כמו רבים אחרים, גם אני רוצה לראות את האנדרדוג מנצח. כך חשתי תמיד עם דגמי סאנגיונג שלא מכבר, אחרי תקופה כלכלית לא פשוטה ושינוי בעלות, שרדה ובהתאם שמה שונה ל-KG Motors או בקיצור KGM. אני במיוחד מחבב את העובדה שיש דברים שהם עושים מעט אחרת, פחות נוהים אחרי הזרם, ואפשר לראות את זה היטב ברקסטון השומר על שלדת סולם והנעה 4X4 אמיתית, בעיצוב יוצא הדופן של טורס, אפילו בייחוד שהיה לדגמים אחרים כמו קורנדו.
צילום: יצרן
הקשר, פרטים
עם שם בניחוח איטלקי ברור, סאנגיונג טיבולי הושק לפני עשור אי-אז בשנת 2015, כרכב פנאי קטן (B-SUV) שממדיו בצד הגדול יותר בקטגוריה ובסיס גלגלים שאורכו 260 ס"מ. הדגם הוצג בתקופה בה עוד דגם פנאי בכלל וקטן בפרט היו צו השעה והוראת הממונים על המאזן. ב-2017 הוצגה גרסה מוארכת (XLV) והדגם עבר מתיחת פנים ב-2019.
סאנגיונג החליפה בעלות ב-2022 ושנה מאוחר יותר הייתה ל-KGM. באותה שנה עבר הדגם מתיחת פנים שנייה – וזו המהדורה המתייצבת כאן עם חידוש היבוא של הרכב לפני כחודש.
השינויים יותר מאשר סמליים. במסגרת אותה מתיחת פנים ממדי המרכב הוגדלו – האורך כעת 425.5 ס"מ, תוספת של 5.5 ס"מ, הרוחב 181 ס"מ, עוד 1 ס"מ, הגובה הוא 161.5 ס"מ, 2.5 ס"מ יותר. נפח תא המטען כעת 423 ליטרים ועם קיפול מושבים 1115 ליטרים (311 ל' ו-1032 ל' לפני חידוש הדגם).
גם המנוע שונה ועדכני – מחליף 1.6 ליטר אטמוספרי שהוצע כאן, משרת כבר את הדגם החדש טורס: טורבו-בנזין 1.5 ליטר המייצר 163 כ"ס. מתיחת הפנים יצרה חזית חדשה ומודרנית יותר, וזו כוללת תאורת יום LED, חישוקי "18 וגם פגושים בצבע המרכב. שינויים משמעותיים נעשו גם בסביבת הנהג (מיד).
KGM טיבולי משווק בישראל ברמת אבזור אחת, ומחירו 140,000 שקלים.
עיצוב, נראות
אהבתי את המראה של
טיבולי המחודש – מעין גנגם-סטייל פוגש את רחוב המסגר – וקשה שלא לראות את המראה של טיבולי המקורי מתחת לעדכון, שהיה בסדר גמור גם אז, אך כיום הוא כבר ותיק. במפרט של "איך צריך להיראות רכב פנאי", טיבולי מסמן V על כל הסעיפים, כולל מסילות גג, חישוקי גלגלים גדולים, חיפויים שחורים לבתי הגלגלים וחצאיות וגם גריל גדול מתחת לקו הפנסים החושף דרכו את מצנן המנוע כאותו אינטרקולר של מיצובישי איבו נ"ע. קו המותניים רחב ומודגש ומכין את הצופה לירכתיים דשנים עם יחידות תאורה גדולות וכיתוב TIVOLI יוקרתי למראה.
צילום: רוני נאק
סביבת נהג, נוסעים
בתוך הרכב העדכון נוכח הרבה יותר. זה מתחיל בריפודי עור "טבעוני" דו-גוני נאים למדי, קוקפיט דיגיטלי מלא עם לוח מחוונים "10.25 ומסך מרכזי של "9 התומך גם באנדרואיד וקארפליי עם חיבור חוטי. אותו מסך גם מקרין את תמונת המצלמה האחורית ותחתיו מגלים מתגים פיזיים לתפעול בקרת אקלים דו-אזורית. יש כניסה והתנעה ללא מפתח וגם – פינוק אמיתי – בלם חניה אמיתי כמו פעם עם ידית כזו וכפתור. כיף.
גם אלה מדגישים את המסע בזמן – בין אם זה סמל סאנגיונג שנותר בטבור גלגל ההגה ובעיקר ולחיוב הרבה מתגים פיזיים, כמו פעם, שקיצרו מאד את פרק ההסתגלות שלי לרכב ועשו את כל התפעול למאוד אינטואיטיבי. מעבר לכך יש הרבה פלסטיק שחור ודק בין הקישוטים השונים וזה אינו מאוד איכותי לתחושה.
צילום: רוני נאק
עוד ראויים לציון הם בקרת האקלים המצוינת והמיקום המבריק של פתחי המיזוג. ההתממשקות עם האנדרואיד שלי לקחה חצי דקה בדיוק ומרגע החיבור המערכת הייתה יציבה ותפקדה ללא דופי.
