סיאט איביזה – מבחן דרכים (1.0 ל' טורבו, אוט')

האיביזה הקודמת היתה אחד הדגמים הוותיקים בקטגוריה, ובכל זאת נמכרה במספרים גדולים גם בערוב ימיה, כשלא מעט מחייה היא מחזיקה בתואר הסופרמיני הנמכרת ביותר בארץ. הסיבה העיקרית לכך היתה מחיר – היא הציעה חבילה סבירה עד טובה במחיר נמוך משמעותית משל רוב המתחרות, ולכן הציעה תמורה מצוינת למחיר. כך שליורשת שלה ממתינות נעליים גדולות מאוד למלא. האם היא מסוגלת לעמוד במשימה?
 

הדור החמישי של סיאט איביזה מציג פרופורציות שונות משמעותית משל קודמו, עם אורך דומה שאורז בסיס גלגלים ארוך משמעותית (256.5 ס"מ לעומת 247 ס"מ) ומשודך לגוף רחב יותר משמעותית (ב-8.5 ס"מ). האיביזה מעוצבת בקווים חדים, כמקובל היום, עם קפל בולט לאורך הצד והתוצאה היא מכונית נאה – אבל קשה לומר שהיא בולטת במגרש החניה. עיצובה, שנושא דמיון רב לעיצוב אחותה הגדולה, הליאון, נטמע בסביבה. לפחות ברמת האבזור סטייל ובצבע שחור, כפי שהגיע אלינו רכב המבחן. ובקיצור – אף אחד לא יעקם את האף כשתחנו, אבל גם אין מה לצפות להתקהלות מעריצים.

 

 

גם תא הנוסעים מתאים לאותה הגדרה – העיצוב עוקב אחר הנוסחה המקובלת בקונצרן, עם קווים פשוטים שמתחברים לכדי מראה סולידי. ארגונומיה טובה ומתגים/כפתורים/חוגות מוכרים מדגמים אחרים של הקונצרן עוזרים להסתגלות מהירה ותפעול קל. החומרים נאים למראה וחלקי הדשבורד מורכבים, ברובם, בצורה הדוקה ומדויקת, אך הידיים מגלות במהרה שכל הפלסטיקים הם מהזן הנוקשה והפשוט, מה שלא תורם לתחושה איכותית. מזל שבסיאט דאגו לך שההגה, ידית ההילוכים ומשענת היד בדלת יעטפו בחומרים נעימים, כך שרוב הזמן החומרים הפשוטים לא מפריעים.

 

תמורת שבעת אלפי השקלים שנדרשים להוסיף עבור גרסה זו (ביחס ל'רפרנס' הבסיסית) מקבלים חישוקים קלים בחוץ (בקוטר "15), מסך "8 במקום "5 בפנים, ובקרת שיוט אדפטיבית (ולא רק בלימה אוטונומית). מסך המולטימדיה הגדול נאה למראה וקל לתפעול ועוזר לתא להראות מודרני יותר מאשר ברמת הבסיס. הוא משרת גם את מצלמת הרברס שמציעה תמונה איכותית אך שדה ראיה לא מוצלח (מופנית בזווית חדה מדי כלפי מטה). מערכת המולטימדיה כוללת דיבורית (כמובן) שגם יודעת להציג את שם המתקשר בעברית – עם באג משעשע אחד: בכל מקום בו מופיע הצמד "אל" היא מחברת את הא' ל-ל'. מישהו התבלבל בכללי הכתיב עם ערבית?

 

יש לציין את העובדה שכל ארבעת החלונות מתופעלים בלחיצה אחת – אנחנו עדיין לא מבינים איך ב-2017 זה עדיין לא הסטנדרט בכל המכוניות.

 

 

אבל ב-97,000 שקלים יש היום מכוניות סופרמיני שנותנות יותר אבזור נוחות – כאן אין, למשל, בקרת אקלים או מפתח חכם שניתן למצוא אצל חלק מהמתחרות (שניהם זמינים ברמות הגימור הגבוהות יותר). בשורה התחתונה – אבזור סביר, שמצליח לא להעליב, אבל לא יותר מכך.

 

המרחב לנהג סביר – יש הרב מקום לראש ולכתפיים, אך ברך ימין קרובה מדי לקונסולה המרכזית ולתחתית ההגה. לנהגים מסוימים, בתנוחות נהיגה מסוימות, הברך עלולה להיחבט בפלסטיקה. המושב עצמו נוח, וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה בזכות טווח כיוון רחב להגה, גם לעומק. גם היצע תאי האחסון בסביבת הנהג טוב, הן בגודל והן במיקום.

 

המושב מאחור מציע שפע מקום לברכיים ולראש, והמושב עצמו בגובה טוב ועם בסיס עמוק מספיק. המושב האמצעי בעל מבנה פחות נוח משני הצידיים, כמקובל היום, אך נהנה מריפוד סביר – לא דבר מובן מאליו. מצד שני, היושב במרכז יסבול ממנהרת הינע גדולה. עיגון מושב ילדים באמצע המושב האחורי בעייתי עד בלתי אפשרי בגלל תפסי חגורות שקועים וקרובים מדי לאמצע – הבוסטר/מושב פשוט חוסם את הגישה אליהם. אגב מושבי ילדים – אפשר לבטל את כרית האוויר במושב הנוסע הקדמי, אך שם אין עיגוני איזופיקס. גם העיגונים במושב האחורי לא מצטיינים – הם קבורים במעמקי הריפוד וקשה להגיע אליהם.  

