מערכות בטיחות ועזר בנהיגה שהיו נדירות ומועטות מאוד, מערכות כאלה שלא היו קיימות כלל – גם אלה וגם אלה נעשות חלק בלתי נפרד מהיצע הדגמים העכשווי. חלקן חובה כדי לקבל ציון מרבי במבחני הבטיחות של יורו NCAP, כולן יהוו בסיס למכונית האוטונומית בעתיד הלא רחוק. 

1598598


לאחרונה ערכנו סקירות שעסקו ברמת הבטיחות של כלי הרכב – בין אם לפי קטגוריה ובין אם לפי טווח מחירים – ואלה התייחסו לאותן מערכות. סקירות אלו, שמחנו לדעת, עוררו עניין רב, ולכן מצאנו לנכון לתת מעט רקע על אותן מערכות בטיחות מתקדמות שהן כל כך חשובות ואנחנו כל כך בעדן.

הסיבה פשוטה: הרוב המוחלט של תאונות הדרכים (85%) נגרם בגלל "הגורם האנושי", והרוב המוחלט של תאונות אלה (גם כאן 85%) נגרם בגלל היסח דעת, טעות בשיפוט או תגובה שגויה. המשמעות: מערכות ערניות כל הזמן, מגיבות מיידית ותמיד באופן הנכון, יכולות למנוע עד 75%(!!!) מתאונות הדרכים. התרומה הזו לבטיחות בדרכים היא בעלת משמעות עצומה, ושיפור איכות החיים בזמן נהיגה הוא בונוס בעל ערך רב. 

ריכזנו כאן רשימה של מערכות בטיחות מתקדמות, מהסוגים היותר-נפוצים, עם הסבר קצר על אופי הפעולה של כל מערכת.

1. בלימת חירום אוטונומית – מערכת פעילה ראשונה בחשיבותה. מערכת כזו בולמת את הרכב עם זיהוי סכנה עד לעצירה מלאה (בדרך כלל במהירות עירונית, עד 50-60 קמ"ש) או מסייעת לבלימה (בדרך כלל במהירות בינעירונית). 
___________________________________________________________________

קדילאק פיתחה מערכת להתרעת מרחק מבוססת רדאר עוד בשנות החמישים, אבל השינוי הגדול החל בשנות התשעים. המערכות העכשוויות הן המשכה של מערכת זיהוי-מרחק מבוססת-לייזר (מיצובישי, 1992) שהייתה לחלק מבקרת שיוט שהאטה את הרכב לפי המרחק (מיצובישי, 1995; טויוטה, 1997), ואליהן הצטרפה מערכת מבוססת רדאר (מרצדס, 1999). ב-2000 (טויוטה) הצטרפה לבקרת השיוט האקטיבית גם יכולת בלימה.  

בשנות התשעים החלו לפתח (בארה"ב) גם מערכות לבלימת חירום שאינן חלק מבקרת שיוט. הבעיה, בניגוד למערכות הנ"ל המתייחסות רק לגוש הנע לפני הרכב ובכיוון נסיעתו, היא שבלימת חירום צריכה להיעשות מול כל סכנה שהיא, ותנאי הכרחי לכך הוא יכולת זיהוי גם של הולכי רגל, רוכבי אופניים וניתוח כיוון התנועה שלהם.

לצורך זה שולבו מערכות קלט שונות כמו רדאר, לידאר (LIDAR) ומצלמה ופותחו אלגוריתמים לפענוח המידע, תחום בו מובילאיי קנתה לעצמה שם ומעמד ייחודי. מערכות כאלה הוטעמו בכלי רכב החל מהמחצית השנייה של העשור הקודם (וולוו), והן היום נפוצות יותר ויותר, וכאמור בסיס גם למכונית האוטונומית לעתיד לבוא. 

___________________________________________________________________

המערכות הראשונות היו יעילות עד 30 קמ"ש, ואילו כיום הן מאפשרות עצירה מלאה ממהירות של 70 קמ"ש וסיוע בבלימת חירום ממהירות של 210 קמ"ש, לצד אלגוריתם פיענוח תמונה מתקדם עם יכולת זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי. מערכות שכאלו אינן כוללות רדאר בדרך כלל, בשל יעילותה הגבוהה יחסית של המצלמה – אלא שכאן יש לסייג ולציין כי מצלמות אינן במיטבן בתאורה ירודה: לילה ובייחוד גשם וערפל.

חשוב לדעת כי עם מערכת בהתקנה מקומית, מיקום המצלמה, לרוב, טוב פחות בגלל החזרי אור אפשריים, אבל, בעיקר: מערכת כזאת מוגבלת להתרעה בלבד.

טווחי הפעולה של מערכות הבלימה האוטונומיות משתנה בהתאם לסוגי האובייקטים, מצב התנועה שלהם ומצב התאורה בחוץ. בנוסף, זיהוי הולכי רגל מורכב יותר מאשר זיהוי עצם גדול ומתכתי כמו כלי רכב, ולכן בין השאר יש השפעה על טווח המהירות שבו המערכת עובדת (זיהוי הולך רגל – עד 40 קמ"ש מתקבלת בלימה מלאה, ובטווח שבין 40 ל-60 קמ"ש סיוע בבלימה).

