תופעה נוספת שלא הייתה מוכרת עד כה היא דגמים רבים החולקים אותו בסיס, שייכים למותגים שונים – אך אלה האחרונים מגיעים לכאן דרך יבואנים שונים.
קבוצת ג'ילי הסינית שלחה לכאן שלושה נציגים קרובים מאוד בפרק זמן קצר – ואלה מגיעים לכאן כאשר מקורם של שני מותגים באירופה, וכל אחד מיוצג כאן על-ידי יבואן אחר: וולוו EX30 (מאיר מכוניות), סמארט #1 (כלמוביל), זיקר X (גיאו מוביליטי/יוניון).
זיקר, X וההקשרים
זיקר (Zeekr), כבר כתבנו, הוא מותג צעיר המכוון להיות מותג יוקרה, נוסד על-ידי ג'ילי ב-2021, ופגשנו בו לא מזמן עם המבחן לדגם 001, מכונית נוסעים מגודלת במבנה מקורי של שוטינג ברייק.
המבחן הפעם הוא לרכב הפנאי הקומפקטי X, סימול המציין לפי ג'ילי כי מדובר בדגם הקטן בהיצע, שהדגמים הגדולים יותר בו יצוינו בספרות.
זיקר X מבוסס על הרצפה חשמלית-ייעודית SEA בגרסת E הקטנה שלה. זו תוכננה על-ידי חטיבת הפיתוח הסינו-אירופאית של ג'ילי (CEVT) שמרכזה בשבדיה והקשר שלה לוולוו עמוק, גם בגלל שחלק ממנה פועל בצמוד בגטבורג (Göteborg) או גוטנבורג (Gothenburg) – איך שתרצו. נכון, את השיעור הזה שמעתם פעמים רבות, אבל היות ועינו של יואל פלרמן פקוחה, אין סיכוי שהמבחן יתקיים בלעדיו.
זיקר X לא רק שחולק אותה רצפה עם וולוו EX30 וסמארט #1, אלא שיש לו אותו בסיס גלגלים כמו לזה האחרון: 275 ס"מ. ממדי האורך והרוחב גדולים יותר – 443 ו-184 ס"מ (15 ו-2 ס"מ בהתאמה) – הגובה נמוך יותר: 157 ס"מ (7 ס"מ). משקל הרכב קרוב מאוד, ונע סביב 2 טון.
כמקובל בז'אנר החשמלי, גם X מוצע בשתי גרסאות; מנוע המייצר 272 כ"ס ו-35 קג"מ (כמו בזיקר 001 ובסמארט) והנעה אחורית; 2 מנועים עם 428 כ"ס ו-55.4 קג"מ בהנעה כפולה. הסוללה היא 69 קוט"ש (ברוטו; 66 קוט"ש נטו), הטווח הוא 445 ק"מ ו-425 ק"מ בהתאמה והספק הטעינה המהירה הוא 150 קילוואט.
ראשית, מראה עיניים
זיקר הצהירה כי העיצוב של דגמיה – שייעשה במרכז העיצוב האירופאי של ג'ילי השוכן אף בגטבורג (או גוטנבורג) – יהיה מקורי ומתקדם. הצהירה וקיימה. גם עם 001, גם עם X המעוצב כך שיהיה שונה מהמקובל בדגמי פנאי בכלל, סיניים ו/או חשמליים בפרט.התוצאה בולטת ומושכת למראה, ונראה שהחברים בגטנבורג (או בגוטבורג) פעלו ליצור משהו שונה במופגן.
יש לכך ביטוי בחזית עם מעין מסגרת מלבנית מובחנת, בצדי המכסה הקדמי המוגבה; בצדי הרכב עם פאזה מודגשת בדלתות הקדמיות, באופן מודגש בהרבה בחלק האחורי-צדי עם מבנה מקורי של השמשה/דלת וקו הגג; מאחור עם חלק מרכזי מודגש החוצה, חלק תחתון שקוע ליצירת אחוריים דחוסים וכוחניים. על כל אלה נוספת תאורת לד עם שימוש באלמנטים תלת-ממדיים לשם המותג. אפילו ידיות הפתיחה שוקעות פנימה בניגוד למקובל בז'אנר, ולא בטוח שאני אוהב אותן. אגב, עם הפתיחה/סגירה נוצר גם צליל הנשמע בחוץ וזה ניתן לבחירה. עניין של טעם.
גישה מקורית
זקני הממלכה הבריטית בוודאי יתרגשו, אולי ייבהלו, כאשר ייכנסו פנימה ויגלו הגה מרובע (לא לגמרי, קצת) – מה שיזכיר להם (טוב, גם לי) את אחד מחידושי אוסטין אלגרו המושמצת משנות השבעים. האם ההשראה לכך הגיעה מהסמל של זיקר?