תנוחת הישיבה גבוהה כפי שרבים ורבות אוהבים ברכבי פנאי, הראות החוצה נהדרת למעט ה-3/4 האחורי שם קורה C עבה מסתירה. המושבים נוחים ותומכים יפה בגוף ומציעים בסיס ארוך גם לאנשים בממדים מערביים. יומיים ארוכים בפקקים ובנסיעות בין-עירונית ולא נמסר על תלונות מצד הישבן או הגב.
הכניסה למושב האחורי נוחה בזכות מפער דלת רחב ומפתן נמוך. המושב האחורי נוח למדי ויש מרווח מוגבל לרגליים ויותר מאשר בסדר לראש. בגב המושבים הקדמיים נמצאים מיתרים שיכולים לאחוז כמעט הכל. בתא המטען שגדל די הרבה מקום וגם רצפה כפולה.
צילום: רוני נאק
חבילת הבטיחות כוללת 7 כריות אוויר וגם מערכות אקטיביות כמו בלימת חירום אוטומטית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור עייפות נהג; יש בקרת שיוט אבל היא אינה אדפטיבית. דירוג הבטיחות הישראלי הוא 1 מתוך 8, ולרכב ציון של 4 כוכבים של יורו NCAP מ-2016, בהחלט חומר למחשבה.
מנוע, ביצועים
המנוע כאמור עכשווי: טורבו-בנזין 1.5 ליטר 4 צילינדרים המייצר 163 כ"ס ב-5000-5500 סל"ד ו-26.5 קג"מ ב-1500-4000 סל"ד. משודכת אליו תיבה אוטומטית של אייסין היפנית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית. משך התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש 10.6 שניות והמהירות המרבית 190 קמ"ש.
מנוע הבנזין חזק במפתיע לרכב בממדים כאלה ובעידן הזה, התפוקה הנדרשת מדלגת בין ההילוכים בעליזות והתיבה לא תפסיק להעלות הילוכים גם במצב הידני כאשר מחט הסל"ד תגיע לקו האדום. תיבת ההילוכים עובדת נהדר עם המנוע הזה ויחד הם גורמים לטיבולי לזוז בצורה נמרצת מאד בעיר או מחוצה לה, למרות שנתון ההאצה מהמקום אינו מרהיב.
צילום: רוני נאק
מחוץ לעיר טיבולי מהיר באופן מפתיע, והמהירות הטבעית לו, היכן שהשיוט בכביש המהיר הוא הנינוח ביותר, היא סביב ל-120 קמ"ש. במהירות זאת מקבלים את צריכת הדלק הטובה ביותר – שלא הייתה מבריקה בשאר המצבים.
ואכן, צריכת הדלק גבוהה. 11 ק"מ/ל' לרכב פנאי קטן זה הרבה מאוד בעולם של דגמים קרובים עם הנעה היברידית או מנועי טורבו קטני-נפח.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בעיר טובה למדי ועבודת המתלים בעיר תורמת לנוחות הכללית גם אם לא מדובר בריחוף קסום מעל מהמורות. המתלה האחורי, קורת מתח, לא ממש אוהב שברים חדים רבועי-כתף והדבר מורגש. מסלול הנהיגה הבין-עירונית הביא אותנו לכרמל ולכבישיו, גם לשיוט מהיר חזור בכביש 6; הרכב אינו שקט מאוד, נשמעים בו רעשי כביש ורוח, אך בכל אופן, הנסיעה לא עייפה, ולא נרשמו נקודות שעשויות להדגיש בעיות בתחומים אלה של נוחות הנסיעה ואיכותה.
היכולת הדינמית נאה, ההתנהגות ניטראלית והרכב נשלט היטב בכביש המעוקל – אבל אם הקצב נעשה נלהב מדי והלחיצה על המצערת כבדה מדי, אובדן האחיזה של הגלגלים הקדמיים מגיע מוקדם מאד ויוצר באופיין מיידי תת-היגוי מורגש, ואליו מצטרפת תחת עומס 'לחימת הגה' (Torque steer) ביציאה מפניות. קוטר הסיבוב קטן מעט יותר מ-10 מטרים ועם הממדים שלו אפשר בקלות למצא מקום חניה ולהשתחל פנימה בטייק ראשון.
צילום: רוני נאק
סיכום, תמורה
KGM טיבולי המחודש הוא רכב שמקורו מלפני עשר שנים, אך הוא מגיע לאחר מתיחת פנים הכוללת גם הגדלת המרכב, הטמעת מנוע עכשווי. לזכותו עיצוב נאה, הנדסת אנוש ידידותית, מושבים ותנוחת ישיבה טובים, מרחב שימושי, ביצועים מצוינים. מנגד, צריכת הדלק גבוהה, נוחות הנסיעה אינה מתעלה על כביש פגום, הטיפול ברעשים בינוני והפן הבטיחותי מחייב התייחסות.
מחירו של הרכב, 140,000 שקלים, ביחס להיצע כיום שהוא יקר, בהחלט ראוי, אלא שכאמור מדובר בדגם ותיק למדי. כאן יצוין כי מחיר הדגם המעודכן ומשופר כיום גבוה ב-20,000 שקלים מזה של טיבולי המקורי, וזה בדיוק שיעור עליית המדד מאז (16.7%).
KGM עולה מתוך האפר של סאנגיונג עם ריענון עמוק מאד לרכב הפנאי הקטן בהיצע שלו, והוא יכול בהחלט לשרת היטב זוג צעיר או כרכב שני ואופנתי.