בלימת חירום אוטונומית, על גרסאותיה השונות, מוצעת כיום לפחות בדגם אחד בכל קטגוריה. הדגם הזול בישראל שמוצע עם מערכת כזו הינו סיטרואן C1 (מרמת גימור 'פיל', ב-60,000 שקל).



2. התרעה על אי-שמירת מרחק. בדרך כלל מוצעת בדגמים המצוידים בבלימה אוטונומית, אולם ישנם דגמים שמצוידים רק במערכת התרעה ללא בלימה אוטונומית (שברולט סילברדו) לצד דגמים שמצוידים בבלימה אוטונומית אך ללא התרעה על אי-שמירת מרחק (מאזדה 2, לנד רובר דיסקברי). מערכת התרעה כזו – מקורית או בהתקנה מקומית – היא חובה בכל רכב המשווק בישראל מינואר 2018.

הדגם הזול בישראל שמוצע עם מערכת התרעה על אי-שמרית מרחק הוא סיטרואן C1 (מרמת גימור 'פיל', ב-60,000 שקל).​

3. התרעת סטייה מנתיב/תיקון. מערכת הכוללת מצלמה ואלגוריתם לפיענוח תמונות. מערכות התרעה מוצעות במספר רב יחסית של דגמים, ואליהן מצטרפות מערכות המתקנות בפועל את הסטייה, ולאחרונה נוספות להן כאלה המבטיחות החזרת הרכב למרכז הנתיב. כמו מערכת ההתרעה על אי-שמירת מרחק, גם מערכת התרעת סטייה מנתיב – מקורית או בהתקנה מקומית – היא חובה בכל רכב המשווק בישראל מינואר 2018.

הדגם הזול ביותר שבו מותקנת מערכת מקורית להתרעת סטייה מנתיב הוא, שוב, סיטרואן C1 (מרמת גימור 'פיל', ב-60,000 שקל). הדגם הזול ביותר שבו מותקנת מערכת התרעת סטייה מנתיב ותיקון זו קיה ריו האצ'בק (מ-97,000 שקל).



4. עמעום אורות אוטומטי, מעבר עצמאי בין אור מעבר ("אור רגיל") לאור דרך ("אור גבוה"). מערכת מבוססת חיישן למניעת סנוור, חשובה במיוחד בכבישים בין-עירוניים עם נתיב אחד.
 
הדגם הזול ביותר שבו מותקנת מערכת עמעום אורות אוטומטי זו סיטרואן C3 (מרמת גימור 'שיין', ב-95,000 שקל).​

5. זיהוי תמרורים, כולל מהירות/שינוי מהירות. מצלמה ואלגוריתם לפיענוח תמונות מאפשרים קריאת שלטי מהירות והתרעה על נהיגה במהירות גבוהה יותר. יותר ויותר דגמים משלבים מערכות פעילות, להפחתה אוטומטית של המהירות, ויש כאלה המוסיפים גם תמרור עצור. 

הדגם הזול ביותר שבו מותקנת מערכת מקורית לזיהוי תמרורים זו סיטרואן C3 (מרמת גימור 'שיין', ב-95,000 שקל).

1598605


6. ניטור שטחים מתים. הרעיון מ-1995, הביצוע הראשון בפועל בוולוו S80 עשור מאוחר יותר, הטכנולוגיה מבוססת מצלמה (בהתחלה) או רדאר (בהמשך ולרוב). המערכת מזהה רכב מתקרב בצידי הרכב ומאחוריו ומתריעה עליו כדי למנוע יציאה מנתיב. 

הדגם הזול ביותר שבו מותקנת מערכת מקורית לניטור שטחים מתים זו סיטרואן C3 (מרמת גימור 'שיין פק', ב-100,000 שקל).​

7. התרעה על תנועה חוצה מאחור/בלימה. מערכת התרעה הניזונה מאותו רדאר המשרת את מערכת ניטור השטחים המתים, ומופעלת בעת נסיעה לאחור. מערכת כזו בדרך כלל איננה מזהה הולכי רגל, אך מערכות מבוססות מצלמה או חיישני תנועה לאחור יכולות לעשות זאת. למערכות אלה נוספה לאחרונה יכולת בלימה אוטונומית, המוצעת במספר דגמים. 

הדגם הזול ביותר שבו מותקנת מערכת מקורית להתרעה על תנועה חוצה מאחור זו מאזדה 2 (מרמת גימור 'ספורט', ב-111,500 שקל).​



8. בקרת שיוט אדפטיבית. בקרת שיוט השומרת על מהירות הרכב אך מוסיפה לכך שמירת מרחק, עם כושר האצה, האטה ועד בלימה מוחלט (לפי הדגם). רוב המערכות מבוססות על רדאר, בעיקר בגלל יעילות משופרת בתנאים של ראות לקויה.

הדגם הזול ביותר שבו מותקנת מערכת בקרת שיוט אדפטיבית זו סיאט איביזה (מרמת גימור 'סטייל'/'אקסלנס', ב-91,000 שקל).