נראה (וביותר ממובן אחד) כי גם הגה זה הוא ביטוי לרצון של אנשי זיקר ליצור הופעה שונה ומובחנת. יש לכך ביטוי גם בתאורת מפות שיש לה מסגרת רבועה שמתאימה יותר לסלון (הבית): היא אינה ממוקדת ותפעולה אינו אינטואיטיבי. השאיפה למקוריות מוצאת ביטוי גם בתפעול: כך פתיחת הדלתות החשמלית באמצעות לחצן (כמו בלקסוס) ותפעול החלונות בכיוון הפוך מהמקובל (בהשראת ניאו?) עם פקדים מקוריים מדי.
בכל אופן, סביבת הנהג מאוד עדכנית בעיצובה – נקייה ואלגנטית אך עם צג גדול ובולט מאוד – שילוב הגוונים מזמין ובחלק מהמרכיבים דיפון דמוי עור נאה. עם זאת בחלקים אחרים חומרים קשיחים שנראים פשוטים ואינם הולמים מותג עם יומרות של יוקרה.
תא כפפות אין ובין המושבים תא אחסון המשולב במשענת, אך אינו חובר לקונסולה המרכזית כך שלא נוצר חלל גדול, הוא מחוץ לקו הראייה, חבל שאינו זז קדימה ולמרות מבנה מקורי הוא אינו שימושי.
פתחי המיזוג המוסתרים תורמים לאותו עיצוב נקי אבל כאן (בניגוד לסמארט וכמו ביותר מדי דגמים) הכיוון נעשה דרך הצג; עוד משהו לא מוצלח שיובא מטסלה, ממש כמו היעדר הכיסוי לגג הזכוכית, או כיוון התצוגה העילית ומראות הצד (הקטנות מדי) הנעשים דרך לחצן מבלבל על ההגה המקשה לתפעל אותם בזריזות. פתחי האוורור המרכזיים קטנים ואינם ניתנים לכיוון לגובה אלא רק לצדדים, מכיוון שהם מוסתרים על-ידי הצג הגדול (בסמארט הם מתחת לצג). מאחורי ההגה בורר הילוכים ששולט בבקרת השיוט (טסלהההה...) בעוד שמשמאלו מנוף ששולט בתאורה ובמגבים באופן שאינו מאוד נוח.
במסתורי הצג
ברכב סיני כמו ברכב סיני – צג מרכזי גדול "14.8 השולט בכל המערכות, ומחוונים קטנים עם חיוויים זעירים. וכרגיל שפע האפשרויות מבלבל, ויש צורך בפרוטוקול של ניתוק מערכות לפני כל יציאה לדרך – הכל חוזר לברירת המחדל וטיפול במערכות במהלך הנהיגה אינו מומלץ.וכן, גם זיקר X שופע צפצופי התרעה ומשלב בכך את תמונת המצלמות שכובשת לעיתים את המסך ומקשה לתפעל דברים אחרים. הרגישות מופרזת, וכאשר הנדסת האנוש בעייתית לא פלא שהמערכת טוענת שאיני מרוכז – סיבה טובה להוסיף עוד צפצוף לקונצרט.
לכן רצוי לנתק, מראש, מספר מערכות בהן זו המתריעה על מהירות-יתר אך לא תמיד מזהה את השילוט. ועוד כרגיל: נדרש, לפחות בהתחלה, זמן כדי לאתר את כולן – גם בגלל הסדר, גם בגלל אופן ההדגשות. ההתרעות מנמיכות לעיתים את עוצמת מערכת השמע, וזה קורה כמובן בשיר שאתם אוהבים. בכל אופן, אחרי עדכון התכנה הן יציקו פחות. גם תפעול בקרת האקלים, שעיקרה נשלט מתחתית הצג, לא תמיד מובן ונגיש. ממשק קארפליי מתחבר באופן נאה אך מסרבל את הגישה לפעולות מסוימות.
תנוחת הנהיגה הגבוהה טובה, מעניקה שדה ראייה טוב כנדרש מרכב פנאי. המושב סביר, אך זה חסר כיוון לקשיחות המשענת, דבר הפוגע בנוחות בנהיגה ממושכת.
מאחור המרחב גדול. תנוחת הישיבה מעט נמוכה ומוטה לאחור. יש פתחי אוורור בצדדים (כמו בוולוו) אך לא במרכז (כמו בסמארט) ובלטו בחסרונן ידיות אחיזה.
נפח תא המטען, 362 ליטר, סביר אך הרצפה מעט גבוהה. מתחתיה ישנם תאי אחסון, אבל המבנה שלהם אינו שימושי, וכיסוי התא אינו מתרומם עם הדלת. תפעולה של זו חשמלי כמובן אך מיקום לחצן הפתיחה מקורי מדי.
