סדנת זגאטו נמכרה

אלפא רומיאו 6C 1750 משנת 1930ולדימיר אנטונוב, איל הון ובנקאי רוסי שהתעניין בשעתו ברכישת סאאב, הנו הבעלים החדשים של סדנת העיצוב האיטלקייה הוותיקה זגאטו. אנטונוב, שהרשויות האמריקאיות חסמו בפניו בעבר את רכישת סאאב מידי GM בשל חשדות למעורבות בפעילות לא חוקית, לא נשבר או עצר מאז; איל ההון רכש בינתיים את יצרנית מכוניות העל ספייקר ההולנדית, את מומחית רכבי המרוץ לשטח בוהלר אופרוד ואת סדנת הרכב Coventry Prototype Panels – CPP (שתי האחרונות בריטיות) הבונה בין היתר את הסופר-סלון החשמלית לייטנינג GT.
ההיסטוריה של זגאטו על רגל אחת
אוגו זגאטו הקים ב-1919 בסמוך למילאנו שבאיטליה חברה הנושאת את שמו להנדסה, בניית מרכבים ועיצוב לתעשיית הרכב המתפתחת במהירות באותה העת. זגאטו הפך במהרה לשם דבר בעיקר הודות לשיטות הבנייה והתכנון אותן הביא מתעשיית המטוסים, ונחשב לאחד מחלוצי השימוש בבנייה קלה בכלי רכב וליישום עיצוב אווירודינמי גם במכוניות.
יצרניות מקומיות כמו אלפא רומיאו, לאנצ'ה ופיאט החלו כמעט מיד לעבוד עם הסדנה כאשר התוצאות לא פעם הפכו ליצירות מופת מהנחשקות בעולם הרכב; אלפא רומיאו 1750 גראן-ספורט או ה-2300 8C הן דוגמאות בהחלט ראויות.
לאחר מלחה"ע ה-2, עם התפתחות קטגוריית ה-GT החדשה בעולם מרוצי המכוניות, התרחב שיתוף הפעולה של הסדנה האיטלקית עם חברות נוספות, בהן גם פרארי שרק הוקמה ואסטון מרטין ובריסטול הבריטיות. זגאטו התמחה גם בבניית אבות-טיפוס או מכוניות תצוגה שיוצרו פעם אחת בלבד, ועבודותיו פיארו דוכני יצרניות כמו פורד, יגואר, וולוו, קאדילק, ורולס-רויס בתערוכות הרכב השונות.
בעת מכירת החברה ל-CPP היא נוהלה על-ידי אחד מנכדיו של אוגו זגאטו – אנדראה זגאטו. לא נמסרו פרטים נוספים אודות העסקה, בכלל זה סכום הרכישה או התוכניות של אנטונוב לגבי הסדנה האיטלקית. ולמרות שהתמונה עדיין רחוקה מלהתבהר נראה כי המשקיע הרוסי נחוש בדעתו להקים יישות עצמאית לייצור כלי רכב או לספק שירותים לתעשיית הרכב.