 

תא המטען גדול – הכי גדול בקטגוריה אם להאמין לנתונים הרשמיים. הנפח מושג בזכות ממד גובה מרשים, ופחות בזכות שטח רצפה יוצא דופן. רצפת תא המטען נמוכה מהמקובל, ולמרות זאת מצליחה להחביא תחתיה צמיג רזרבי בגודל מלא. סף ההטענה מעט גבוה מהרצוי.

 

 

האיביזה הקודמת הציעה מתלים עם יכולת ספיגה מרשימה על חשבון התפשרות ביכולת הריסון – שהתאימה מאוד לאופי השימוש המקובל במכוניות כאלו. הדור החדש חוזר לכיול המתלים הנוקשה  שאפיין את הדגם בעבר. התוצאה היא מתלים שעושים עבודה סבירה על כבישים סבירים, יותר עוקבים אחרי שינויי סלילה מאשר סופגים אותם – אבל לא ממש אוהבים שיבושים עם שפה חדה כגון מכסי ביוב שקועים או שברים באספלט. רצף שיבושים – למשל כביש סדוק ממעבר משאיות או טלאי אספלט שבוצע ברשלנות יצליחו להרקיד את האיביזה, אך שקעים וגלים בכביש לא מצליחים לטלטל אותה.

 

בידוד הרעשים מיישר קו עם הנוחות – בידוד רעשי הרוח טוב עד אזור 120 קמ"ש, אך בידוד רעשי המנוע והכביש בינוני. על אספלט איכותי הרכב שקט למדי – על אספלט רועש ובמהירות בין עירונית משתלטת על התא נהמת צמיגים. ואת הכל מלווה צליל המנוע הייחודי של מנוע תלת-צילינדרי. בסל"ד נמוך – אליו דוחקת אותו לא פעם תיבת ההילוכים – המנוע גם יכול להיות קצת מחוספס. מי שרגיש לוויברציות, כדאי שיעשה נסיעת מבחן.

 

 

האיביזה החדשה מציעה התנהגות כביש צפויה ומאוזנת מאוד. קשה מאוד להוציא אותה משלוותה והיא אדישה כמעט לחלוטין לפרובוקציות/טעויות נהיגה. היא לא תפחיד נהג לא מנוסה – אבל גם לא תשעשע נהג מנוסה. אם אתם מאלו שסופרמיני מתחברת אצלם אסוציאטיבית להתנהגות שובבה – כדאי שתעדכנו את עולם האסוציאציות שלהם. הטרן-אין איטי יחסית, וההגה עמום – נתקלנו כבר בחדים וישירים ממנו. שום דבר שיעלה את קצב הלב שלכם – שום קשר ל"אמוציון".

 

בתחום הבטיחות מציעה האיביזה בלימה אוטונומית כסטנדרט בכל רמות האבזור והגרסאות, כאשר החל מרמת האבזור סטייל מצטרפת גם בקרת שיוט אדפטיבית. האחרונה פשוטה להפעלה ויעילה, את הראשונה לא בדקנו. אין בקרת סטיה מנתיב או ניטור שטחים מתים, שהתחילו להופיע גם בקטגוריה הזו.

 

במבחנים של euroncap השיגה האיביזה ציון מלא של חמישה כוכבים, עם ציון מעולה של 95% בהגנה על מבוגרים, וציונים סבירים בהגנה על ילדים והולכי רגל (77% ו-76% בהתאמה).

 

 

מנוע הליטר המוגדש, שמשודך לתיבה דו-מצמדית עם שבעה הילוכים מניע את האיביזה בזריזות לה למדנו לצפות מיחידות ההנעה של קונצרן פולקסווגן. כשהדוושה נלחצת לרצפה דברים זזים בקצב מכובד בהחלט ביחס למקובל בקטגוריה, ויציאה מהמקום עם דוושה ברצפה תגרור לא פעם צווחות מהצמיגים. לא הכל מושלם – מלבד הוויברציות בתנועה עירונית שכבר הזכרנו, יש גם השהיה מורגשת בין רגע הלחיצה על הדוושה והרגע בו דברים מתחילים לקרות באמת. אבל לא מדובר בהשהיה חריגה ביחס למקובל במנועי טורבו קטנים.

 

את הדיבידנד מחזיר המנוע הקטן בסעיף צריכת הדלק – בתוואי עירוני (אם כי לא פקוק) קיבלנו סביב 13 ק"מ לליטרים. בשיוט בין עירוני לא איטי במיוחד קיבלנו כ-18 ק"מ לליטר, ורוב הזמן קיבלנו יותר מ-15 ק"מ לליטר. בהחלט מכובד.

 

סיאט איביזה החדשה מציעה חבילה מאוזנת, שתקסום ללקוחות רבים. היא לא הכי נוחה או מעודנת, היא לא מציעה יכולת דינמית מעוררת ויש מאובזרות ממנה – אך היא מרווחת, זריזה וחסכונית, מאובזרת בצורה סבירה ומציעה בטיחות טובה. כשכל זה משודך למחיר שאומנם יקר משל הדור הקודם, אך עדיין נמצא בצד הנמוך של טווח המחירים בקטגוריה, אין ספק שהאיביזה נשארה אחת המתמודדות החזקות בקטגוריה.