כניסה עם גרסה
זו כאמור הגרסה הפחות חזקה – 272 כ"ס, 35 קג"מ – אבל היא מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-5.6 שניות ומגיעה ל-180 קמ"ש. אגב, לסמארט #1 אותם נתוני מנוע אבל הוא מאיץ ל-100 ב-6.7 שניות, עניין של ניהול מנוע, תוצאה של האופי שרוצים להעניק לרכב.עם זאת, היציאה מהמקום אינה בוטה, בייחוד במצב הניהוג הרגיל. העברת הכוח לינארית, והאחיזה מלפנים אינה נפגעת. הביצועים הטובים נמשכים גם במצבי עומס – עלייה ממושכת, עקיפות בתנאים מכבידים – עם האצה גם במהירות גבוהה, גם עם תאוצות ביניים מכובדות ונעשות ללא מאמץ, בייחוד במצב 'ספורט'.
כיול המצערת והבלימה הרגנרטיבית פגע בשטף התנועה של הרכב, בייחוד בעיר, והדבר מצא ביטוי גם בשבילים.
זיקר X התעורר עם 439 ק"מ במד הטווח. נהיגה צפונה בקצב התנועה ובמזג אוויר שכמעט ולא הצריך מיזוג הביא לצריכה של 5.2 ק"מ/קוט"ש לטווח 340 ק"מ (נתונים כמעט זהים לאלה סמארט #1). הצריכה ירדה ל-5.0 ק"מ/קוט"ש לאחר קטע דינמי קצר (כ-330 ק"מ).
אספלט, שביל, פנייה
זיקר X, בזכות כיול רך, מעניק נוחות נסיעה טובה בעיר כאשר השיבושים קטנים. אותה רכות גורמת לרכב לנוע מדי כאשר הוא עובר על שיבושים בינוניים ומעלה. רכות הפעולה גם אינה משוככת היטב בעומס, כך שלאחר שהרכב פוגש בשיבושים גדולים, עובר פסי האטה או מתנהל בכביש גלי הוא נע מדי. אופי פעולה זה מורגש בעיקר מאחור, ומפריע הן עיר והן בכבישים מהירים. איכות הנסיעה אינה מתעלה; רעש הרוח, מחיר שמשות ללא מסגרת, בולט, כך גם שאון הכביש החודר פנימה בנהיגה, ופה ושם נשמעו גם רעשי מרכב.כאשר עוזבים את האספלט ויורדים אל השבילים, וכל עוד הקצב סביר בשביל שיש בו גלים ושינויי גובה, נוחות הנסיעה טובה.
כבר ראינו שלפלטפורמת ההנעה האחורית של ג'ילי פוטנציאל להיות מהנה. יחד עם אפשרות לאלחש את בקרת היציבות ניתן לקבל ניהוג מהנה שידגיש את אופייה של ההנעה האחורית. עם זאת, אותו כיול רך של המתלים יביא לכך שזוויות הגלגול מוחשיות ובפניות הנעשות תחת עומס, ויש בהם שיבושים או גלי כביש, הרכב עשוי להתנדנד ואף לקפץ.
להגה פעולה מהירה אך זו אינה מדויקת תמיד או עקבית אחרי תחילת ההפניה. מערכת הבלימה רחוקה מלהצטיין, גם ביחס לכלים חשמליים בכלל, גם בהשוואה ל-001 בפרט. הדוושה רכה מדי וברוב מהלכה הבלימה אינה יעילה כנדרש, נדרשת לחיצה בוטה יותר לבלימה ראויה. ניתן לבחור מהצג בין שני מצבי בלימה רגנרטיבית בלבד ואלה אינם חזקים מספיק.
זיקר גאה במערך הבטיחות המתקדם, אך תיקוני ההיגוי שהרכב יוצר עלולים לגרום לתנועות ימין/שמאל, או שהוא יתעקש על הסטת הרכב.
סיכום מוכר. ומחיר
הסיכום מוצא אותנו עם שורות מוכרות מסיכומים אחרים של דגמים חשמליים סיניים אחרים – ויש דברים ייחודיים. בכף הזכות, לזיקר X עיצוב מושך ומקורי, סביבת נהג נאה, אבזור עשיר, מרחב יעיל, ביצועים מצוינים. בכף החובה נמצא הנדסת אנוש בעייתית, וניהוג שאינו מלוטש דיו, הן בתחום נוחות הנסיעה, הן בתחום הדינמי. עם זאת, עניינים רבים יטופלו עם עדכון התוכנה.בהשוואה לתחרות המדוברת, הוא מלוטש פחות מאשר דגמים קרובים של דגמי יוקרה וסמארט #1 כדוגמה כמעט צמודה מביא עמו הנדסת אנוש וכיול מתלים עדיפים – אבל זיקר X עולה 185,000 שקלים, וזו כבר טריטוריה של דגמי פנאי חשמליים קומפקטיים מוכרים אחרים. הוא מעט יקר מהם, אבל בכל הקשור להופעה, גם לביצועים, לזיקר X יש הרבה מה להעניק.
