מנועי דיזל, בהספקים של 109 עד 136 כ"ס (ומנוע נוסף, עם 168 כ"ס, שיוצג בתחילת 2013) ושלושה מנועי בנזין, עם הספקים שיזכירו לכם את קבוצת VAG (עם 122 כ"ס, 156 כ"ס ו-211 כ"ס). אנחנו מתחילים את פרק הנהיגה עם גרסת ה-250 אורבן. המנוע כאן מספק 211 כ"ס ב-5,000 סל"ד, אבל רובו מושג עוד קודם. כמו בכל מנוע מוגדש העניין כאן הוא זמינות הכוח, וכאן מדובר על 35.7 קג"מ בטווח שבין 1,200 ל-4,000 סל"ד. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה. הביצועים טובים מאוד עם 6.6 שניות ל-100 קמ"ש ו-240 קמ"ש מרביים.ידית ההילוכים ממוקמת על ההגה, ויש אפשרות לתפעול ידני עם משוטים מאחורי ההגה. התיבה עצמה עובדת טוב ברוב הזמן, ויש לה מצב ספורט. במצב הרגיל היא עובדת יפה אם כי מעט איטית בשונה מה-DSG למשל, אבל בדומה לה, גם היא מתבלבלת מדי פעם בנהיגה עירונית, ויכולה להיות פחות נעימה אם תאיצו בחוזקה ותעזבו את הדוושה לדוגמא. מצב הספורט מביא להעברות מהירות יותר ובכלל בכל הקשור לביצועים אין תלונות. המכונית מהירה ומאיצה יפה, אך מרגישה פחות תזזיתית מגולף GTI לדוגמא, אולי גם בזכות הבדל משקל של מעל 100 ק"ג בין השתיים. המנוע נושם נהדר ורץ בסל"ד בקלילות, הכוח זמין תמיד והמכונית שמחה להאיץ אם רק תבקשו.
בהמשך התרשמנו מעט מגרסת ה-A200 (מנוע 1.6 ליטר מוגדש, 156 כ"ס), עם תיבת הילוכים ידנית. התיבה לא ממש נעימה לשימוש עם חוסר בדיוק. המנוע עצמו פחות הרשים מגרסת ה-250, והרגיש מעט יותר מחוספס, אם כי בכל הקשור לכוח, גם לו אין במה להתבייש.
לגבי הנאה מנהיגה, ה-A קלאס הפתיעה לטובה. זה מתחיל עם ההגה האלקטרו-מכאני שמצעי משקל ודיוק טובים כניסה טובה לפניות ויכולת גבוהה. בטח כאשר זוכרים שזו הגרסה הרגילה, ללא שיפורי מתלים, אבל כן עם צמיגים מגודלים, 225/45-17 מבית מישלן (פרמסי HP), שמשום מה מקפידים לצעוק הרבה לפני שקורה משהו בפועל.
בכל הקשור לנוחות, היא פחות הרשימה כשמחוץ לעיר היא מתקשה עם שיבושים קטנים ובינוניים ומעבירה אותם הישר לתוך תא הנוסעים. בשיוט היא גם לא הייתה שקטה במיוחד עם רעשי כביש ורוח מורגשים. זה לא נורא, אבל על כבישי הארץ הלא ממש מבריקים זה עלול להיות בעייתי. מצד שני, עם מידת צמיגי שפויה יותר זה יכול להשתפר. נחכה ונראה.
צילום: מנהל
סיכום
ה-A קלאס החדשה היא בדיוק מה שצריכה להיות מרצדס קטנה. היא קודם כל מרשימה למראה, תוכלו לאבזר אותה כאילו מדובר בבייבי S קלאס (ולשלם בהתאם), עם מראה פנימי וחיצוני מרשים מאוד. המנועים טובים, תיבת ההילוכים כפולת המצמדים עובדת טוב ברוב הזמן והיא בהחלט נחמדה לנהיגה, ורק נושא הנוחות לא מבריק. השאלה הגדולה כאן היא נושא המחיר בישראל שעדיין לא ברור, ורמות האבזור. גרסאות הבסיס שלא היו בהשקה נראית פשוטות יותר משמעותית בכל הקשור לתא הנוסעים, ומעט בעיצוב החיצוני.
עכשיו רק נשאר לקוות שה-A קלאס שתגיע אלינו ברבעון האחרון של השנה, תוצע במחיר תחרותי, וברמת אבזור בסיסית מספקת, כי מדובר במכונית מעניינת, למרות כמה מגרעות קלות. עוד על השקת ה-A קלאס, בגיליון אוגוסט של מגזין אוטו.
