מאז הופיעה לראשונה הצ'לנג'ר של דודג' כקונספט בתערוכת דטרויט לפני שנתיים, נכנס הציבור האמריקני לאקסטזה קטנה – בדיוק כפי שקרה לגבי הגלגול החדש של הקאמארו, אגב (ובלוח-זמנים כמעט מקביל). בשני המקרים דגדגו לנו היצרנים את בלוטות החשק היטב היטב, ואז מתחו את תהליך ההכנסה לייצור כגומיה הנמתחת עד מעבר לגבול האלסטיות הסביר. עכשיו, סוף-סוף, הגיע הזמן להציג את הצ'לנג'ר הסדרתית וזה מה שקרה אתמול במסגרת תערוכת שיקאגו. בשלב זה מדובר רק על גרסה בייצור מוגבל, צ'לנג'ר SRT8, עם מנוע ה'המי' המוכר נפח 6.1 ל', 425 כ"ס) שמשרת לא מעט גרסאות SRT8 אחרות בארסנל של קבוצת קרייזלר. הרבה סודות לא נותרו לגלות על המכונית, אבל נזכיר כי יושבת על פלטפורמת הנעה-אחורית של סדאן-השרירים צ'ארג'ר (דהיינו, הפלטפורמה של הקרייזלר 300C), אך עם בסיס גלגלים שקוצר ב-10 ס"מ ועומד על 2.95 מ'. נתוני ביצועים מדוייקים לא הוצהרו אבל קרייזלר מדברת על האצה ל-60 מייל/שעה בסביבות 5 שניות, לרבע מייל בקצת פחות מ-14 שניות, מהירות מירבית של מעל 270 קמ"ש, תאוצת צד של 0.88 G על "סקידפד", ועצירה מ-60 מייל בתוך 33.5 מטרים. לנתון זה האחרון אמורים לעזור בלמי ברמבו בקוטר נאה של 36 ס"מ מלפנים ו-35 ס"מ מאחור. אגב, אנו מנחשים של-V8 הגדול יהיה צליל לא רע, אבל אם זה לא מספיק לכם – האבזור הסטנדרטי כולל מערכת שמע עם 13 רמקולים, מגבר בהספק של 322 וואט, וסאבוופר של 200 וואט. משעשע לראות שדודג' לא מפספסת שום הזדמנות לתקוע את תדמית מכונית השרירים עמוק לתוך גרונו של הצרכן. לא זכור לי מתי נתקלנו בכל כך הרבה תמונות-עיתונות רשמיות שהן ההיפך הגמור מפוליטיקלי-קורקט, ומראות צמיגים אחוריים מעלי עשן... כמובן שגם הקשר לצ'לנג'ר המקורית, שהוצגה בסוף 1969 לשנת הדגם 1970, אינו מוחמץ. המחיר לצרכן – ולהזכירכם, מדובר בגרסת טופ-אוף-דה-ליין בכמות מוגבלת – יהיה 38,000 דולר, והייצור יתחיל כבר באביב, דהיינו בתוך חודשים ספורים.